אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הסכם ניגוד עניינים נוסף למנכ"ל משרד הבינוי – מחזיק גם בזכויות לדירות על קרקע פרטית

הסכם ניגוד עניינים נוסף למנכ"ל משרד הבינוי – מחזיק גם בזכויות לדירות על קרקע פרטית

מההסכם החדש שנחשף כעת עולה כי הפרטים שצוינו על ידי בן אליהו בהסכם זה אינם זהים להסכם הראשון שנמסר למשרד הבינוי

28.04.2015, 12:05 | יעל דראל

כיממה לאחר חשיפתו של הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם מנכ"ל משרד הבינוי, שלמה בן אליהו, עם כניסתו לתפקיד באפריל 2013, ולאחר חודשים רבים שבהם דרשו "כלכליסט" והתנועה לחופש המידע את הסכמי ניגוד העניינים של המנכ"ל נחשף ההסכם השני שעליו חתם בן אליהו מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

קראו עוד בכלכליסט

מההסכם החדש שנחשף כעת עולה כי הפרטים שצוינו על ידי בן אליהו בהסכם זה אינם זהים להסכם הראשון שנמסר למשרד הבינוי.

שלמה בן אליהו שלמה בן אליהו שלמה בן אליהו

הפרט המעניין ביותר בהסכם החדש חושף כי בן אליהו וקרובי משפחתו מחזיקים (או החזיקו) בזכויות ביחידות דיור בקרקע פרטית אשר מיקומה צוין במסמך רק על פי מספר הגוש והחלקה (חלקה 77 גוש 10809). סעיף זה אינו מופיע כאמור בהסכם ניגוד העניינים שאותו מסר למשרד הבינוי, אשר בו נכללו רק אחזקותיו של בן אליהו בקרקע פרטית בחוף מגדל בכנרת וכן בקרקע פרטית הסמוכה לקיבוץ אפק, בין עכו לקריות.

האחזקות של יחידות הדיור שהופיעו בהסכם החדש הן למעשה 3 דירות - על שמו ועל שמות ילדיו - ברחוב שער הלבנון, במרכז הכרמל בחיפה.

 

מהשוואה בין המסמכים עולה עוד כי בעוד בהסכם שמסר בן אליהו למשרד הבינוי, צויינו אחזקותיו ב-8.3% ממניות חברת אסלארי אנרגיה סולארית וכן בחברת מלון אושפיזין (חברה שהוגדרה "חברת מדף חסרת כל פעילות או נכסים" בהסכם זה – י"ד) – הרי שבהסכם ניגוד העניינים שנמסר לרשות מקרקעי ישראל אין אזכור לסעיפים אלו.

ההבדלים בין המסמכים מלמדים בין השאר כי דווקא סעיפים שהיו רלבנטיים להביא לידיעת משרד הבינוי – כגון אחזקותיו ביחידות דיור (על פי ההסכם לא ניתן לדעת בכמה יחידות דיור מדובר) – לא הוזכרו בהסכם שנמסר למשרד, ואילו סעיפים הקשורים באחזקות בחברת האנרגיה הסולארית – תחום שעימו יש לרמ"י ממשק גבוה במתן היתרים – לא הוזכרו בהסכם מול הרשות.

עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע התייחסה לפרסום ההסכם החדש וציינה כי "בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע פורסם ההסדר למניעת ניגוד עניינים של בן אליהו כמנכ"ל משרד הבינוי. כעת, ובעקבות פניה של התנועה בעניין, נחשף ההסדר שערך בן אליהו במסגרת תפקידו ברשות מנהל מקרקעי ישראל. אין ספק, שישנו קשר ברור בין העתירה שהוגשה נגד משרד הבינוי בעניין לבין קבלת ההסכם מרמ"י, שככל הנראה הבינו שהסדרים למניעת ניגוד עניינים חייבים בפרסום מאחר והם כפופים לחוק חופש המידע. יש ליצור מנגנון של פרסום יזום של ההסדרים הללו. כך, ורק כך, ניתן יהיה באמת להבטיח את האפקטיביות וכוח ההרתעה שאמורים להשיג הסדרים אלו על נבחרי ועובדי ציבור"

בשני ההסכמים צוין כי בעת מינויו לתפקיד החזיק בן אליהו 51% ממניות ההנהלה בחברת פירסט קלאב בע"מ, מניות המקנות זכות למנות דירקטורים. פירסט הינה חברה מתחום המלונאות והדיור המוגן, המחזיקה במבנה אחד המשמש כמלון ומנהלת קשרים עסקיים עם חברת בית בלב, המפעילה את הדיור המוגן בקומה הראשונה של בית המלון.

בן אליהו הצהיר כאמור כי הוא אחד מבעליה של קרקע פרטית בחוף מגדל בכנרת, וכי ייעודה התכנוני של קרקע זו הינו מלונאות ונופש. בהסכם נכתב כי בעלי הקרקע מקדמים תכנון בשטח, אך כי מדובר בקרקע פרטית והפעילות בנושא אינה מתבצעת מול רשות מקרקעי ישראל או משרד הבינוי. עם זאת, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בן אליהו מכר את הקרקע בשתי עסקאות נפרדות (כל פעם מחצית מהשטח) ב-23.01.2014 ובהמשך ב-4 לפברואר 2014 – כלומר בשיא כהונתו כמנכ"ל המשרד.

בשיחה עם "כלכליסט" לאחר חשיפת ההסכם הראשון ציין בן אליהו כי הוא עדיין מחזיק ברשותו קרקע פרטית הסמוכה לקיבוץ אפק, בין עכו לקריות, בשטח של כדונם וחצי אשר ייעודה התכנוני הינו חקלאי.

על פי הצהרתו – גם הנוכחית וגם זו שנמסרה למשרד הבינוי בן אליהו, שכבר כיהן בעבר כמנכ"ל המשרד, ייצג משנת 2012 ועד לאפריל 2013 – חודש מינויו – את חברת מלונות החוף הצפוני בע"מ מול רשות מקרקעי ישראל, בדרישה לבטל הליך של הרשות. כמו כן בן אליהו שימש כחבר בעמותת מכללת שערי משפט, וכן שימש כמנהל בהוצאה לאור בשם "דרכי הוראה". על פי הסכם ניגוד העניינים, בן אליהו התחייב להתפטר מכל תפקידיו טרם מינויו וכן למכור את אחזקותיו בחברות שבהן החזיק מניות.

מטעם בן אליהו ודוברות משרד הבינוי נמסר בתגובה כי "ראשית, יודגש כי אין כל טענה לפעולה של המנכ"ל בניגוד עניינים. הסדר למניעת ניגוד עניינים נחתם עם עובדים בכירים המגיעים מהמגזר הפרטי לציבורי. חתימה על הסדר ניגוד עניינים אין משמעותה שנמצא בהכרח ניגוד עניינים, ומטרתה לקבוע דרכי התנהגות והסדרי דיווח לצורך מניעת פוטנציאל של ניגוד עניינים. בשני הסדרי ניגוד העניינים (ברמ"י ובמשרד הבינוי) קיים סעיף בו נקבע מפורשות – יובהר כי אין באמור בהסכם 'כדי למנוע עיסוקי בנושאים אשר יהיו בתחום סמכותי, אשר משפיעים ו/או אשר הינם בעלי פוטנציאל השפעה ו/או השלכה על כלל הציבור או על סקטורים רחבים ממנו, אף אם יש בהם כדי להשפיע במישרין או בעקיפין על הגורמים האמורים ו/או זכויותיהם'. לכן, מותר לי ואף חובתי לפעול ולהתבטא בנושאים הקשורים לפינוי בינוי ולמיסוי מקרקעין, אשר הינם בליבת העיסוק של המשרד, בדיוק כשם שכל פקיד במשרד האוצר או במשרד המשפטים, רשאי לעסוק לדוגמה במיסוי החל על רכישת דירה או השכרת דירה, על אף שכל אחד מהם מחזיק דירה בבעלותו או שוכר דירה. עוד יש להבהיר, כי הסדר ניגוד העניינים הנחתם מול גוף ציבורי כולל מטבע הדברים רק את הנושאים הנוגעים לעבודתו של אותו גוף. מטעם זה, אין זהות מוחלטת בין שני ההסדרים. כך לדוגמה, עיסוקי כמרצה במכללת שערי משפט לא רלוונטי לרמ"י, אך רלוונטי לתפקידי כמנכ"ל משרד הבינוי. בנוסף, מתקיים דיווח שוטף ליועץ המשפטי של משרדי, ובמסגרת זו דיווחתי לו מעת לעת על נושאים שסברתי שיש בהם חשש כלשהו לניגוד עניינים, בין היתר גם על הדירות בחיפה. האחריות הרוחבית על הסדרי ניגוד עניינים היא של היועץ המשפטי לממשלה, ובהתאם לכך קיימת יחידה במשרד המשפטים המרכזת את הטיפול בנושא. למותר לציין, כי שני ההסדרים מוכרים היטב ליחידה, ועל כן ברור כי הטענה לפיה הדיווח היה סלקטיבי מגוחכת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות