העליון הכריע: גם חובות ארנונה יכולים להתיישן

פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון משנה את המצב בכל הנוגע לגבייה פסיבית: שופטי העליון פסקו כי העיריות לא יוכלו עוד לשבת ולחכות עד שבעלי הנכסים יגיעו אליהן כדי לגבות את חובות הארנונה רטרואקטיבית, ואם החוב לא נגבה בתוך שבע שנים חלה עליו התיישנות.

עד היום הרשויות המקומיות היו יכולות להסתמך על נוהלי הרישום בטאבו כדי לגבות את חובות הארנונה מבעלי נכסים. רישום עסקת מכר בלשכת רישום מקרקעין - או רישום בטאבו - מותנה בהצגת אישור מהרשות המקומית על היעדר חובות ביחס לנכס. לכן יש עיריות שהעדיפו להימנע מלנקוט הליכי גבייה נגד חייבים שהם בעלי נכס, בידיעה שאלה ייאלצו לבסוף לשלם את החוב כשימכרו את הנכס.  

לשכת רישום מקרקעין. עד היום העיריות חיכו שבעלי החוב יבקשו רישום בטאבו | צילום: אוראל כהן

המקרה שהוביל לפסק הדין עוסק בחברה קבלנית בחיפה, יצחק סלומון בע"מ חברה לבנייה ועבודות ציבוריות, שצברה חוב ארנונה על נכס. כעשר שנים לאחר שנוצר החוב מכרה החברה את זכויותיה בנכס, ופנתה לעיריית חיפה לקבלת אישור לטאבו.  

העירייה סירבה להנפיק את האישור עד שישולם החוב הישן, והחברה עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עו"ד ויסאם ג' אסמר. בית המשפט קבע כי לאור התיישנות החוב העירייה חייבת להנפיק לחברה אישור לטאבו. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישה עיריית חיפה ערעור לבית המשפט העליון. שם, לאור חשיבותה העקרונית של הסוגיה והשלכות הרוחב שלה, הוחלט לדון בתיק בהרכב מורחב של שבעה שופטים. גם היועץ המשפטי לממשלה הודיע, באופן חריג, על התייצבותו בהליך.

הדיון עסק בשאלה אם חוב שנתון לגבייה פסיבית מתיישן. מטבעו, חוב בעל אופי כזה מאפשר לרשות לנהוג כ"שריף בעירו", ולהמתין עד שבעל החוב יבוא אליה. אחת הנקודות שהעלו השופטים היא כי למרות טענתו של היועץ המשפטי לממשלה - שפסיקה כזו עלולה לפגוע ברשויות בגלל היקף גדול של החובות שבהליכי גבייה פסיבית - קשה לטעון כי מדובר בחובות שהרשות זקוקה להם ומסתמכת עליהם, שכן אם זה היה המצב היתה פועלת לשם הגבייה בשבע השנים שחלפו.

פסק הדין אמנם עוסק בחובות ארנונה של חברה מול עירייה, אך נראה כי גם ברשות המסים יש כעת סיבה לדאגה: בפסק הדין צוין כי "אף שהתייחסנו בדיוננו רק לגבייה פסיבית של ארנונה, נראה כי על פני הדברים אין קושי להחיל אותה המסקנה אף לגבי כל הליכי הגבייה הפסיביים האחרים שנזכרו לעיל", והכוונה היא למיסוי מקרקעין.

"כאשר אדם קונה היום דירה ולא משלם מס רכישה כנדרש, רשות המסים יכולה לבחור באסטרטגיה פסיבית מכיוון שהיא יודעת שבמוקדם או במאוחר הוא יגיע אליה, שכן רוב הדירות דינן להימכר לבסוף.

עו"ד רני שורץ, שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', מסביר כיצד עשוי פסק הדין לבוא לידי ביטוי ברשות המסים: "לפסק הדין יש השלכה משמעותית על הליכי מס. ברמה המיידית ניתן לומר שכאשר מיסוי מקרקעין לא נותן אישור לטאבו עד שתשלם את חוב המס, תחול על דרישה זו התיישנות. במישור הרחב יותר, מעתה ניתן יהיה לטעון שכאשר רשות המסים מקבלת פנייה ולא משיבה לה והנישום פעל בהיעדר תשובה, יש אפשרות לראות את הבקשה שהגיש כאילו התקבלה, וזה דרמטי".

אבל מי שחייבים ארנונה על נכס עדיין לא צריכים לשמוח. שופטי העליון קבעו כי ההלכה החדשה שנקבעה בפסק הדין תחול "מכאן והלאה ולא על חובות קודמים שנצברו". כמו כן נקבע כי אם הרשות התחילה לנקוט הליכי גבייה והחייב מודע לכך, תקופת ההתיישנות מתאפסת ומתחילה מחדש.