אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך מגדילים את מדד העצמאות האנרגטית?

איך מגדילים את מדד העצמאות האנרגטית?

הגדלת המדד מקטינה את הפגיעוּת של המדינה מההשפעות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות של השימוש באנרגיה

17.04.2015, 08:26 | אופירה אילון

לקראת יום העצמאות ה-67 של מדינת ישראל, חשוב להציף את הקשר שבין עצמאות ואנרגיה. בכל הקשור בנושא הגז הטבעי מהמאגרים השייכים למדינת ישראל, הקשר לעצמאות אנרגטית הוא ברור וטריוויאלי. אולם, לנושא העצמאות האנרגטית יש עוד מימדים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת.

למרות שישראל נסמכת יותר ויותר במשק האנרגיה שלה על הגז, עדיין מיובאים לארץ מקורות אנרגיה שונים - פחם ונפט (שעובר בארץ זיקוק). כל עוד מיובאים לארץ פחם ונפט ממקורות אמינים המספקים בטחון אספקה וטווח סביר של שינוי בעלויות, הרי שמדד העצמאות האנרגטית של ישראל יישאר יציב וגבוה. זאת ועוד, הוא הוא ילך ויעלה ככל שיגדל החלק היחסי של הגז הטבעי הישראלי בתמהיל.

פרמטר נוסף שמגדיל את המדד הארצי של העצמאות האנרגטית שלנו הוא המדרך הפחמני של מקורות האנרגיה. המדרך הפחמני הוא מדד אשר משקף את שיעור הדלקים הפוסיליים בתמהיל.

מטבע הדברים, הפקת אנרגיה מפחם ונפט היא עתירת פחמן, השימוש בגז הטבעי משפר את המצב והשימוש באנרגיות מתחדשות מקטין את המדרך בצורה משמעותית. דוגמא מרשימה להקטנת המדרך הפחמני ניתן לראות בארצות האיחוד האירופי. אלו הקטינו את עצימות פליטות הפחמן הדו חמצני ב-23% אבסולוטית בהשוואה לפליטות בשנת 2001. באוסטריה, למשל נפלטים 0.3 טונות אקוויולנטים של פחמן דו חמצני לכל 1000 יורו תמ"ג, לעומת 2.4 טונות בבולגריה. חישוב דומה לגבי מדינת ישראל בשנת 2012 מצביע על פליטה של 0.44 טונות אקוויולטים פחמן דו חמצני לכל 1000 יורו תמ"ג.

מאגר הגז תמר, צילום: יח"צ מאגר הגז תמר | צילום: יח"צ מאגר הגז תמר, צילום: יח"צ

דרך נוספת להקטין את ההשפעה של משק האנרגיה על פליטות גזי חממה ושינויי אקלים היא ע"י שימור אנרגיה והתייעלות אנרגטית. ככל שהמדד נמוך יותר, כך הוא משקף מגמת ניתוק חזקה יותר בין הפעילות המשקית וצריכת האנרגיה. עפ"י נתוני הלמ"ס, בשנים 1995–2003 העצימות האנרגטית בישראל נעה בין 0.036 ל-0.038 שוה ערך טון נפט (שעט"ן) ל-1,000 ש"ח תמ"ג. ומשנת 2003 עד 2011 ירדה העצימות האנרגטית עד ל-0.029 שעט"ן ל-1000 ש"ח תמ"ג (במחירי 2005). העצימות האנרגטית בישראל דומה לזו בגרמניה, צרפת ויפן והיא נמוכה מהממוצע של מדינות ה OECD, אבל זה

לא כי אנחנו מאוד יעילים אלא בעיקר משום שההיקפים של תעשייה כבדה, אינטנסיבית בצריכת האנרגיה, נמוכים יחסית.

למדד העצמאות האנרגטית צריך להוסיף מימד נוסף והוא מימד יצוא אנרגיה או מוצרי אנרגיה. ישראל עדיין לא מספיק חזקה בכך. דנמרק, לשם השוואה, היא המדינה היחידה באירופה שמייצאת אנרגיה ומוצרי אנרגיה יותר מאשר היא מייבאת.

הגדלת מדד העצמאות האנרגטית של מדינה מקטינה את הפגיעוּת שלה מההשפעות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות של השימוש באנרגיה. הגדלת השימוש בגז אכן משפרת את המדד הישראלי, אך פעולות להגדלת ההתייעלות האנרגטית והגדלת חלקן של האנרגיות המתחדשות בתמהיל ישפרו את המדד בצורה משמעותית - ולכך אנו צריכים לשאוף.

פרופ' אילון עומדת בראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן, וראשת החוג לניהול משאבי סביבה באוניברסיטת  חיפה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות