אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההורים נפטרו, האחים מסוכסכים: מה יעלה בגורל המשק

ההורים נפטרו, האחים מסוכסכים: מה יעלה בגורל המשק

חמישה אחים רבו על המשק של הוריהם המנוחים במושב עובדים, אך אף אחד מהם לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש כי הוא ראוי לניהולו. כיצד נפתרה המחלוקת?

28.04.2015, 13:25 | עו"ד שירי מלכה

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה", כתב טולסטוי ב"אנה קרנינה". על החלק הראשון ניתן להתווכח, אולם על החלק השני אין עוררין, ועל כך יעיד למשל מקרה של משפחה שבמערכת בתי המשפט רשומים כבר תשעה תיקים העוסקים בסכסוכי בניה ובנותיה.

קראו עוד בכלכליסט

חמישה אחים ממרכז הארץ – אחות אחת מצד אחד וארבעת אחיה מצד שני – הסתכסכו בשאלה מה יעלה בגורלו של משק שהחזיקו הוריהם המנוחים במושב עובדים.

על פי ההסכם שבין המושבים למינהל מקרקעי ישראל, כדי להעביר זכות חזקה במשק חקלאי במושב, ההורים המחזיקים בנחלה צריכים למנות "בן ממשיך" בחיים. במקרה הזה ההורים לא מינו בן ממשיך למשק, ולפני מספר שנים, במסגרת מאבקי ירושה, נתן ביהמ"ש תוקף לצוואה ההדדית של ההורים, המחלקת את רכושם באופן שווה בין חמשת הילדים.

האחים והאחות הגישו תביעות הדדיות בבימ"ש לענייני משפחה בתל אביב. כולם הסכימו שהמשק כפוף להסכם שבין המינהל למושב והזכויות בו אינן חלק מעזבון. מעבר לכך, הם הטיחו טענות רבות זה בזה.

האחות טענה, בין היתר, כי מאז פטירת האם השתלטו האחים על המשק בניגוד להוראות בית המשפט והתעלמו מהוראות מנהל העזבון, תוך שימוש באלימות והונאה.

היא ביקשה להצהיר שהיא היחידה שמסוגלת ומוכנה לקיים את המשק וברוח הצוואה ההדדית הסכימה לשלם לכל אחד מאחיה פיצוי בשיעור 20% משוויו. לחילופין, עתרה האחות להורות על מכירת המשק וחלוקת התמורה שווה בשווה בינה לבין אחיה, בהתאם לרצון שהביעו הוריה בצוואה.

האחים הגישו תביעה נגד האחות ונגד מנהל עזבונה של אמם. הם הבהירו שאחד האחים מוכן ומסוגל לקיים את המשק, ועל כן, טענו, יש להעביר את הזכויות במשק לידיו ולהצהיר עליו כ"בן ממשיך".

האח עצמו טען, בין היתר, שהוא היורש הראוי כיוון שטיפח את המשק במהלך השנים והציל אותו מקריסה כלכלית.

האח הוסיף וטען כי האם – שלא דיברה עם אחותו בשנים האחרונות לחייה – כלל לא רצתה שאחותו תזכה במשק.

מושב במרכז הארץ (ארכיון), צילום: דוד הכהן מושב במרכז הארץ (ארכיון) | צילום: דוד הכהן מושב במרכז הארץ (ארכיון), צילום: דוד הכהן

להתחשב ברצון המת

השופטת שפרה גליק קיבלה את תביעת האחות. האחים לא הצליחו לשכנע את השופטת שהאם לא רצתה שהיא תקבל זכויות במשק, דבר שגם עומד בסתירה לרצונה המפורש בצוואה.

השופטת הכריעה שהאח אכן הפר את החלטות בית המשפט והשתלט על המשק לאחר מות אמו שלא כדין. יחד עם זאת, השופטת סברה שלא האח ולא האחות מסוגלים לנהל את המשק, בשל ההתנהלות של שניהם.

מאחר שהזכויות במשק הן זכויות אישיות שאינן ניתנות להורשה, הרי שאין לחלק את המשק בין היורשים. עם זאת, ועל אף שהזכויות אינן חלק מהעזבון, יש להתחשב ברצונם של ההורים כפי שהשתקף בצוואתם.

יתרה מזו, השופטת לא האמינה לאח כי הוא זה שמשמש בפועל כ"בן ממשיך" וקבעה כי למעשה, ארבעת האחים הנתבעים מנסים לחלק ביניהם את הזכויות, שלא כדין, לפי הסכם עלום כלשהו ביניהם.

בסיכומו של דבר, החליטה השופטת לקבל את בקשתה החלופית של האחות וקבעה כי המשק יימכר לכל המרבה במחיר, והתמורה תחולק שווה בשווה בין הצדדים, כאשר גם האח וגם האחות יוכלו להציע הצעות רכישה. האחים יישאו בהוצאות אחותם בסך 40 אלף שקל.

ב"כ התובעת (והנתבעת שכנגד): עו"ד גד מינא. ב"כ הנתבעים (והתובעים שכנגד): עו"ד יובל עציוני

עו"ד שירי מלכה עוסקת בדיני משפחה.

 

*הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין: www.psakdin.co.il

תגיות