"רק" חברות? על זכויות בנות הזוג של חללי צה"ל

במבצע "צוק איתן" התבשרנו על נפילתם של עשרות לוחמי צה"ל בדמי ימיהם. גיל הנופלים היה נמוך במיוחד, בני 18-20. רבים מהם הותירו אחריהם לא רק משפחה כואבת ושבורה, אלא גם חברה קבועה, לעיתים צעירה מאד. האם מגיעות לבנות הזוג זכויות כשל אלמנת צה"ל?

כאבן של נשים צעירות שאיבדו את בחיר ליבן במלחמה הוא עמוק ומתמשך ופעמים רבות בלתי ניתן לריפוי. על כך נתן את דעתו המחוקק כבר בשנותיה הראשונות של המדינה ועל כן בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) נקבע שלאלמנות צה"ל (כמו להורים השכולים וליתומי צה"ל) יינתנו מעמד מיוחד ותמיכה לכל החיים – כחלק מתקציב משרד הביטחון.

הטבות, תמיכה ומימון

לשון החוק מייחסת לאישה הנשואה את מלוא הזכויות, אך מקשה על הכרה בנשים המקיימות זוגיות ארוכה ללא נישואין עם החלל. כתוצאה מכך, עשרות נשים מנהלות כבר שנים ארוכות מאבק להכיר בהן כאלמנות צה"ל, בעוד מערכות הביטחון והמשפט דוחות את בקשותיהן.

אלמנת צה"ל זכאית לזכויות והטבות רבות, הכוללות ליווי ותמיכה, בין השאר נפשית, של אנשי אגף השיקום במשרד הביטחון; מענקים מיוחדים אחת לשבע שנים; סיוע ברכישת דירה; ביטוח רפואי ועוד.

על פי חוק, אלמנת צה"ל היא מי שהייתה אשת החייל שנספה, ביום מותו, לרבות מי שהייתה ערב מותו ידועה בציבור שלו וגרה עימו.

לצורך ההכרה כאלמנת צה"ל צריכים להתקיים מספר תנאים: על החייל להיות מוכר כ"חייל שנספה במערכה" כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו.

אגב, מעמד חלל מערכות ישראל ניתן לא רק לחיילי צה"ל בשירות חובה, קבע או מילואים אלא גם לאנשי זרועות הביטחון כולן (שב"ס, שב"כ, מוסד וכו') כולל נכי צה"ל שנפטרו עקב נכותם. גם שוחרים בפנימיות קדם צבאיות שנספו בנסיבות חבלה תוך כדי ועקב פעילותם – יוכרו כחללי מלחמות ישראל.

עקב אכילס: מגורים משותפים

כאשר מדובר בזוג שלא נישא תידרש האישה להוכיח את מעמדה כ"ידועה בציבור" של החייל המנוח.

הקושי העיקרי להוכיח זאת הוא בעיקר של נשים צעירות, וזאת בשל הדרישה למגורים משותפים עם החייל ערב מותו. כאשר מדובר בצעירה בת 18-19, שטרם יצאה מבית הוריה, צה"ל לא יכיר בה כאלמנה.

ככלל, עמדת קצין התגמולים במשרד הביטחון מאד מבוצרת, ונובעת ככל הנראה מניסיונו מול נשים שניסו לזכות בזכויות שלא כדין, או לחלופין, מקשיים תקציביים – שיקול לא ראוי לכל הדעות. (עם זאת, גם כאשר קצין התגמולים דוחה את בקשת האישה, הדבר לא מהווה סוף פסוק, וניתן לערער על ההחלטה).

עמדת קצין התגמולים היא שידועה בציבור תוכר כאלמנת חייל צה"ל תחת מספר תנאים וביניהם: מגורים משותפים עם חוזה שכירות משותף, חשבון בנק משותף ומסמכים המעידים על קיום משק בית כבעל ואישה. עדויות של בני משפחה או חברים גם הן יכולות להועיל אך בסופו של דבר, כל מקרה נבדק לגופו.

במקרה שנדון בשנה שעברה בבית משפט השלום בחיפה, דרשה צעירה, שבן זוגה נהרג במלחמת לבנון השנייה, להכיר בה כאלמנת צה"ל. האישה הוכיחה כי בן זוגה הציע לה נישואין מספר חודשים לפני מותו וכי הם היו אמורים להינשא מיד לאחר השחרור. לטענתה, היא התגוררה עם בן זוגה המנוח תחת קורת גג אחת והם ניהלו חיי משפחה ומשק בית משותף.

קצין התגמולים סירב להכיר באישה כידועה בציבור, וכך התגלגל העניין לבית המשפט. קצין התגמולים טען שהחייל המנוח חתם לבדו על חוזה השכירות, ואף הצהיר על עצמו כחייל בודד. בית המשפט אימץ עמדה זו ודחה את תביעת הארוסה (עמ"ח 23478-01-10 פלונית נגד קצין התגמולים, משרד הבטחון)

לעומת זאת, במקרה שנדון לפני כעשור הורה ביהמ"ש העליון למשרד הבטחון להכיר באישה כאלמנת צה"ל. דובר בבני זוג שהיו חברים כשבע שנים, והגבר נהרג בתאונת אימונים, לאחר שהספיק להתגורר עם זוגתו מספר חודשים בדירה שכורה. השניים היו אמורים להינשא חודשים ספורים לאחר התאריך בו מצא את מותו. (רע"א 9755/04 פלונית נגד קצין התגמולים).

מקרה מעניין נוסף הוא של צעירה שנספתה באסון הכרמל והותירה אחריה ארוס, עולה חדש מפינלנד, שנפגע נפשית קשות כתוצאה מהאסון ובין היתר הגיב בנסיון אובדני. בית המשפט דחה את עמדת קצין התגמולים וקבע, כי התמלאו היסודות להכרה בצעיר כידוע בציבור. לשיטת השופט, הקשר בינו לבין המנוחה היה יציב והדוק, אמנם מערכת היחסים לא שרדה הרבה זמן – בשל הטרגדיה – אך אין ספק שהתפתח במהירות לכיוון מיסודו.

קשיחות כלפי הסטאטוס

למעשה, השאלה האם תוכר ה"אלמנה" הצעירה כידועה בציבור קשורה בקשר ישיר לדיני "הידועים בציבור" הכלליים, שלאחרונה ישנה תחושה של החמרה בקביעתו של סטאטוס זה.

נראה, כי הסיבה לכך היא הגידול במספר הזוגות החיים יחד ללא נישואים ומנהלים חיים משותפים אם כשלב מקדים לקראת נישואים או כתחליף לנישואין. על מנת שלא להחיל את מעמד הידועים בציבור על זוגות שאין להם עדיין כל כוונת שיתוף, נפסק לא אחת כי ההכרה בבני זוג מחייבת עמידה ב"מבחן סף" - מעבר משלב ה"ניסיון" וה"רצון" למיסוד הקשר.

יחד עם זאת, בית המשפט ער למגמה של זוגות צעירים להתגורר יחדיו מגיל צעיר, והוא מציין מפורשות בפסיקותיו, כי הדבר אינו מעניק להם בהכרח מעמד של ידועים בציבור. הדוגמאות לפסיקות שפורט קודם לכן, רק מעידות על הקושי הרב בקבלת מעמד של אלמנת צה"ל, וכן על הקשחת עמדתו של בית המשפט בהכרה שכזו.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

* עו"ד ליאן קהת עוסקת בדיני משפחה

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.