אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השופט כבוב לשטרום: "אחרי פחות משנה אתה לא זוכר ששמת 17 מיליון שקל?" צילום: אוראל כהן

דיווח חי

השופט כבוב לשטרום: "אחרי פחות משנה אתה לא זוכר ששמת 17 מיליון שקל?"

על פי כתב האישום, שימש איתי שטרום כזרוע המבצעת של נוחי דנקנר בהרצת מניית אי.די.בי. לפני כן סיפר על חקירת רשות ני"ע: "החוקר אמר - תבחר אם אתה בצד שלנו או בצד של נוחי"

26.04.2015, 16:39 | זוהר שחר לוי ותומר גנון

בנקאי ההשקעות איתי שטרום, מקורבו וחברו של איש העסקים נוחי דנקנר, המואשם איתו בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 בצוותא, ממשיך להעיד היום (א') בבית המשפט המחוזי בת"א. ביום שלישי האחרון החל שטרום להעיד, וטען כי עד המדינה בפרשה, עדי שלג, שיקר לפרקליטות ולבית המשפט. "לא הבנתי איך לקחתי כזה רמאי, גנב ונוכל אלי למשפחה", אמר.

קראו עוד בכלכליסט

על פי כתב האישום, באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלותו, שימש שטרום כזרוע המבצעת של דנקנר להריץ את המניה. זאת על מנת לתמוך בשער גבוה למניה, או לחלופין למנוע את קריסתו, ובכך לסייע להצלחת ההנפקה שהתבצעה באותם ימים. בהנפקה זו גייסה אי.די.בי מהציבור 321 מיליון שקל.

נוחי דנקנר (מימין) ואיתי שטרום, צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר (מימין) ואיתי שטרום | צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר (מימין) ואיתי שטרום, צילום: אוראל כהן

16:33 - התובע מטעם הפרקליטות עו"ד עמית בכר עובר עם איתי שטרום על קטעי חקירתו, שבהם מצוין, בין השאר, כי דנקנר לא ידע שהוא רוכש עבורו מניות.

עו"ד בכר: דנקנר לא ידע שאתה רוכש?.

שטרום: הוא לא ידע את היקף הרכישה.

עו"ד בכר: גם אני מאמין בנייר, אז מה? זה אומר שאני קונה?.

בשלב זה, הציג התובע קטע מחקירתו של שטרום, שבה הוא נשאל על ידי החוקר באשר לנוחי דנקנר ולהנפקה - והשיב כי אינו זוכר שדנקנר הפנה אליו משקיעים.

 השופט כבוב: "אתה לא זוכר שהוא הפנה אליך אנשי עסקים?".

שטרום: "באותו הרגע אני לא זוכר. לא בורח מזה. אני אומר שיכול להיות.. באותה שנייה מרענן את זכרוני, מתחיל להבין על מה הוא מדבר איתי. אני מרענן זיכרון, חושב עליו ואחרי שאני נזכר בויליגר אז מספר את הסיפור".

השופט כבוב: "זוכר מה אמרת לפני יומיים? שחלק מזה שהאמנת בנוחי ובמנייה זה אנשי העסקים המאוד נכבדים שהגיעו – וינטרוב וויליגר, אמרת שבגלל שהשקיעו האמנת גם כן. נתלית בהם כאילן גבוה".

שטרום: "כל מה שאמרתי לפני יומיים אני עומד מאחוריו".

15:56 - השופט כבוב: עורכי הדין באולם הזה רגילים לנאשמים נורמטיביים שלא מכירים חדרי חקירות, וזה אירוע טראומתי ללא ספק. יש מקרים קיצוניים שהנחקרים לא זוכרים אחרי 5 ואולי 7 שנים, אצלך זה פחות משנה ואתה לא זוכר ששמת 17 מיליון שקל?

שטרום: לא יכולתי לזכור את זה, מהמקום האישי שלי. זה מה שזכרתי באותו רגע, וזה מה שאמרתי.

לאחר הפסקה בדיון, עלה לחקור את שטרום התובע מטעם הפרקליטות עו"ד עמית בכר. בראשית החקירה נשאל שטרום אם דנקנר היה לקוח שלו: "רציתי מאוד שאי.די.בי תהיה לקוח שלי, לא הייתה פניה מנוחי אלי להביא עסקאות. לכן הם לא היו לקוחות מבחינתי. ניסתי להביא להם עסקאות, זה לא הצליח".

בכר: אמרת שאתם חברים. ואני מניח שלא שיקרת לו אף פעם ולא פעלת מאחורי גבו בעניינים הקשורים לאי.די.בי.

שטרום: לא משקר. אני מרים לפעמים מסך עשן לשוק. עשיתי לשוק מצג שאני לא יכול להרים עסקאות, ופעלתי להרים אותן. אני לא יכול להגיד שבכל רגע נתון גיליתי לו את כל האינטרסים שלי.

עו"ד בכר: "הקשר החברי היה מלווה ברצון עסקי להרוויח".

שטרום: "ברור".

עו"ד בכר: "דובר על עסקאות במיליוני שקלים".

שטרום: "היו דיבורים על עסקאות אבל העסקאות האלה לא הגיעו לכדי כמות ומספר. היה הנסיון למצוא אדם שיקנה אג"חים של אי.די.בי ודובר על 100 מיליון שקל ומזה הייתי אמור לגזור אחוז-אחוז וחצי".

עו"ד בכר: "היו גם עסקאות גדולות יותר".

שטרום: "היו שצפיתי וקיוותי אבל לא היו כאלה ברמת המספרים".

עו"ד בכר: לא יכול להיות חולק שבימים הרלוונטיים היו לך סיבות טובות ועסקיות להיות בקשר טוב עם נוחי דנקנר.

שטרום:" היה לי רצון להצליח לעשות עסקה שתהיה טובה לאידיבי ול-ISP".

עו"ד בכר: "הוא היה איש משפיע במשק, וכדאי לך להיות לידו כי צפוי לך רווח מזה".

שטרום: "לא הסתרתי שהיה לי אינטרס להצליח לעשות עסקים עם נוחי מתוך רצון לעשות כסף והאמנתי בקבוצה שבראשה הוא עמד".

עו"ד בכר משמיע באולם שתי שיחות שבהן הוקלט שטרום משוחח עם היחצ"ן שליווה בעבר את נוחי דנקנר, עם רני רהב מהן עולה, לדבריו, האהבה לנוחי דנקנר מחד וכן האינטרסים הכלליים הברורים מאידך.

עו"ד בכר: שמענו דאגה אמיתית שלך כלפי דנקנר. ומהשיחה עם רני עלה שלא פחות חשוב שתקבלו עמלה ואתה אומר לך שאם הוא יגיד לך עם איזה קבוצות הוא מדבר שזה יעזור לך.

שטרום: נכון. אני אומר לרני יותר מזה, אני דואג לו שיצליח לעשות עסקה טובה לו ולאי.די.בי יותר ממה שאני דואג לי.

עו"ד בכר: אתה לא יכול לשאול את נוחי?

שטרום: זכרתי היכרות עם נוחי כבר ב-2008, ורני הוא שהפגיש בינינו. מאז לא קרה כלום עד 2011. אני מנסה לעשות מודיעין עסקי ולראות מה קורה שם כי אני מנסה להבין עם מי הוא עושה עסקאות.

 

14:47 "לא ניסיתי לרצות את דנקנר, היה לי רצון אמיתי להרוויח"

עו"ד בכר: נחזור לחקירות שכן דיברת בהן באת מתוך תובנה שלא עשית דבר פסול ובחקירה לא היה לך מושג מה רוצים ממך, גם במהלך הפגישה עם עוה"ד שלך.

שטרום: בתחילת החקירה לא ידעתי מה רוצים ממני. היה לי רצון אמיתי להרוויח ובאתי לפוזיציה הזו כדי להרוויח בה כסף.

השופט כבוב: היה לך רצון לרצות את מר דנקנר?

שטרום: לא לרצות, רציתי שהוא ידע. הרצון הבסיסי היה להרוויח.

השופט כבוב: אתה בנקאי, נגיד איש השקעות לא מיומן אבל מצוי בתחום. ידעת שכניסה לפוזיציה כזו בטרם הנפקה יכולה להשפיע על השער?

שטרום: בוודאי. אמרתי את זה. ברור כשאני קונה 15 ביום הראשון יש לזה השפעה. ברור שאפקט הזמן משנה את המחיר.

עו"ד בכר: העדת שאתה מקפיד על שמירת החוק, חמור כקל. אתה למעשה טוען שמקום שאתה מרגיש שהוא פלילי - אתה לא תעשה אותו

שטרום: מקום שיש לי חשש למעשה פלילי אני לא אעשה לא משנה מה הרווח הטמון בחובו, לאור החינוך שקיבלתי.

 

14:11 שטרום: הגישה בחקירה היתה "אם אתה לא בצד שלנו - אתה בצד של הרעים"

עו"ד בכר: למה אחרי כמה חקירות ברשות שבהם סיפקת גרסה, החלטת לשתוק?

שטרום: הסיבה לשתיקה לא כרוכה, היא בתוך ההבנה שקרו דברים שאני לא יכול להבין אותם, שאני לא מבין אותם ושהסתירו אותם. 

לטענתו, הבין כי הגישה בחקירה היא "יש לנו מטרה – תן לנו אותה ואם לא תתן אותה – אם אתה לא בצד שלנו – אז אתה בצד של הרעים". עוד הוסיף כי "זה מכלול של דברים. אני מגיע – לפה היום פעם אחת לבוא ולספר את הדברים. לכרוך את זה שעדי רימה אותי ושיקר אותי - זה בתוך זה".

עו"ד בכר: אם האמנת בחפותך מהרגע הראשון שהגעת לחקירה, אתה מסביר את זה בחקירותיך הראשונות, אז בדיוק בשלב שמראים לך שאתה נתת את ההנחיות – אז דווקא אז אתה מחליט לשתוק?

זו הראייה שלך, פירטתי לפרטים מה היה השיקול שלי לשתוק – זה היה מתוך המסר הברור שקיבלתי מתוך המערכת, זה לא היה קשור רק לעדי, זה היה קשור גם לדברים נוספים. הבנתי שאין משהו שאומר למערכת שתגרום לה לשנות את דעתה, לגרום לה להאמין לי בי ולהבין שהמקום שלי הוא מקום של אמת.

עו"ד בכר: הרבה פעמים, במיוחד אנשים כמוך שלא מכירים חדרי חקירות – כשהם מחליטים לשתוק זה לא סתם. אם עסקאות מתואמות אתה לא אומר זה לא אצלי – אלא מחליט לשתוק.

שטרום: הסיבה שלי לשתוק לא הייתה זה – זה היה מכלול הדברים שתיארתי לפניך. השמיעו לי את גרסת עד המדינה, אני יודע מה אמרתי לו ובעיקר מה אמרתי לו לא לעשות. אם הוא שכנע אותם שזו הגרסה, זה מוכיח לי כמה המערכת הייתה נעולה. אני מבין שהם החליטו להאמין לאדם שגנב מאחורי גבי, שיקר ורימה.

עדי שלג בבית המשפט (ארכיון). "החליטו להאמין לאדם שגנב מאחורי גבי, שיקר ורימה", צילום: אוראל כהן עדי שלג בבית המשפט (ארכיון). "החליטו להאמין לאדם שגנב מאחורי גבי, שיקר ורימה" | צילום: אוראל כהן עדי שלג בבית המשפט (ארכיון). "החליטו להאמין לאדם שגנב מאחורי גבי, שיקר ורימה", צילום: אוראל כהן

 

13:55 "אני לא יכול להגיד שבכל רגע נתון גיליתי לנוחי את כל האינטרסים שלי"

לאחר הפסקה בדיון, החל לחקור על דוכן העדים התובע מטעם הפרקליטות, עמית בכר. בראשית החקירה נשאל שטרום האם דנקנר היה לקוח שלו. "רציתי מאוד שאי.די.בי תהיה לקוח שלי. לא הייתה פניה מנוחי אלי להביא עסקאות. לכן הם לא היו לקוחות מבחינתי. ניסתי להביא להם עסקאות, זה לא הצליח".

בכר: אמרת שאתם חברים. ואני מניח שלא שיקרת לו אף פעם ולא פעלת מאחורי גבו בעניינים הקשורים לאי.די.בי.

שטרום: לא משקר. אני מרים לפעמים מסך עשן לשוק. עשיתי לשוק מצג שאני לא יכול להרים עסקאות, ופעלתי להרים אותן. אני לא יכול להגיד שבכל רגע נתון גיליתי לו את כל האינטרסים שלי.

שטרום: אני בנאדם של אנשים ובדרך כלל מתפתח קשר חברי כזה או אחר ואני לא מתכחש לו.

עו"ד בכר: הקשר החברי היה מלווה ברצון עסקי להרוויח.

שטרום: ברור.

עו"ד בכר: דובר על עסקאות במיליוני שקלים.

שטרום: היו דיבורים על עסקאות, אבל העסקאות האלה לא הגיעו לכדי כמות ומספר. היה הנסיון למצוא אדם שיקנה אג"חים של אי.די.בי ודובר על 100 מיליון שקל ומזה הייתי אמור לגזור אחוז-אחוז וחצי.

עו"ד בכר: היו גם עסקאות גדולות יותר.

שטרום: היו שצפיתי וקיוותי אבל לא היו כאלה ברמת המספרים. צריך להבין, תג המחיר של אחוז-אחוז וחצי נגזר מגודל העסקה, נגיד בעסקה של הפועלים זה היה שבריר אחוז.

עו"ד בכר: לא יכול להיות חולק שבימים הרלוונטיים היו לך סיבות טובות ועסקיות להיות בקשר טוב עם נוחי דנקנר.

שטרום: היה לי רצון להצליח לעשות עסקה שתהיה טובה לאי.די.בי ול-ISP.

עו"ד בכר: הוא היה איש משפיע במשק, וכדאי לך להיות לידו כי צפוי לך רווח מזה.

שטרום: לא הסתרתי שהיה לי אינטרס להצליח לעשות עסקים עם נוחי מתוך רצון לעשות כסף והאמנתי בקבוצה שבראשה הוא עמד.

עו"ד בכר משמיע באולם שתי שיחות שבהן הוקלט שטרום משוחח עם היחצ"ן שליווה בעבר את נוחי דנקנר, רני רהב, מהן עולה, לדבריו, האהבה לנוחי דנקנר מחד וכן האינטרסים הכלליים הברורים מאידך.

עו"ד בכר: שמענו דאגה אמיתית שלך כלפי דנקנר. ומהשיחה עם רני עלה שלא פחות חשוב שתקבלו עמלה ואתה אומר לו שאם הוא יגיד לך עם איזה קבוצות הוא מדבר שזה יעזור לך.

שטרום: נכון. אני אומר לרני יותר מזה, אני דואג לו שיצליח לעשות עסקה טובה לו ולאי.די.בי יותר ממה שאני דואג לי.

עו"ד בכר: אתה לא יכול לשאול את נוחי?

שטרום: זכרתי היכרות עם נוחי כבר 2008, ורני הוא שהפגיש בינינו. מאז לא קרה כלום עד 2011. אני מנסה לעשות מודיעין עסקי ולראות מה קורה שם כי אני מנסה להבין עם מי הוא עושה עסקאות.

 

12:34 "עם כל החברות והכל - אין סיכוי שאעבור עבירה פלילית בשביל נוחי"

 

איתי: שיחה עם השותף שלי רועי מאפריל 2012 שהוא מביא עסקה ומראה לי שזו עסקה שאפשר להרוויח בה 15 מיליון דולר ואני מאוד חושש ואומר שזה לא נראה לי טוב והוא אומר בוא נבדוק. אמרתי שזה נשמע לא טוב ומריח לא טוב.. והוא אומר בצחוק אנחנו לא פורצים בנק בשביל 100 אלף דולר אבל בשביל 8 מיליון דולר? ואני אומר לו שגם בשביל 200 מיליון דולר אני לא מוכן לפרוץ בנק.

כבוב: זו זהירות עקב החקירה?

איתי: זה לפני החקירה

כבוב: הבנקאי אמר שהדבר הראשון שעשה כשחזר ממילואים הייתה ההעברה של נוחי אליך והוא שאל אם דנקנר נתן את זה כתמורה לקניית המניות? למה לא נקטת אותה אמת מידה של זהירות גם לעובדה שרצית או לא רצית ששוחחת עם דנקנר לפני בניית הפוזיציה ולאחר מכן בהלוואה

איתי: הזהירות הזאת הייתה אני. אם הייתי חושב לרגע שמה שאני עושה הוא לא בסדר או לא חוקי או דומה ללא חוקי, לא הייתי עושה את זה. איפה שאני לא יודע, איפה שאני חושש, איפה שאני עושה פעם ראשונה, אני לוקח ייעוץ משפטי

כבוב: היית בביתו של דנקנר יום לפני בשעת לילה מאוחרת כשאישתך ילדה ואין לך אשראי אין לך מימון ואתה אדם מאוד זהיר...

איתי: ולא עלה בדעתי. הרי למה אני צריך את כל זה. מה אני עשיתי עם עצמי? מה ההחלטה שלי? לא עשיתי עסקה גדולה מחוץ לבורסה ולא השתלטות עוינת. בניתי פוזיציה, לא דמיינתי שאם מישהו יסתכל על זה כשופט, אני הייתי השופט של ISP. אני דופק לרועי, שותף שלי, אח שלי, "תבדוק תבדוק 15 מיליון דולר רווח" ואני אומר לו "לא אני לא רוצה". אני האמנתי באי.די.בי ובנוחי בשביל מי, בשביל מה אני אעשה עבירה פלילית בשביל נוחי? סליחה עם כל החברות והכל אבל אין סיכוי שאעבור עבירה פלילית.

12:15 "הבנתי שהמטרה סומנה ועכשיו יורים את החצים"

השופט כבוב: זה מופיע בתמלול מה שאמרו לך על דנקנר? תראה באיזה הקשר זה נאמר, אחרי שאיתי אומר שהוא מבין שזה אחרי שהוא לקח ממנו הלוואה שאתה אומר שטעית בבנק..

שטרום: טעיתי בענק טעות עסקית, אני גם אומר בפתח החקירה שהטעות היא טעות נוראה שלקחתי מנוחי הלוואה, שהטעות היא טעות עסקית. וההקשר שהחוקר אומר לי תבחר באיזה צד אתה- אי אפשר להוציא את זה מהקשר – או הצד של נוחי או הצד שלהם

סבאג: למה החלטת לשמור על זכות השתיקה?

שטרום (דומע): אחרי שנתתי גרסה מלאה, אני מבין שלא אוכל לתת להם את מה שהם רוצים ושהמטרה סומנה ועכשיו יורים את החצים, ואם צריך עכשיו עד מדינה אז זה מה שעושים. הבנתי שאין לי יכולת להשפיע על המהלך, ושבסוף אצטרך לעמוד מול אדוני ולהסביר. הרגשתי סוג של אטימות מהמערכת שאני עומד מולה, ברמה שביקשתי לדחות את החקירה ביום כדי ללוות את אמא שלי לבדיקה רפואית. החוקר התייחס לזה בזלזול.

עו"ד סבאג: למה החלטת שלא ללכת לשימוע?

שטרום: היו כמה סיבות – לוחות זמנים קצרים מאוד לדעת עוה"ד שלי, התחושה שבגללה הפסקתי לדבר בחקירה, שלא משנה מה אגיד ההחלטה לא תשתנה ונאמר לעוה"ד שלי שלא יהיו מוכנים לדון בנושא אמינות עד המדינה.

עו"ד סבאג: תתייחס לחקירה בנוגע לוויליגר, שלא זכרת לגביו בתחילת החקירה ובהמשך נזכרת..

שטרום: רואים בחקירה בצורה מובהקת שאני לחוץ ומבולבל בחקירה. רואים שאני לא זוכר איך קוראים לחוקר, גם בשנייה הראשונה ששואלים אותי על ויליגר. החוקר שואל ועוזב וכשאני נזכר אנחנו חוזרים לזה.

12:04 "החוקר אמר לי - תבחר אם אתה בצד שלנו או בצד של נוחי"

שטרום: אני הפסדתי בפוזיציה הזו מעל 12 מיליון שקל, שיעור כואב לחיים – אישית וכלכלית. אבל הכל שלי, הכסף ההפסד, הרווח – הכל. גם בחיקור הדין יש תזה שלמה שמראה עד כמה הם חשבו שזה לא שלי.

שטרום התייחס בהמשך לחיקור הדין שבוצע לבקשת ישראל על חשבנותיו בשוויץ. "קיבלנו", העיד, "צו מביהמ"ש בישראל לחשוף את כל החשבונות שבהם אני מיופה כוח – איפה שיש בארץ ובחו"ל. משרד גורניצקי טיפל בזה למצוא את הדרך להעביר את החומר לרשות ני"ע. זה מה שעשינו, העברנו תיק מלא מסמכים לרשות שהכל היה בפניהם, חשבונות נאמנויות וכו'. לא הסתדר להם כי ראו שאני ממשיך לשרת הלוואות ולתת בטחונות, אז הם ביקשו חיקור דין. היתה פנייה לפינמה. חלק מהחיקור הגיע ל-ISP.

"בנובמבר הייתה הודעה על הנפקת זכויות שאני לא שמעתי עליה ועודכנתי אליה, ושאלתי מה לוחות הזמנים וכמה כסף אצטרך להשקיע בשל הדבר הזה. אנחנו מדברים על נובמבר ועם כל האמונה ואהבה גם לנוחי וגם לאי.די.בי – אני לא אומר בציניות - אני עדיין מאמין וחושב לעצמי האם נכון לשים כסף טוב אחרי כסף רע ואיך זה יכול להשפיע על הפוזיציה שלי. אני מחליט להתקשר לנוחי ולהתייעץ איתו, שואל אותו מה הם עושים ומקבל בסוף החלטה לשים את הכסף 370 אלף שקל. משכנע את עצמי זה יחסית סכום קטן ואם זה יעבוד זה יעבוד לטובתי".

סבאג: בשיחה שלך עם נוחי שהוצגה לך בחקירה, אתה אומר שיש לך לקוח להתייעץ לגביו על הנפקת הזכויות. בחקירה הציגו לך שהשיח הוא שיח עברייני ושאתה מדבר על עצמך.

שטרום: בחקירה מיד אמרתי שאני מדבר על עצמי, הסברתי גם לחוקר שזו ההתנהלות שלי ושקוראים לי בבית "שושו". יש גם שיחות עם השכן שאני מדבר על החתיך...כשאני מתקשר למשרד ומבקש פגישה עם קיסריה הם יודעים בדיוק על מה אני מדבר. ככה חונכתי, ככה עובד הארגון שהקמתי, אנחנו שומרים על דיסקרטיות ולא מזכירים שמות של לקוחות. להגיד לי עם כל העבר שלי, מאיפה שבאתי שזה דיבור עברייני? לא זו דרך הדיבור שלי וזה גם משעשע את נוחי. ככה אני פונה בדרך כלל בטלפון.

 

חיקור הדין עשה לי נזק קשה, האשמות קשים. עשה לי טוב כי פימה (הרגולטור על הבנקים בשוויץ, זש"ל) ראתה את תוצאות חיקור הדין. זה לא היה קורה, אם לא היו עושים חיקור והיו רואים שאני בסדר. זו האמת, זו מניות שלי.

סבאג: שיתפת אנשים שאתה מחזיק מניות אי.די.בי?

שטרום: "לא שיתפתי. לא שאני זוכר ברמה של גם לא את הקרובים לי כמו אחי או אשתי. לא שיתפתי כי לא מדובר בגאווה גדולה לאור ההפסדים של המיליונים. את השותף שלי עדכנתי כי הייתי צריך לקחת הלוואה, אבל מעבר לזה לא אמרתי לאנשים אחרים שאני מחזיק".

סבאג: "בפרשת התביעה הציגו אפשרות שעשית "וויפ" (מחיקה) לנייד והציגו חור בנתונים מהנייד, תתייחס לאפשרות הזו".

שטרום: לא מחקתי שום דבר, אני אומר לחוקר שאתה מקריא לי מהטלפוניה ואין שם חור. רואים שאני מתפלא בכלל שהוא מעלה את זה. לא היה עולה בדעתי לעשות כזה דבר. לא ידעתי שיש מושג כזה, לא ידעתי איך עושים את זה בכלל. אני לא אמרתי זאת מעולם לעדי ולא היה לי סיבה להגיד לו את זה. עדי חזר בו מעדותו הראשונה והה צריך לקנות כרטיס לחופש לו ולאשתו. ואני צריך להתמודד עם מה שהוא אומר – הוא חזר על כך שאם ישאלו אותו למה עשה, יגיד שאיתי אמר שזה היה כלכלי ושהיו קניות טובות. אפשר לומר עלי הרבה דברים, לא מסודר, אין לי מחברות ספירלה אבל יעלה על הדעת שאבקש ממישהו להריץ בלי להגיד לו גובה שער? או לאיזה רמה? לא ביקשתי מעדי שום דבר ולכן גם לא אמרתי לו שאם יום אחד יבואו אליו שיגיד זאת.

סבאג: תתייחס לקורות החיים ששלג שלח לך ולכך שהוא אמר שאמרת לו שתעזור לו בעבודה באי.די.בי.

שטרום: "אמרתי לו בכלליות שאנסה לעזור לו. באותה תקופה אני מאד אוהב אותו והוא איש יקר לי. צר לי שנפרדנו מתוך זה שהעסק לא הצליח, שלח לי את קורות החיים שלו, לא עשיתי בזה שימוש כי השם שלי חשוב לי. ישאלו אותי לגביו ולכן מישהו היה פונה אלי ושואל לגבי עדי הייתי אומר שהוא טוב, אבל לפנות לאנשים שלי ולהגיד להם שהוא הפסיד כסף הרגשתי לא נוח לעשות זאת לא לנוחי ולא לאחרים".

השופט כבוב: אתה הפקדת בידיו כספים שלך אחרי שהוא הפסיד אותם כשביקשת ממנו לבוא ולבנות פוזיציה באי.די.בי:

שטרום: בשלהי הפעילות הוא היה האדם היחידי שהיה אלטרנטיביה וגם סמכתי עליו.

השופט כבוב: אבל אתה אישרת לו לפעול.

שטרום: אני לוקח אחריות. אני אישרתי, חתמתי על הצ'ק. לא הייתי מאושר מההחלטה הזו אבל מי שקיבל אותה זה אני. אבל בין זה לבין מה שאנחנו יודעים היום? לא חשבתי לרגע. חשבתי שאולי לא מנהל טוב שאולי לא גייס סוחרים טובים, חשבתי הרבה דברים אבל שום דבר ברמה האישית השלילית.

שטרום מספר על החקירה ברשות ניירות ערך: "אני רגיל לחקירות, תחקורים, לשים על השולחן. בשש וחצי הגיעו אלי הביתה, הייתי בחדר כושר ואשתי התקשרה שאגיע. נפלו עלי, אני מגיע לרשות ני"ע לאחר החיפושים בבית. מתחילה החקירה, לאחר שביקשתי לראות עו"ד. אח"כ יצאנו להפסקת סיגריה אני והחוקר – ואז החוקר אומר לי – יש לך שעה-שעתיים לבחור באיזה צד אתה – אתה בצד שלנו או בצד של נוחי. מילה לא על האמת, להגיד מה היה, רק להביא להם את נוחי. אמרתי לו 'לא משנה מה אגיד לך, אין סיכוי שתאמין לי'. אני כבר מבין מה אתם מחפשים ומה אתם רוצים. זה תהליך מאוד קשה – לעמוד מול המדינה, מול חוקר רשות ני"ע. הבנתי שאני אומר רק אמת. כשאבא שלי שאל אותי מה עשית ואמרתי לו, אז הוא אמר לי – לך תגיד את האמת".

 

11:23: "לא האמנתי שההתרסקות תהיה אגרסיבית ומהירה כל כך"

 

עו"ד ניב-סבאג: באוגוסט-ספטמבר (שאחרי ההנפקה) רואים שיש בינך לבין דנקנר קשר, תתייחס למועד שביקשת ארכה להלוואה שלקחת.

שטרום: רואים, אמרתי שלא זוכר מתי זה היה, ורואים אצל נוחי ביומן שיש אינטראקציה. אני זוכר שניגשתי אליו והסברתי הסיטואציה. הוא שאל כמה שאלות, אם אני בטוח שיש לי מאיפה להחזיר. אני הרגשתי לא נוח ואמרתי את זה בחקירתי. הצעתי, בטעות מצידי, להצמיד את זה לבנק. אני חשבתי שמועד הפירעון של ההלוואה מהבנק הוא אוגוסט 2013, אבל זה היה חוסר זיכרון שלי וכשפגשתי עם נוחי זה מה שזכרתי, וביקשתי להצמיד לבנק. בהמשך, בינואר, רק אז הבנתי שטעיתי ולמעשה הפירעון לבנק מתחיל בפברואר. באוגוסט שנה אחר כך התחלתי להחזיר את זה.

אני בעסקה הזו לקחתי הלוואות גם מהבנק וגם מנוחי בגובה 13.5 מיליון שקל פלוס ריבית. זה הבסיס. נכון להיום החזרתי קצת פחות מ-10 מיליון שקל – גם לנוחי וגם לבנק, החזרתי את הרוב על העסקה הזו. לתפיסת הרשות, לא יכול היה להיות שאני מחזיר את זה.

השופט כבוב: התחלת לפרוע החוב לנוחי רק לאחר פתיחת החקירה?

שטרום: זו עובדה נכונה, אבל לבנקים התחלתי הרבה קודם.

השופט כבוב מקשה: אתה אומר שהאמנת במניה וזו הסיבה שהשקעת. אבל כשהשקעת שקל ראשון ביום המסחר הראשון, אתה ידעת ש-3 ימים לאחר מכן תצטרך לשלם לרשות ניירות ערך בשוויץ על ההתחייבויות שלך, ואין לך מקורות כספיים. ידעת שתצטרך למצוא פתרון למצוקה התזרימית תוך מספר ימים.

שטרום: האמונה שלי מתי ארוויח כסף הלכה והתפתחה לאורך זמן.. אני באתי במהלך של ה"להרוויח כסף". אם זה היה מרוויח מהר, הייתי מוכר מהר אחרי יומיים-שלושה. המשכתי להאמין גם בנוחי וגם במניה, אבל בהתחלה חשבתי שזה יהיה מהיר. לא דמיינתי שזה הולך להיות הפסד של 3 מיליון.

השופט כבוב: אבל ידעת על הסיכון, אומר לך שלג שהשוק בהתרסקות

שטרום: אבל לא האמנתי שזה יהיה כל כך אגרסיבי וכל כך מהר. במקרה הרע 14%. הפסד שנשמע לי סביר. לחשוב שזה ירד ל-25% - לא האמנתי.

 

10:35 "נוחי אמר שייתן לי 8 מיליון שקל. ואז הבאתי מהבית עוד 780 אלף שקל"

סבאג שאלה את שטרום על העסקה שנכרתה ימים ספורים אחרי ההנפקה, ובמסגרתה הוא ביצע רכישה עצמית של מניות ISP. זאת כדי "לנקות" את חשבון החברה ולאפס את קו האשראי בבינלאומי. לצורך עסקה זו, שהסבה לו הפסדים, קיבל שטרום 8 מיליון שקל מדנקנר. "הנייר המשיך לרדת. הבנתי שאני חייב להעביר את זה לאישי. גם מול הרגולטור בשוויץ זה נראה טוב פוזיציה כזאת. פניתי לפועלים וביקשתי הלוואה. ובמקביל פניתי לנוחי. אני לא זכרתי כמו שהוא אמר מה סכום".

סבאג: מתי ביקשת את הכסף מנוחי?

שטרום: ממה שאני שיחזרתי, חבר, איתן שוורצברט, אמר שהוא לא יכול להלוות לי. הוא לא רצה לפגוע בחברות. ואז ב-27.2 ניגשתי לנוחי וביקשתי הלוואה. ידעתי מה שיש לי מהפועלים – 5 מיליון שקל. פניתי לנוחי שאמר שייתן לי 8 מיליון שקל. ואז הבאתי מהבית עוד 780 אלף שקל.

סבאג: ההסכם היה לחצי שנה. מאיפה חשבת שתחזיר את הכסף?

שטרום: לא הייתה לי תוכנית סדורה. אבל החברה שלי רווחית, והאמנתי שאולי הנייר יעלה ואוכל למכור ברווח.

 

10:07 "קיוויתי שנוחי ייקח חלק מהכסף והוא 'דפק אותי'"

 

שטרום אמר שההתנהלות של דנקנר סביב ההנפקה לא הייתה טובה לו מבחינה כלכלית. "קיוויתי שנוחי ייקח חלק מהכסף והוא 'דפק אותי'. הוא לקח את כל הביקושים בהנפקה לחברה. ואז היו פחות ביקושים בשוק. זה לא עזר לאמונה שלי שיהיו ביקושים בשוק והשער יעלה. שזאת הייתה הסיבה שבניתי פוזיציה".

 

שטרום: הרשות לא חקרה תרמית שבוצעה בעבר ב-ISP

סבאג: יום לאחר שהייתה ההנפקה לציבור, 23.2, אתם ממשיכים לקנות. למה?

שטרום: המחזורים היו אופטימיים. אבל עדי אומר לי: זה יסגור בנמוך היומי. חשבתי שזה אולי הזמן הכי טוב לקנות. להביא בממוצע נוח. אמרתי לו שיאסוף סחורה ב-15 מיליון. וזה מה שעשינו. כל הסמסים ביני ובינו, זה הרצון שלי לבנות פוזיציה טובה. אמרתי לו: מחזור חיה. התכוונתי שהנייר חייב לעלות. שטוב לנו לקנות.

סבאג העלתה שוב את טענה לפיה שלג רימה בעבר גם את שטרום. טענה לפיה פרילאנסרים אחרים ב-ISP ביחד עם שלג, כמו בן יפת, ביצעו עסקאות תרמתיות וגנבו ממנו. "החברה האלה זה פשע מאורגן", אמר שטרום. "רשות ניע לא חקרה את זה כי טענה שהעסקאות שנעשו היו מסומנות כדין. אצלנו בחברה אין סימונים כאלה".

סבאג: איך אתה מרגיש עם זה היום?

שטרום: זה שבר. יש פה גנב סדרתי שזה לחם חוקו. נוכל סדרתי. שום דבר שהוא אמר פה לא נכון. הוא ניהל חברה והראו לא דו"חות שהוא טוען שהוא לא מכיר. הוא לא בא להרוויח כסף ל-ISP. הוא בא לעשות לביתו. איך עשו איתו הסכם עד מדינה ולא שאלו אותו על בן יפת (סוחר שתיק מודיעין אודותיו נגנז במהלך החקירה, ת.ג וז.ש.ל)? איך לא שאלו אותו אם הוא עשה דבר כזה בעבר? גנזו מידע עליו והחליטו לא לשאול שאלה. התחילה חקירה, ידעו שיש מידע כזה. איך לא אימתו איתו? נכון זה נגנז לפני שהוא היה עד מדינה. אבל איך לא בדקו דברים כאלה?"

 

9:35 שטרום: "לא פעלתי כדי לעלות שער, פעלתי כדי להרוויח כסף"

"בכל הסמסים ביני ובין עדי, לא תמצאו שום הנחיה לעלות שער", אמר שטרום. "זה שיח של אדם מודאג. אין שום תגובה ברוח הדברים שמאשימים אותי כאן, כי אין כזה דבר. הייתי מודאג כי האמנתי במניה. פעלתי בפוזיציה שלי".

עו"ד סבאג: בינך ובין עדי יש סמסים במשך כל היום השני לכתב האישום. אתם עושים עסקאות מחוץ לבורסה. הוא כותב לך: "תפטר מכמה שיותר סחורה". איך זה מסתדר עם הבנייה של הפוזיציה?

שטרום: רואים בטלפוניה שאני מדבר עם המשקיעים. אנחנו עושים מיצוע (מכירה כדי ליצור ממוצע נמוך יותר של שערי הניירות בפוזיציה, ת"ג וזש"ל). הולכים טיפה אחורה. מסדרים את הפוזיציה כדי שלא נחזיק סחורה שקנינו במחירים גבוהים.

עו"ד סבאג: בסוף היום בנעילה אתם רוכשים עוד מניות.

שטרום: ידענו שיש לנו עוד קונה למחר. גלעד טיסונה. ידענו שירכוש ב-3 מיליון. אז אמרתי לעדי שיקנה עוד.

עו"ד סבאג: אומרים בכתב האישום שמכרתם במחיר ממוצע נמוך ממה שקניתם.

שטרום: אני ממצע. פועל במסחר התוך יומי. קונה קצת, מוכר קצת. מסדר את הפוזיציה. עד המדינה אומר: 'אני באתי נטו להרוויח כסף'. הוא בא לגנוב ממני כסף. הוא דירבן אותי לפעול כדי שהוא ירוויח לבד כסף. שיראו שיש פעילות. יבואו קונים. עדי לקח פה גרעינים של אמת, ועטף אתם באינטרסים שלו.

שטרום פנה לשופט כבוב: בוא נוציא רגע את נוחי מהמשוואה. היו שלא האמינו בנוחי. שהנייר ירד. שהוא יתרסק, כי הוא בשורט והוא ירוויח. אני האמנתי שההנפקה תצליח. ולכן פעלתי. קניתי. כדי לשכנע את כולם שאני צודק. רואים במסחר תוך יומי קניות ומבינים שיש מי שמאמין. הרי במסחר אין לקנות ולשבת.

כבוב: את זה שקלת בזמן אמת? גם לטווח ארוך וגם לקצר?

שטרום: זו שאלה מורכבת. בזמן הפעילות לא ידעתי כמה ארוך אני אחזיק את המניות. אבל חשבתי שזה יעלה. מתישהו סביב ההנפקה זה יעלה. המשקיעים מחו"ל שנוחי דיבר עליהם יבואו, ואני ארוויח.

עו"ד סבאג: תחזור ותסביר למה קניתם ביוקר ומכרתם בזול.

שטרום: מתוך אמונה במניה. שאני ממצע. שאני אקנה, אסדר ובסוף המחיר יעלה ואני ארוויח. זאת פעילות כלכלית. ברור שאני פועל והשער עולה. זאת התוצאה. אני לא אתחמק מזה. אבל זאת לא המהות. לא הייתה תוכנית, ולא הייתה מרמה. אני לא פעלתי כדי לעלות שער. פעלתי כדי להרוויח כסף.

 

9:15 "לא ידעתי בזמן אמת שבן דב מורח את נוחי, כפי שטען"

בפתח העדות, שאלה הסנגורית של שטרום, עו"ד ניב-סבאג, על עסקה שבה רכש אילן בן דב מניות ב-3 מיליון שקל משטרום מחוץ לבורסה. מה שמכנה הפרקליטות עסקת חילוץ לספק מימון להמשך ההרמה. "היו סמסים עם דנקנר לגבי קונה", אמר שטרום. "אחר כך הייתה שיחת ועידה מקדמית עם הברוקר של בן דב, מיקי פוליצר. זה היום השני לפעילות. היינו בהליך של צמצום פוזיציה. אני למדתי שזה בן דב בדיעבד. התווכחנו על המחיר, אני ועדי, עם פוליצר. ראיתי קונה מקצועי שבא לקנות. לא ידעתי שזה בן דב מאחוריו. מי שהפנה את מיקי אלי היה נוחי. את כל ההתנהלות של בן דב, זה שנוחי טען שהוא מרח אותו, לא ידעתי בזמן אמת".

עו"ד ניב-סבאג ביקשה ממנו לתאר את הקשר עם "מחלץ נוסף", צביקה בארינבוים, שקנה מניות מחוץ לבורסה ב-1.8 מיליון שקל, עבור פעילי שוק ההון איתן אלדר וגלי ליברמן. "את צביקה אני מכיר טוב. זה חבר מהשכונה. נפגשים לפעמים. אני דיברתי עם צביקה, כי אני מכיר אותו. אחרי שעדכנתי את דנקנר על פוליצר, אמר לי דנקנר 'את בארינבוים מכיר? תנסה אותו'. זה מה שעשיתי. עניינתי אותו. הוא לא נתן תשובה מיד. הוא חזר אלי אחרי חצי שעה בערך. העליתי את עדי עשינו עסקה. למיטב זיכרוני עדכנתי את נוחי ואמרתי לו, רעיון טוב. כל זה לא שינה את התפיסה שאני בונה פוזיציה, שהמניה תעלה, והשורטיסטים טועים".

איתי שטרום מעיד היום בבית המשפט, צילום: אוראל כהן איתי שטרום מעיד היום בבית המשפט | צילום: אוראל כהן איתי שטרום מעיד היום בבית המשפט, צילום: אוראל כהן

 

הרקע לפרשה

 

לטענת התביעה, במהלך הימים ה-21-23.2.12 ביצע שטרום, באמצעות מנכ"ל הברוקראז' שלו שלג, רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי בבורסה בהיקף של 42 מיליון שקלים. זאת לרוב בשערים גבוהים משער השוק, וכדי למנוע את קריסת השער בבורסה. לצורך הרכישות האלה שטרום היה זקוק למימון, ונעזר בדנקנר בשלושה מקרים.

פעם אחת היה זה כאשר דנקנר צלצל לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי, וביקש ממנו לאשר לשטרום, שסורב דקות לפני כן, אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת המניות; פעם שנייה כאשר דנקנר "חילץ" את שטרום - הפנה אליו חמישה אנשי עסקים כגון אילן בן דב, יוסי ויליגר וצביקה בארינבוים, שרכשו ממנו מניות אי.די.בי בהיקף של 19 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה, וזאת בשערים נמוכים מאלה שבהם רכש אותן בבורסה; ופעם שלישית כאשר העביר לו 8 מיליון שקלים, חמישה ימים לאחר ההנפקה, על מנת שיבצע רכישה של המניות לחשבונו הפרטי ויאפס את חשבון ניירות הערך של ISP בבינלאומי.

מלבד האישום על הרצת מניות אי.די.בי, שטרום מתמודד עם אישום נוסף – הדחה בחקירה. "בסוף יום המסחר של 23.2.12", נטען בכתב האישום, "ולאחר תום הוצאתה לפועל של תוכנית ההשפעה, פנה שטרום לשלג והנחה אותו כי אם יום אחד יבואו לשאול אותו למה קנו, עליו להגיד שקנו כי האמינו שאלו קניות טובות. במספר מועדים מאוחרים יותר פנה שטרום לשלג ובירר עימו אם מישהו דיבר אתו לגבי הקניות, והביע שביעות רצון כאשר נענה כי לא נעשתה פנייה כאמור.

עוד נטען בכתב האישום כי "גרסתו הראשונית של שלג בחקירתו הייתה כי המניות נקנו על פי שיקול דעתו של שטרום, ומתוך אמונה כי שער הנייר יעלה לאחר ההנפקה, ובכך תאמה את הנחייתו של שטרום. בעשותו כאמור לעיל, הדיח שטרום או ניסה להדיח את שלג שבחקירה על פי דין ימסור הודעת שקר".

שטרום טוען להגנתו שלא רקם כל תוכנית תרמתית עם דנקנר להריץ מניה, ומטרת הרכישות בבורסה הייתה לבנות פוזיציה כי האמין בחברת אי.די.בי ובדנקנר. בכתב ההגנה שלו טען כי כל פעולותיו נבעו משיקולים כלכליים, ומי שרימה והריץ את המניה היה שלג. זאת ללא ידיעתו ומאחורי גבו. לגבי הסיוע שהעניק לו דנקנר במימון הפעילות, טוען שטרום כי היה מדובר בחבר שסייע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות