אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כספי המסים יחליפו את הסיוע של קטאר לרשות הפלסטינית צילום: יובל חן

כספי המסים יחליפו את הסיוע של קטאר לרשות הפלסטינית

למרות מכתב שרי החוץ האירופים, באזור התעשייה של ברקן מתעקשים: יש ביקוש גדול של מפעלים להצטרף למתחם. גורמים מדיניים מעריכים כי המכתב נועד להשפיע גם על מבנה הקואליציה, אך הלחץ יקטן בעקבות העברת הכספים

20.04.2015, 08:47 | אורי תובל, דני רובינשטיין ורן אברמסון

גורם מדיני אמר ל"כלכליסט" כי המכתב שפרסמו 16 שרי החוץ ממדינות באיחוד האירופי הקורא לסימון מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון, הוא הצהרתי בלבד וכי עיתוי פרסומו, באמצע המו"מ הקואליציוני, נועד להשפיע על מדיניות והרכב הממשלה הבאה כך שתקדם תהליך מדיני עם הפלסטינים.

קראו עוד בכלכליסט

המכתב פורסם ביום חמישי ונשלח לשרת החוץ של האיחוד פדריקה מוגריני. במכתב מסבירים שרי החוץ כי סימון המוצרים יקדם את פתרון שתי המדינות משום ש"התרחבות ההתנחלויות הבלתי חוקיות מעבר לקו הירוק מאיים על השגת הפתרון הזה".

דנמרק, בריטניה ואירלנד כבר מסמנות מוצרים

הגורם המדיני מציין שאין למכתב תוקף ביצועי הן משום שהאיחוד האירופי קיבל כבר החלטה בנושא ב־2012 (ולאחר מכן בנובמבר 2014), והן משום שעל ביצוע ההחלטה בפועל אחראית כל מדינה בנפרד.

מפניית "כלכליסט" לאיחוד האירופי עולה כי חובה על איחוד להתייחס לגבולות מדינה כפי שהם מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית (כלומר, במקרה של ישראל, ללא שטחי הגדה המערבית). לכן, מכתב שרי החוץ אינו קורא לחקיקה חדשה אלא לקידום הנחיות כלל־אירופיות שיתבססו על החוקים הקיימים.

מבין מדינות האיחוד האירופי, דנמרק, בריטניה ואירלנד כבר הוציאו הנחיות לקמעונאים הפועלים בתחומן לסמן מוצרים מהגדה המערבית על בסיס ההחלטה הזו.

הגורם המדיני מחה על הלחץ האירופי שמופעל על ישראל להתקדמות בתהליך המדיני בעוד הרשות הפלסטינית היא שפנתה לצעדים חד־צדדיים כמו הניסיון לסיים את הכיבוש בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם וההצטרפות לאמנות בינלאומיות מתוך כוונה להגיש תלונות נגד ישראל לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

הגורם הדגיש כי הפלסטינים טרם הגישו תלונה בשל הצעדים הישראליים להשיבם לדיאלוג. בין צעדים אלו מנה הגורם את הפשרה שאליה הגיעו ישראל והרשות הפלסטינית בסוף השבוע האחרון בנוגע להעברת כספי המסים שהוקפאו לאחר הצטרפות הפלסטינים להאג.

מפעל ליפסקי באזור תעשייה ברקן ביהודה ושומרון, צילום: יובל חן מפעל ליפסקי באזור תעשייה ברקן ביהודה ושומרון | צילום: יובל חן מפעל ליפסקי באזור תעשייה ברקן ביהודה ושומרון, צילום: יובל חן

בהחלטה, שהתקבלה לאחר שורה של מגעים בין נציגים משני הצדדים, חזרו בהם הפלסטינים מסירובם לקבל את כספי המיסים שהקפיאה ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שיחזיר את הכספים עשרה ימים לאחר הבחירות בעקבות לחץ של מערכת הביטחון ושל גורמים בינלאומיים שחששו מהתמוטטות הרשות. אך נתניהו היתנה את החזרתם בקיזוז חובות הרשות לחברות בישראל שעומדים על קרוב לשני מיליארד שקלים. הפלסטינים סירבו לקבל את הכספים בטענה שהחובות הם לגופים מסחריים ושבהקפאתם מפירה ממשלת ישראל את הסכם אוסלו.

כעת, הסכימו הפלסטינים לניכוי של כ־500 מיליון שקל שיועברו לחברת החשמל על חשבון חובם לחברה. לפיכך, מתוך הסכום של למעלה מ־1.5 מיליארד השקלים שישראל הקפיאה בחודשים דצמבר עד פברואר, יקבלו עתה הפלסטינים כמיליארד שקל בלבד. יחד עם המסים שהוקפאו בחודשים הבאים, יועבר ולרשות 1.85 מיליארד שקל. עיקרו של ההסכם הוא שישראל לא תחליט לבדה על קיזוז כספי המסים, אלא תעשה זאת בתיאום והסכמה של הרשות הפלסטינית.

הסכום המקוזז לא מספיק לכסות את החוב לחברת החשמל ונושא השליטה הישראלית בכספי המסים עדיין לא נפתר. ללא קבלת הכספים לא מסוגלת הממשלה הפלסטינית לשלם את משכורות עובדיה ובשלושת החודשים האחרונים שילמה כ־60% משכורות בלבד, בזכות מענקים מסעודיה ומקטאר.

גורם ביטחוני ציין שהצעד אינו קשור ללחץ האירופי: "למדינת ישראל אין עניין לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית. אנחנו לא נלחמים בהם וחשוב שיחיו ברווחה. נתמוך בכל פרויקט כלכלי שיציעו".

"ראש הממשלה צריך להלחם בדה־לגיטימציה של ישראל"

בישראל חוששים מסימון מוצרים מההתנחלויות, שעלול להוביל לסימון, בחוק או בפועל, של כל המוצרים מישראל, עד כדי לפגיעה בסחר עם אירופה.

לפי נתוני הלמ"ס, בפברואר האחרון הסחר עם האיחוד האירופי תפס 35% מהיצוא הישראלי ו־39% מהיבוא (ללא יהלומים).

היצוא מיהודה ושומרון מגיע בעיקר מאזורי התעשייה בברקן, אריאל, מישור אדומים ושער בנימין, ותוצרת חקלאית מבקעת הירדן וצפון ים המלח. לפי נתוני המועצה האזורית שומרון, במפעלים מעבר לקו הירוק מועסקים כ־20 אלף פלסטינים ומספר דומה של יהודים.

ממלא מקום ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן אמר כי אזורי התעשייה במועצה מתרחבים ואין מספיק מקום למפעלים שמבקשים לעבור אליהם: "סימון מוצרים הוא גימיק תקשורתי שאין לו השפעה בפועל. הבעיה היא הדה־לגיטימציה לישראל, ובכך צריכים להיאבק ראש הממשלה משרד החוץ ומשרד הכלכלה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות