צילום: תומי הרפז
מקומות 4-10: מתשלומים משתלמים ועד פרויקטים מצייצים
הסטארט-אפים ברשימה עוסקים בתחומים מגוונים - ספקית טכנולוגיות וידיאו לאתרים, ספקית משחקי אסטרטגיה לפייסבוק, שירות גיבוי ליישומים ארגוניים בענן והזמנת נסיעות באמצעות הטלפון הנייד
4. Payoneer - תשלומים משתלמים
עובדי פיוניר שפיתחה מערכת להעברת כספים מימשו אשתקד אופציות ומניות ב־1.5 מיליון דולר
ענף העברת התשלומים עורר לא מעט תשומת לב במהלך שנה האחרונה, בין היתר בזכות השקת אפל פיי. פיוניר (Payoneer) מפתח תקווה, שהוקמה לפני כעשור, מבססת את מעמדה בשוק זה בזכות מערכת שפיתחה המאפשרת לחברות ולעסקים לשלם ולקבל תשלומים בכל העולם.
בניגוד לשירותים כמו פייפאל המהווים ארנק אלקטרוני, פיוניר אינה דורשת הצטרפות אלא מאפשרת גם העברות חד־פעמיות ישירות לחשבון, כמעט בכל דרך אפשרית, דוגמת העברה ישירה בין בנקים, כרטיסי אשראי (של מסטרקארד) וכרטיסי דביט. כתוצאה מכך פיוניר פעילה בכ־200 מדינות בעולם, ומיצבה את עצמה כפתרון מרכזי עבור עובדים זרים: היא מאפשרת להם לקבל בקלות את שכרם, ולהעבירו במהירות למדינות מוצאם, והכל בשפת אמם.
כדי להתאים את עצמה לכל מדינה, פיוניר מעסיקה מגוון עובדים מלאומים שונים, בין היתר מסין, יפן ודרום קוריאה, לצד עולים חדשים ממדינות שונות. 400 מעובדי החברה מועסקים בישראל, והאחרים מוצבים בין היתר בארה"ב, סין וגיברלטר. בימים אלה מגייסת פיוניר עובדים נוספים, שיכולים לקוות שפיוניר תמשיך לנהוג כפי שעשתה בשנה החולפת, כשאפשרה לעובדים לממש לחלק גדול מהמניות והאופציות שהם החזיקו בידיהם בתמורה לסכום נאה של 1.5 מיליון דולר.
בשיחה עם בכירי פיוניר ומנכ"לית החברה בישראל קרן לוי הם דיווחו על צמיחה בהכנסות של כ־3% בחודש, תוך שמירה על רווחיות. במילים אחרות, פיוניר בהחלט מסתמנת כהצלחה נוספת של יובל טל: מייסד ונשיא חברת התשלומים הקים בעבר את בורדרפרי, שיצאה בשנה שעברה להנפקה בנאסד"ק ושווה יותר מ־200 מיליון דולר.
אף שפיוניר מכניסה עשרות מיליוני דולרים בשנה וגדלה בקצב מרשים, החברה לא חושבת כרגע על אקזיט מהיר או הנפקה. אם היא תצא לבורסה, הדבר לא יקרה לפני השנה הבאה. מצבה הפיננסי היציב של פיוניר והרצון להתפתח ולצבור נתח שוק בעולם אינם מעודדים את החברה לצאת לנאסד"ק. בעשור שלאורכו היא פעילה גייסה החברה 53 מיליון דולר, כאשר בשנה האחרונה הצטרפה להשקעה בה פינג אן, חברת הביטוח הגדולה בסין. משקיעים בולטים בפיוניר הם קרן ההשקעות האמריקאית ססקואנה, כרמל ונצ'רס שהיתה המשקיעה הראשונה בחברה, גריילוק וקרן וינטג' של אלן פלד.
5. Kaltura - כוח וידיאו
ספקית טכנולוגיות הווידיאו לאתרים מתרחבת ל־VOD ואוחזת בהסכמים עם חברות כבלים מהגדולות בעולם
קלטורה (Kaltura) הרמת־גנית הפכה זה מכבר לאחת הספקיות הגדולות בעולם של טכנולוגיות ניהול וידיאו לאתרי אינטרנט. ואולם, בשנה החולפת היא עשתה צעד אחד גדול קדימה כשרכשה את TVinci. החברה הנרכשת, ישראלית גם היא, פיתחה עבור yes את מערכת ה־IPTV שלה, המאפשרת צפייה במובייל.
אם בעבר קלטורה בעיקר אפשרה לארגונים אפרוריים כמו סאפ או אורקל לנהל סרטוני וידיאו עבור לקוחותיהם ועובדיהם, כיום מפעילה החברה שירותי VOD באינטרנט ובמובייל לצפייה בתכנים טלוויזיוניים. לשוק הזה היא נכנסת בתזמון מוצלח למדי: גופי תוכן כמו HBO או CBS מוותרים על חברות הכבלים במטרה להגיע ישירות אל הצופה, ובונים לעצמם שירותי VOD לצפייה ישירה למנויים. קלטורה נכנסת בדיוק בזמן לשוק הזה, וצפויה לסייע הן לחברות התוכן והן לספקיות התשתית.
בחודשים האחרונים חתמה קלטורה על הסכמים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עם וודאפון העולמית ועם ענקיות כבלים דוגמת KDG, חברת הכבלים הגדולה בגרמניה; אונו, חברת הכבלים הגדולה בספרד; וטרנר בדרום אמריקה. קלטורה תסייע לחברות אלה לפתח מערכת המכונה Over The Top, המהווה מערכת VOD מבוססת ענן לצפיית בתכנים מכל מכשיר. כמו כן חתמה על שותפות עם יבמ בכל הנוגע לאחסון בענן.
לכך יש להוסיף ארגוני ענק כמו דיסני, אינטל, בנק אוף אמריקה, AT&T, הארוורד ופרניסטון, הנעזרים בקלטורה כדי להפוך את אתרי הבית שלהם למעין יוטיוב פרטי. המערכת של החברה הישראלית מאפשרת לא רק העלאת תוכני וידיאו לשרתים ארגוניים, אלא גם העברת שידורים חיים וסרטים באורך מלא. היא שמה דגש על אפליקציות משלימות לסרטונים, למשל בניית מערך שיעור או מצגת, וכן פיתחה טכנולוגיות לפילוח הצופים, בניית המלצות עבורם והתחברות לרשתות פרסום. השנה מתכננת קלטורה להוציא לשוק מוצרי וובקסטינג שיאפשרו הצגת מצגות מרחוק, וכן לספק שיחות ועידה בקול ובווידיאו, מה שמציב אותה בחזית נוספת מול אריקסון וסיסקו.
קלטורה היא חברת טכנולוגיית הווידיאו היחידה שפועלת בקוד פתוח, ולכן היא יכולה לשלב מוצרים אחרים במערכת שלה ולהשתלב במוצרים של אחרים. הפתיחות הזו לא רק הביאה אותה לשוק גדול יותר, אלא גם סייעה לה להגדיל השנה את הכנסותיה ב־50%. היא צפויה לצאת להנפיק במהלך השנה הבאה, אם תקיים את ההבטחה שגלומה בה ותהפוך לרווחית.
6. Plarium - משנה את המשחק
בלי גיוסי הון ותוך התרחבות מתמדת לשווקים חדשים, כמו מובייל ומשחקי הרפתקאות ומרוצים, פלאריום ממשיכה להיות אחת החברות המסקרנות בתעשיית הגיימינג
פלאריום (Plarium) הישראלית, שהובילה את דירוג הסטארט־אפים המבטיחים בשנה שעברה, עובדת בשלבים. היא החלה את דרכה כמפתחת משחקי רשת למדינות מזרח אירופה ורוסיה, ומשהפכה למובילת התחום פנתה לשאר העולם, נכנסה לפייסבוק, והפכה לאחת מספקיות המשחקים הגדולות של הרשת החברתית. בקטגוריית משחקי האסטרטגיה לפייסבוק נחשבת פלאריום לשחקנית הגדולה בעולם, והיא חולקת עם החברה של צוקרברג הכנסות בגובה מאות מיליוני דולרים ממכירת מוצרים וירטואליים לגיימרים.
משחקי האסטרטגיה המדוברים, דוגמת Total Domination, Sparta או Tides of Furtune, המהווים את מנוע הצמיחה המרכזי של פלאריום, מתבססים כולם על מנוע משחק ההופך את השחקן למצביא. עליו להקצות משאבים לבניית מבנים, פיתוח צבא והשתלטות על טריטוריות. הוא יכול למצוא עצמו כקפטן של מושבת פיראטים בים הקריבי, השולח את ספינותיו למערכות ימיות; כלוחם גרילה במזרח אפריקה הנלחם מול צבא סין; כקיסר של אימפריית משובטים המשתלטת על פלנטה; או כלאונידס, המצביא הכריזמטי של ספרטה.
אוסף היקומים המקבילים הללו הביא את פלאריום לחצות השנה רף הכנסות של יותר מ־100 מיליון דולר, ואפשר לה להגדיל את מספר המשתמשים בכ־40%. מספר עובדיה גדל מ־500 בשנה שעברה ל־800 כיום: 160 בהרצליה פיתוח והשאר בקרים ובחרקיב שבאוקראינה.
עד היום שיחקו במשחקיה של פלאריום 160 מיליון איש. חלקם מגיעים דרך פייסבוק והרשתות החברתיות דוברות הרוסית, ואחרים משוק המובייל, שאליו הצליחה השנה החברה הישראלית להיכנס למרות תחרות קשה מצד ענקיות כמו Kabam ו־Machine Zone. כיום שליש מהכנסות החברה מגיע ממשחקי מובייל. פלאריום מתרחבת בימים אלה למדינות נוספות באסיה, ובשנתיים הקרובות היא גם רוצה לפעול לא רק בתחום משחקי האסטרטגיה, אלא גם להשיק משחקי תפקידים, הרפתקאות ואפילו מרוצים.
בגזרה הפיננסית אין מה לדאוג לפלאריום: החברה מרוחקת משאר תעשיית ההון סיכון והסטארט־אפים בישראל, ומתבססת על המשקיעים הפרטיים מיכאל מירילשוילי ובנו ויאצ'יסלב. היא רווחית מאוד ומנצלת את כל רווחיה לצמיחה אורגנית, בעיקר בתחום המובייל. אף על פי שקרנות הון פרטיות מרעיפות עליה הצעות השקעה גבוהות מדי פעם בפעם, אין לה עניין לצאת לסבבי הגיוס הגדולים שמבצעות חברות ישראליות אחרות. אחרי הכל, למה לגייס כסף אם אפשר פשוט לעשות כסף.
7. Zerto - מזיזים את הענן
זרטו מאפשר לעסקים לנדוד בקלות בין שירותי האחסון של ענקיות כמו מיקרוסופט ואמזון. ענקיות הענן מצדן רוצות שהסטארט־אפ מהרצליה ינדוד לשורותיהן
אחד הסיוטים הגדולים ביותר של חברות סטארט־אפ הוא קריסה של שרתי הענן שמספקות ענקיות כמו גוגל, מיקרוסופט או אמזון. חברות שהעלו לענן את המייל הארגוני, מערכת הלקוחות או מערך המשאבים שלהן עלולות, במצב כזה, למצוא את עצמן בצרה צרורה. מעבר לשירות ענן מתחרה עלול להוביל לאובדן חלק מהתוכן, סיכון שחברות מסרבות לקחת - מה שמצמצם את התחרות ויכולת ההתניידות בשוק.
זרטו (Zerto) הישראלית מנסה להתמודד עם הבעיות הללו באמצעות אספקת שירות גיבוי ליישומים ארגוניים בענן, שגם מאפשר לעבור ללא חשש משירות אחד לאחר. החברה תומכת בענן של אמזון, מיקרוסופט ו־VMware ומתכוונת לתמוך בעתיד בתשתיות נוספות. בכך מתחרה זרטו בספקיות הווירטואליזציה לעסקים, כמו EMC ונטאפ, ובמובן מסוים מהווה יריבה גם לספקיות שירותי הענן עצמם. לפי שעה החברה ממקדת את פעילותה בעיקר באפליקציות בתחום העסקי והפיננסי ובמערכות שירות לקוחות.
את זרטו הקימו ב־2009 האחים עודד וזיו קדם, יוצאי ענקית האחסון EMC, ומשמשים כמנכ"ל וכסמנכ"ל טכנולוגיות בהתאמה. ביוני האחרון היא השלימה גיוס גדול של כ־26 מיליון דולר בהובלת קרן הרמוני פרטנרס ובהשתתפות המשקיעים מהסבבים הקודמים - קרן באטרי, גריילוק ו־USVP. עד היום גייסה החברה כ־60 מיליון דולר, ועל פי הערכות תצא בעתיד לגיוס גדול אף יותר מהאחרון.
הכנסותיה של זרטו נמצאות במגמת גדילה מרשימה, והן צפויות לעלות מ־18 מיליון דולר ב־2014 ליותר מ־50 מיליון דולר השנה. בדומה לסטארט־אפים רבים אחרים שרושמים גידול אינטנסיבי, בזרטו מעדיפים להתמקד בו ולא לחתור לרווחיות בשלב הנוכחי. על פי הערכות בכירים בחברה, עד סוף השנה היא תעסיק כ־230 עובדים, מהם כ־100 בישראל והשאר ברחבי העולם - מארה"ב, דרך אירופה ועד המזרח הרחוק.
הבכירים בזרטו מעריכים שהיא צועדת לקראת הנפקה, אך מדובר בחברה שמסומנת כיעד פוטנציאלי לרכישה על ידי חברות ממגוון רחב של תחומים. לא נופתע אם בשנים הקרובות היא תעבור לידי EMC, דל, גוגל או אמזון.
8. Clarizen - פרויקטים מצייצים
החברה שחיברה בין עבודה בארגונים הגדולים לעולם של פייסבוק וטוויטר גייסה השנה 35 מיליון דולר
רשת חברתית, מחשוב ענן, עבודה משותפת - אלה הם כמה ממילות הבאזז הפופולריות ביותר בחברות הייטק בשנים האחרונות. למרות זאת, המייל הוא עדיין פלטפורמת העבודה המרכזית כשצריך לתקשר עם חברים לעבודה או עם לקוחות.
בשנים האחרונות צמחו כמה מערכות שמאפשרות למקומות עבודה לנהל פרויקטים בצורה חברתית יותר, כזו שמעבירה תכונות מטוויטר ופייסבוק לעולם המשרדי: יאמר שנמכרה לפייסבוק, Jive והשירות הישראלי קלאריזן, שמציע אולי את המערכת המורכבת מכולם, עם אינספור תבניות אפשריות של תהליכים ארגוניים. היא מאפשרת לנהל בפוסט אחד שיחה בין בעלי תפקידים, רשימת משימות, העברת מסמכים לאישור, מעקב אחר זמני ביצוע ועוד. כל מה שצריך לעשות כדי לנהל היטב את הפרויקטים האלה הוא להכיר כמו שצריך את טוויטר ופייסבוק: בממשק ניהול הפרויקטים של קלאריזן ניתן, למשל, לשוחח על לקוח מסוים באמצעות סימונו בהאשטאג, ואגב כך להבין מיהו ולראות את היסטוריית הקניות שלו.
בשנה האחרונה גייסה קלאריזן לקוחות חדשים כמו טארגט, איביי ודל, צירפה לשורותיה מנהלים בכירים מסיילפורס, אורקל וסאפ, הקימה שותפות עם ענקית אחסון הענן BOX וגייסה 35 מיליון דולר בהובלת גולדמן זאקס, שוודאי בונה על ההנפקה של החברה הישראלית. עם זאת כיום קלאריזן עוד רחוקה מיציאה לבורסה: החברה מתכננת לבצע רכישות, להצמיח את הכנסותיה ביותר מ־50%, ולהיות כשירה להנפקה בתוך שנתיים או יותר.
האיום המתוקשר ביותר על קלאריזן הגיע השנה מכיוונו של סטיוארט באטרפילד, האיש שייסד את שירות התמונות פליקר ומכר אותו ליאהו. אפליקציית סלאק שלו התפשטה בקרב סטארט־אפים, מעצבים ובלוגרים, והפכה את תחום ניהול המשימות בעבודה ללוהט בהרבה. ואולם, בעוד סלאק התבייתה בשוק החברות הקטנות והמגניבות, קלאריזן מתאימה לארגונים עם מאות עובדים שצריכים לנהל תהליכים מורכבים בצורה חכמה עם בונוס חברתי. חברות כמו מורגן צ'ייס, ג'יי. פי. מורגן, וולס פארגו ומאזדה כנראה לא יעבדו עם סלאק, כך שלפחות כרגע בקלאריזן יכולים להיות רגועים.
9. GetTaxi - ראש בראש עם אובר
התחרות העזה לא עוצרת את התחזקות אפליקציית ההסעות שצפויה לסיים את השנה עם הכנסות עתק
לא חסרות חברות ישראליות שהקדימו את זמנן בעולם ולא הצליחו ליישם את הרעיון שהמציאו. גט טקסי (GetTaxi) היא אחת הדוגמאות ההפוכות הנדירות: החברה, שהוקמה ב־2010 על ידי רועי מור ושחר וייסר (שמשמש כמנכ"ל), היתה הראשונה לזהות את המודל של הזמנת נסיעות באמצעות הטלפון הנייד. את האפליקציה של החברה כבר אין צורך להציג: היא מאפשרת לאדם פרטי או ארגון להזמין מונית באופן מיידי או לזמן מוגדר ולשלם מראש או במקום.
כיום נחשבת גט טקסי לחברת ההסעות הגדולה בעולם בתחומה מחוץ לארה"ב מבחינת הכנסות: בכירי החברה מעריכים שהיא תסיים את השנה עם הכנסות של כחצי מיליארד דולר, לאחר שאת 2014 סיימה עם הכנסות של 150 מיליון דולר בלבד. בשנה החולפת היא הצליחה להשלים גיוס ענק של 150 מיליון דולר משורה של משקיעים זרים ובהם בנקים משבדיה ורוסיה. סך גיוסיה מגיע ל־207 מיליון דולר.
החברה פועלת כיום בעיקר בשלושה יעדים מרכזיים: ישראל, אנגליה ורוסיה, ולאחרונה הצטרפה אליהן גם ניו יורק. בישראל הגיעה גט טקסי לפריסה במרבית הערים המרכזיות, והגדילה את ההכנסות מעבר לתחזיותיה. בשנה החולפת היא נתקלה לראשונה בתחרות בתחום, כאשר חברת אובר החלה בתהליכים הראשונים לכניסה לארץ. שתי החברות כבר נאבקות זו בזו בניו יורק - באחד המקרים אובר הציפה את גט טקסי בפניות ובביטולים - והמלחמה בישראל צפויה להיות לא פחות אינטנסיבית.
בבריטניה, עד השנה שעברה, ניצבה גט טקסי במקום השני בשוק בהפרש ניכר אחרי המובילה היילו. ואולם בשנה שעברה השתלטה החברה הישראלית על תחום הזמנת המוניות בלונדון. התהליך קרה הן בזכות עבודה יסודית של החברה בשוק העסקי בעיר והן הודות לקשיים שבהם נתקלה המתחרה. מה שבטוח הוא שגט טקסי עלתה במהלך השנה מ־2,500 מוניות בלונדון ל־7,000 מוניות.
ברוסיה מתמקדת החברה במוניות במוסקבה ובסנט פטרסבורג, שבהן נרשם נפח תעבורה גדול במיוחד. צי המוניות הרוסי של גט טקסי גדל בשנה שחלפה כמעט פי שלושה, ולדברי החברה היא הצליחה להתחמק מהמשבר הקשה שפקד את המדינה בזכות התמקדות בעסקים במקום בשוק הצרכני.
בגט טקסי מעריכים שבכל פעם שהיא נכנסת למדינה חדשה, הפעילות בה הופכת לרווחית בתוך כשנתיים: לפי עיקרון זה הפעילות ברוסיה ובישראל כבר משתלמת לגט טקסי, ובאנגליה היא צפויה להיות רווחית בתוך שנה.
10. Perfecto Mobile - בודקים ונהנים
בפרפקטו מובייל מתכננים להכפיל את מספר העובדים שיכולים לצאת לימי חופש ללא הגבלה
כמעט כל סטארט־אפ היה שמח לגורל כמו של מרקורי: ב־2006 רשמה חברת בדיקות התוכנה את אחד האקזיטים הגדולים בתולדות ההייטק הישראלי, כשנמכרה לידי HP ב־4.5 מיליארד דולר. כעת מקווה פרפקטו מובייל (Perfecto Mobile), המציעה מערכות בדיקה לאפליקציות, להפוך למרקורי של עולם הסמארטפונים והטאבלטים.
את פרפקטו מובייל הקימו ב-2007 ערן יניב, יורם מזרחי, וג'קי אלאל (שנפטר ב-2011), שלושתם יוצאי חברת אקסלינק, שנמכרה לקומברס בכחצי מיליארד דולר. היו"ר הוא דיוויד רייכמן, בעברו בכיר במרקורי. בשנים הראשונות היא התמקדה בכלי בדיקה לאפליקציות המיועדים לספקי תקשורת, ועד פריחת שוק האפליקציות נתקלה בלא מעט קשיים, אך שגשוגו של האפסטור (ואחריו גוגל פליי) העביר אותה לתקופה של פריחה. החברה רשמה הכנסות גבוהות מ־30 מיליון דולר ב־2014, סכום כפול מזה שנרשם בשנה שקדמה לה. ב־2015 היא צופה גידול משמעותי בהכנסותיה אל יותר מ־50 מיליון דולר.
פרפקטו פתחה לאחרונה מרכז נתונים ובדיקות חדש באריזונה, וברבעון האחרון של השנה הקודמת חתמה על 110 חוזים חדשים. עם לקוחות החברה נמנות חברות התקשורת ורייזון וטי־מובייל וכן חברות ענק אחרות דוגמת Weight Watchers ו־Prudentia. לצד אפליקציות מובייל סטנדרטיות היא עתידה להתרחב אל תחום יישומי המחשוב הלביש, שצפויים לצוץ כפטריות אחרי הגשם בשנים הקרובות.
מעודדת מקצב הצמיחה החלה פרפקטו לגייס עובדים בישראל ומחוצה לה. כיום יש לה 200 עובדים, 80 מהם במרכז הפיתוח בראש העין (שממנו פועל גם המנכ"ל ערן יניב) והשאר במטה החברה בבוסטון. עד סוף השנה היא מתכוונת לגייס 50 נוספים ולמנות 500 עובדים בשנת 2017. העובדים שיצטרפו כנראה ישמחו שהיא נוקטת מדיניות חופשות לא שגרתית ומאפשרת לצאת לימי חופש ללא הגבלה בתיאום עם מנהליה.
בשיחות שערכו בעבר בכירי פרפקטו עם "כלכליסט" הם ציינו כי בכוונתם לצאת לסבב גיוס של עשרות מיליוני דולרים, שבהם תוכל החברה להשתמש כדי לרכוש טכנולוגיות משלימות ואף חברות שמשלימות אותה מבחינה עסקית ואסטרטגית ולפתח במהרה את עסקיה. החברה גייסה עד כה 55 מיליון דולר ובין משקיעיה כרמל ונצ'רס וורטקס.
2 תגובות לכתיבת תגובה