"המיסוי דוחף את העסקים לקריסה"

ברשימת לקוחותיו של שרון יש רבים ומוכרים כמו אנשי העסקים אברהם נניקשוילי ויוסי מימן והחברות מליסרון ודלק. הוא ייצג את שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון בערעור שהגיש לבית המשפט העליון על השומה שנפסקה לו וביקש היתר לקזז את הכספים שגנב והחזיר לאחר מכן. לפני כחודש נעתר העליון לבקשה של הירשזון ובא כוחו שרון בפסק דין תקדימי שהוגדר לאחרונה בפרקליטות כ"רעידת אדמה בעולם המיסוי". העליון קבע שהירשזון יוכל לקזז הפסדים שנגרמו לו בשל מס ששילם על 1.8 מיליון שקל שגנב, משום שבהמשך החזיר את הכסף כחלק מהחקירה בפרשה. עד התקדים של העליון נישום לא היה רשאי לקזז הפסדים עם מס ששולם אלא רק עם הכנסות עתידיות. המשמעות של הפסיקה מרחיקת לכת. אין פלא שהיא זכתה לביקורת רבה, ורשות המסים והפרקליטות אף ביקשו לאחרונה דיון חוזר בעניין.

איך ייתכן שמי שגנב זכאי לקזז הפסדים לאחור וחברות שמעולם לא עברו על החוק אינן יכולות לעשות זאת?

"זה ממש לא מה שביקשנו. לטעמנו, כשרשות המסים מסתכלת על אדם בדיעבד ורואה שאצלו אין התעשרות, כי הוא החזיר את הכסף ואין בידיו כלום - זו טעות. אדם בן 72 שמעולם לא היה לו עסק הרי לא יוכל לקזז את ההפסדים בעתיד. מצד אחד יש הכנסה משנים קודמות, ומצד שני יש הפסד בשנים מאוחרות. המיסוי הנכון היה בכלל על השימוש בכסף. אם הירשזון החזיר בסופו של דבר יותר ממה שגנב, צריך למסות אותו על הריבית. נניח שהוא היה גונב מכונית, משתמש בה כמה שנים, וכשהיו תופסים אותו הוא היה מחזיר אותה. היו ממסים אותו כנראה על ערך השימוש במכונית".

שרון מעריך שבעליון קיבלו את הטיעון הזה. "העליון נקלע למצוקה, כי הוא הבין את חוסר הצדק בשומה הבסיסית וזה היה הפתרון שלו. ניתן היה ללכת לפתרון של מיסוי השימוש בכסף, אבל בית המשפט העליון בחר בדרך אחרת, של קיזוז הפסדים לאחור. אני לא חושב שיש בכך פגם. כך נהוג גם במדינות אחרות".

לדעתך, רשות המסים צריכה לשנות את מדיניות קיזוז ההפסדים?

"כשמנתחים את נטל המיסוי לפי שיעור המס הנקוב בחוק המס, יש הטעיה. כי אם בודקים לאורך כל חיי העסק מגלים שהמס שעסקים משלמים בסופו של דבר גבוה מדי כי הם לא יכולים לקזז חלק מההפסדים. ולמעשה, רוב העסקים צוברים הפסדים בעיקר בסוף, בשלבי הקריסה שלהם. כשמדיניות המס אוסרת לקזז הפסדים לאחור, המדינה היא אחד הגורמים לקריסת עסקים. כשיש כסף היא לוקחת, כשאין היא לא יודעת להחזיר".

זיו שרון. "חלק גדול מהחשבונות הוותיקים בחו"ל הם של אנשים שהוציאו כסף מישראל כדי לפזר סיכונים ושילמו כאן מס. לא מדובר בכסף שחור. היום יש בעיה להוכיח את זה" | צילום: אוראל כהן

קיזוז לאחור עשוי להמריץ את הדיור

מחירי הדיור כיכבו במערכת הבחירות, וכמעט כל הפוליטיקאים התחייבו לפעול להורדת מחירים בענף. לשיטתו של שרון, דווקא התקדים בעניין הירשזון עשוי לעזור. אם יתאפשר קיזוז הפסדים לאחור, הוא מסביר, במקרה שירידה במחירי הדיור תוביל להפסדים של הקבלנים, האפשרות לקזז את ההפסדים לאחור תקל על הקבלנים לקבל מימון לפרויקטים ויקטן גם החשש מקריסתם שעלולה להידרדר להתמוטטות של בנקים.

לעו"ד שרון יש ביקורת רבה על נוהל הגילוי מרצון שהנהיגה רשות המסים. הנוהל מאפשר לבעלי הון לא מדווח, בעיקר בעלי חשבונות זרים, להסדיר את חובם באמצעות מו"מ המתנהל באופן אנונימי. על הרשות נמתחה ביקורת רבה בעקבות גבייה אגרסיבית מהקרן של החשבון, כשלא תמיד בעליו יכול להציג ראיות באשר למקור הכסף.

אתה שותף לביקורת על מיסוי הקרן?

"מיסוי הקרן יוצר תחושה של חוסר צדק, שמתעצמת ככל שהכספים ותיקים יותר ויש קושי ראייתי להוכיח את המקור שלהם. קל וחומר כשהכסף הגיע בירושה. יש לזכור שמקורו של חלק גדול מהחשבונות הוותיקים של שנות השבעים והשמונים ותחילת שנות התשעים באנשים שהוציאו כסף מישראל כדי לפזר סיכונים והם שילמו כאן מס. לא מדובר בכסף שחור. אצל חלק מהאוכלוסייה זה היה חיסכון שהתייחסו אליו כתוכנית חירום. חלקם ניצולי שואה שלא רצו לסמוך רק על המדינה. היום יש בעיה להוכיח את זה".

שרון, שהוא גם יו"ר משותף של פורום המסים של לשכת עורכי הדין, מספר על פגישה שיזם עם הנהלת רשות המסים בנושא הגילוי מרצון. "אנחנו מקווים שבמקומות שהארנו את עיניהם תהיה היענות. כל הנושא של הוא פרקטיקה מיסויית חדשה שנוצרה לגביה גם מעין תורה שבעל פה.

"חוזר של הרשות לא יכול לקבוע נורמות"

רשות המסים הוציאה בתחילת החודש טיוטת חוזר שמתייחסת לשאלה מהו "מוסד קבע" של חברות זרות בארץ לצורכי מס במטרה להעמיק את הגבייה מענקיות בינלאומיות.

החוזר מספיק בשביל להתמודד עם ההתחמקות ממס של החברות הבינלאומיות כמו גוגל או פייסבוק?

"קצת קשה לשנות נורמות משפטיות באמצעות חוזר. חוזר הוא בסך הכל עמדה של רשות המסים. לדעתי, רשות המסים תתקשה לגבות מס אך ורק מכוח החוזר, בעיקר כי עד היום לא הוגדר מהו 'מוסד קבע' בחקיקת המס הישראלית הפנימית. הדרך הזאת תוביל לשנים ארוכות של התדיינויות משפטיות".

ומה דעתך על עצם ההגדרה?

"אני חושב שהיא בעייתית בגלל ההסתמכות על מודל ה־OECD, כי היא עשויה לעמוד בסתירה לאמנות ספציפיות שישראל חתמה עליהן. העליון כבר קבע בשנות השמונים שלא פשוט לאכוף על גופים זרים את דיני המס של ישראל מחמת העובדה שאינם מורגלים לדיניה ושיש בכך פגיעה בריבונות של ריבון זר".

"היצוא אינו חזות הכל בחוק לעידוד השקעות"

שרון מקווה ששר האוצר המיועד משה כחלון יתקן את המלצות ועדת אנדורן שבחנה את החוק לעידוד השקעות הון והמליצה להגביל את היקף ההטבות לחברות הגדולות.

מה דעתך על מסקנות הוועדה?

כשוועדת אנדורן התכנסה, ייצגתי יחד עם עו"ד משה מזרחי חברות שמייצרות ומספקות תעסוקה בפריפריה אך אינן מייצאות. היצוא אינו חזות הכל בחוק לעידוד השקעות הון, והגישה הזו אפילו מנוגדת לאמנות מס שישראל חתומה עליהן. באמנת המיסוי העקיף, למשל, יש התחייבות לא לסבסד יצוא. בוועדה שמעו אותנו, אך לא הראו התלהבות יתר מהנושא".

תפתחו את הנושא מחדש עכשיו?

"כרגע, כשהאג'נדה של כחלון היא לדאוג גם לפריפריה ולשכבות החלשות ולא רק למעמד הביניים, להערכתי יש סיכוי שהעמדה שהצגנו תישמע יותר. גם מכיוון שמסקנות ועדת אנדורן אינן מקצועיות גרידא ויש בהן המלצות על מדיניות, ייתכן שהמשמעות של שר חדש עם אג'נדות משלו היא שתקום ועדה חדשה".

עו"ד זיו שרון, שותף-מייסד זיו שרון ושות', ישתתף בוועידת הנדל"ן והתשתיות של "כלכליסט" שתתקיים ב־6 במאי.