"הפקידים צריכים להיות מעורבים יותר מיועצי השר"
המשנה ליועמ"ש דינה זילבר מפרסמת חוות דעת משפטית שלישית, בה היא יוצאת נגד העדפת חוות דעתם של יועצים ועוזרים קרובים: "אין להלום מצב שבו נציגי השר מובילים קבלת החלטות בתחומים קרדינליים במידור הגורמים המקצועיים במשרד"
המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר פרסמה לקראת סוף השבוע חוות דעת משפטית, שלישית במספר בחודשים האחרונים, שכותרתה "חיוניות שילובו של הדרג המקצועי בתהליכי גיבוש המדיניות במשרדי הממשלה". בחו"ד כותבת זילבר: "על גורמי המקצוע הרלבנטיים להיות מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות המינהליות תוך הטלת מגבלות על פעילות יועצי השר".
קראו עוד בכלכליסט
זילבר מציינת כי ליועצים והעוזרים אסור להורות לפקידי המדינה אילו משימות יש לבצע ולתת להם הנחיות. כמו כן אסור להם לעשות בעצמם משימות מקבילות או דומות לאלה של פקידי המדינה במשרה מלאה. עם זאת, מותר ליועצים להשתתף בישיבות מקצועיות ולקיים דיונים מקצועיים עם ההנהלה הבכירה של המשרד.
הכותרת של חוות הדעת טריוויאלית כל כך עד שהיא מעלה את השאלה מדוע על המשנה ליועץ המשפטי להזכיר לפוליטיקאים שהם חייבים להתייעץ עם הפקידים המקצועיים שלהם, בזמן שהם מגבשים מדיניות ומקבלים החלטות.
התשובה לשאלה הזאת נעוצה בממשלה הקודמת, ובעיקר במערכות היחסים המורכבות בצמרת משרד האוצר בהנהגתו של השר הקודם יאיר לפיד.
בזמן כהונתו של לפיד היועצים הקרובים שלו לקחו חלק מהותי בתהליכי גיבוש המדיניות, אף כי לאו דווקא דובר בעובדי מדינה במשרה מלאה (בפרט אורי שני והלל קוברינסקי).
במקביל שררו יחסי גומלין מתוחים בין לפיד לבין הפקידים הרשמיים שלו. לפיד עקץ לעתים את הפקידים שלו בפומבי (בעיקר את אנשי אגף התקציבים) על שהחשיבה שלהם מונוליתית וטען שהגיע הזמן שיפנימו כי מי שקובעים את המדיניות הם השרים ולא הפקידים.
בחוות הדעת כותבת זילבר: "דפוס פעולה זה עומד בניגוד לכללי המינהל התקין והאתיקה השלטונית, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובניגוד לכללי תקנון שירות המדינה, ויש בו כדי לפגוע בתפיסות היסוד של שירות המדינה בישראל".
זילבר חוזרת על מה שנדמה כמובן מאליו: "בניגוד לנבחרי הציבור, השירות הציבורי מושתת על עובדים מקצועיים וקבועים באופן שמאפשר לשמר את הידע המקצועי ואת הזיכרון הארגוני, לשמור על יציבות המערכת השלטונית ולהבטיח את יישומם של תהליכים ארוכי טווח על ידי נושאי משרות אלה".
קיומה של חוות הדעת והצורך להגיד לפוליטיקאים מהו המינהל התקין הראוי מעידים עד כמה לא ברורה התשובה לשאלה מי אמור לקבוע את המדיניות בממשל הישראלי - הפוליטיקאים או הפקידים - ובפרט אם הפוליטיקאים הם שאמורים לקבוע אותה ואם זה בסדר שיעשו זאת בהסתמכות על יועצים חיצוניים, כאלה שאין להם אחריות לתהליך עצמו ולתוצאותיו, או רק על פקידי המדינה שתפקידם המוגדר הוא לשרת את הציבור.
זילבר עונה: "אין להלום הליך קבלת החלטות שחורג מאופן הפעולה התקין המסורתי, קרי מצבים שבהם נציגי השר, אם הם מכהנים בתפקידי אמון או משמשים כיועצים חיצוניים, מובילים תהליכי קבלת החלטות בתחומים קרדינליים ומגבשים המלצות מקצועיות במידור הגורמים המקצועיים במשרד או שיתופם באופן חלקי בלבד בתהליך גיבוש המדיניות במשרד".
שאלה שתיוותר ללא מענה היא מדוע חוות הדעת הזאת מתפרסמת רק עתה, לאחר הבחירות וערב כינון הממשלה החדשה. אם התופעות הללו היו מנת חלקה של הממשלה הקודמת, ונראה כי הפריעו לפקידים לעבוד עד כדי שנזקקו לחוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי, איפה היו וינשטיין וזילבר עד כה?
גם במקרה הזה, בלי שיניים אמיתיות, כלומר בלי אכיפה של הנורמות האלה בזמן כהונתה של הממשלה, תישאר חוות הדעת הזאת רק עוד מסמך שתולים על הקיר בפינת הקפה בשביל לצאת ידי חובה.
3 תגובות לכתיבת תגובה