קרדן אן.וי במימוש נוסף: 20% ממיזם כוכב הירדן על המדף

תה"ל (תכנון המים לישראל), המחזיקה ב־40.5% מפרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן, מעמידה למכירה 20% ממנו, כך נודע ל"כלכליסט". היקף ההשקעה הכולל בפרויקט הוא כ־2 מיליארד שקל. תה"ל, שהשקיעה עד כה כ־60 מיליון שקל בפרויקט, דורשת 120 מיליון שקל תמורת 20%, סכום הגוזר לו שווי של 600 מיליון שקל. המיזם אמור להניב הכנסות שיטפסו בהדרגה עד חצי מיליארד שקל בשנה. התקרה נגזרת מהתפוקה המקסימלית שלו.

תה"ל היא חברה־בת (100%) של קרדן אן.וי, המצויה בחודשים האחרונים בהליך גיבוש הסדר חוב. קרדן אן.וי השלימה בתחילת חודש מרץ עסקה למכירת 75% מ־KWIG, פעילות תשתיות המים שלה בסין, תמורת 76.5 מיליון דולר. כעת מדובר בשלב נוסף בסדרת המימושים.

סער ברכה מנכ"ל תה"ל

תה"ל שכרה את שירותי MNS כבנקאי ההשקעות לניהול הליך מכירת האחזקות. לפני כמה חודשים נחתם הסכם עקרונות למימון פרויקט כוכב הירדן מול בנק הפועלים ובנק לאומי. בהתאם להסכם, בחצי השנה הקרובה צפויה הסגירה הפיננסית של הפרויקט, שבמסגרתה יזרים הרוכש את חלקו בהון העצמי הדרוש לפרויקט - כ־80 מיליון שקל. בחודשים הקרובים צפויים להיחתם החוזים מול קבלני הביצוע.

הפרויקט, הנחשב לגדול ביותר בתחום האגירה השאובה בישראל, נמצא בבעלות תה"ל, המחזיקה ב־40.5%, קבוצת האצ'יסון הסינית, שגם בידיה 40.5%, וטריפל אר אנרג'י, המחזיקה ב־19% מהמיזם. לחברת אנלייט מקבוצת יורוקום שבשליטת שאול אלוביץ' ולקרן נוי יש הסכם מותנה עתידי לרכישת מניותיה של טריפל אר אנרג'י בפרויקט בכוכב הירדן.

תה"ל אמורה היתה לממן כ־800 מיליון מתוך עלות הפרויקט הכוללת (2 מיליארד שקל). מכירת הנתח תכווץ את ההזרמה הנגדית של תה"ל ל־400 מיליון שקל. עם מכירת האחזקות היא תישאר שותפה לשליטה בפרויקט, אף על פי שלא תהיה בעלת המניות הגדולה. על פי הצעת המכירה, תוקם חברה בבעלות משותפת לתה"ל ולרוכש. המועמדים לרכישה הם גופים מוסדיים ופרטיים מתחום האנרגיה.

התמקדות בדרך למימוש

בשנים האחרונות, תחת ניהולו של סער ברכה, עברה החברה שינוי אסטרטגי ומבני, וכיום היא פועלת בארבעה תחומי ליבה: מים, פיתוח חקלאי, גז טבעי וסביבה. החברה נטשה את עיסוקה באחזקת נכסים ועברה להתמקד בפרויקטים.

לאור צמיחה ניכרת בכל תחומי הפעילות בארבע השנים האחרונות, מכירות חטיבת הפרויקטים של תה"ל כמעט והוכפלו עם עלייה שנתית של 14% בממוצע. תה"ל עברה מהפסד תפעולי של 17 מיליון דולר ב־2011 לרווח תפעולי של 15 מיליון דולר ב־2014. בסוף 2014 דיווחה החברה על צבר עבודות לביצוע מיידי בהיקף 360 מיליון דולר בחטיבת הפרויקטים.

נראה כי עם ההתקדמות לקראת הסגירה הפיננסית וקבלת האישורים לפרויקט, תה"ל תממש חלק מאחזקותיה. לא מן הנמנע כי הכסף שיתקבל ממימושן יאפשר לה להמשיך את תנופת הפיתוח ויסייע בהעמדת ההון העצמי לפרויקט עצמו.

נטען בשפל, מגבה בעומס

מיזם כוכב הירדן, הממוקם מצפון לעמק בית שאן, נחשב לאחד ממיזמי התשתיות הגדולים בישראל. טכנולוגיית אגירה שאובה משתלבת עם מערכות ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים.

המתקן בכוכב הירדן יכלול שתי טורבינות בהספק כולל של 340 מגה־ואט. ייצור החשמל יתבצע באמצעות שני מאגרי מים, עליון ותחתון, בעלי תכולה של 3 מיליון מ"ק כל אחד. המים זורמים מהמאגר העליון למאגר התחתון דרך טורבינה. מבנה המתקן מהווה "מצבר" אנרגיה, שכן הוא נטען בשעות השפל ומשמש כגיבוי למערכת הארצית בשעות העומס או במקרה שאחת התחנות הקונבנציונליות נופלת.

ממצגת שהופצה בשוק והגיעה לידי "כלכליסט" עולה כי התקופה המוקצית לפרויקט כוללת כארבע שנות הקמה ו־20 שנות הפעלה מסחרית ברישיון. תקופת ההפעלה ניתנת להארכה לתקופות של עשר שנים. לחלופין, יוכל המתקן לייצר חשמל כתחנת כוח פרטית.

כ־94% מהכנסות הפרויקט מובטחות על ידי המדינה לאורך 18 שנות הפעילות הראשונות, וזאת עבור זמינותו הקבועה לצרכיה. יתרת ההכנסות של הפרויקט מקורה בייצור חשמל. כלומר, עבור הרוכש מדובר בעצם ברכישת נכס ללא סיכוני ביקוש.