אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד אלעד גרופ על מחיקת אלעד קנדה מהמסחר צילום: ראובן שוורץ

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד אלעד גרופ על מחיקת אלעד קנדה מהמסחר

לפי טענת התובע הייצוגי, התמורה ששולמה על ידי אלעד גרופ עבור מניות החברה היתה פחותה מהשווי ההוגן שלהן; דורש תשלום ההפרשים למשקיעים

24.04.2015, 12:31 | זוהר שחר לוי

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב אישרה לנהל תובענה ייצוגית נגד אלעד גרופ של יצחק תשובה סביב מחיקת אלעד קנדה מהמסחר במהלך 2013 ובטענה ששילמה מעט מדי על מחיקתה.

השופטת דניה קרת-מאיר דנה בבקשה לייצוגית שהגיש אהרון דוד מלאכי באמצעות עו"ד יעקב סבו, ועוה"ד ניצן גדות ודורון רדעי ממשרד רדעי-גדות, במרץ 2013. במסגרת התובענה התבקש בית המשפט לקבוע כי התמורה ששולמה עבור מניות אלעד קנדה בהצעת רכש מלאה שהתקבלה, היתה פחותה משוויין ההוגן של המניות.

לאור זאת ביקש התובע הייצוגי לחייב את אלעד גרופ לשלם לו וליתר בעלי המניות שמניותיהם נרכשו ברכישה כפויה, את ההפרשים המגיעים להם. אלעד קנדה היתה חברה ציבורית שנסחרה בבורסה, ואלעד גרופ, בשליטת יצחק תשובה, התאגדה לטובת הצעת הרכש של מניות החברה.

התובע הייצוגי, שהיה אחד מבין בעלי המניות בחברה, טען בתביעתו כי מניותיו נרכשו בכפייה. לגרסתו, המבוססת על חוות דעת מומחה, התמורה ששולמה על ידי אלעד גרופ עבור מניות החברה היתה פחותה משווין ההוגן.

יצחק תשובה, צילום: גיל יוחנן, Ynet יצחק תשובה | צילום: גיל יוחנן, Ynet יצחק תשובה, צילום: גיל יוחנן, Ynet

מנגד, טענה אלעד גרופ, המיוצגת על ידי עוה"ד עופר צור והראל שחם משרד גורניצקי, כי אין טעם כלשהו המצדיק את התערבות בית המשפט בהצעת הרכש שהתקבלה בתמיכת ובהסכמת מרבית הגורמים שנענו לה.

לפי ההחלטה, ההסדר בחוק לעניין הצעות רכש תפקידו לסייע בעריכת עסקאות רכש יעילות, תוך הבטחת הגינות המסחר, שוויון בין בעלי המניות וזכויות בעלי מניות המיעוט. התוצאה הסופית של הצעת רכש מלאה ורכישה כפויה במסגרתה היא הפיכת החברה הציבורית לחברה פרטית. פסיקה קודמת קבעה כי הערך שבעל שליטה מייחס לעסקת הרכישה, אשר תוביל להפיכת חברת המטרה לחברה פרטית בבעלותו המלאה, נובע מחיסכון בעלויות הכרוכות בחובת הדיווח המוטלות על חברה ציבורית כמו גם שחרור מעול המיעוט.

לשיטת אלעד גרופ, במהלך הצעת הרכש היא שיפרה את הצעתה לאחר מו"מ עם המוסדיים. ואולם לפי השופטת קרת-מאיר מדובר ב"טענה ערטילאית , ללא קיומה של תשתית ראייתית של ממש, בדבר פניית משקיעים מוסדיים אשר הביאה כביכול לשינוי המחיר מאחר שאלעד גרופ 'קשובה לרחשי הלב של הציבור'", וטענה זו "אינה יכולה להוות אינדיקציה משמעותית בעלת משקל ראייתי נכבד להוגות הצעת הרכש".

"כל מה שנותר מטענת אלעד גרופ", נכתב עוד, "היא העובדה שבהצעת הרכש אושרה ברוב הנדרש על פי הוראות חוק החברות, עובדה שאין בה, כשלעצמה, להשפיע על הוגנות המחיר".

השופטת קרת-מאיר לא הכריעה בהחלטתה מהו השווי ההוגן של המניות ואינה משווה בשלב זה את השווי למחיר המניות בהצעת הרכש. "קביעת המחיר ההוגן על יי בית המשפט", כך לדבריה, "אינה אמורה להיעשות בשלב ראשוני זה של הדיון". דברים אלו יתבררו בהמשך, לאור אישור ניהולה של התובענה כייצוגית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות