ר"מ יוון מודה: נקבל 3 מיליארד יורו כדי להוביל גז רוסי

יוון תקבל 3 מיליארד יורו כמקדמה עבור חתימתה על הסכם לבנייה של צינור הובלת גז מרוסיה לאירופה בשטחה, כך אמר היום (ג') ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס בראיון לערוץ הטלוויזיה היווני הפרטי סטאר טי.וי. לדבריו, רוסיה תקים ביוון מרכז אנרגיה שישמש כשער הכניסה של הגז הרוסי לשטחה של אירופה. בראיון שנערך קודם לכן אמר ציפרס כי הוא סמוך ובטוח שהמשא ומתן הקשוח שמנהלת מדינתו עם נושיה יסתיים על הצד הטוב ביותר בתחילת מאי. "המטרה שלנו היא להשיג הסכם ראשוני השבוע, אם יתאפשר, או עד ל־9 במאי לכל המאוחר", כך אמר ציפרס בראיון לילי שקיים ברשת סטאר. "אני מאמין שאנחנו קרובים".

 

ציפרס הוסיף כי מלבד כספי המקדמה להובלת הגז - שיספקו ליוון אוויר לנשימה בתקופה שבה היא נאבקת לקושש הון זמין - להסכם יהיו יתרונות כלכליים בעבור מדינתו. "זה יאפשר לנו לחסוך בעלויות הגז בעזרת קיצוץ בתשלומי ההובלה". כ־70% מהגז שיוון צורכת מגיעים מרוסיה, ועל כן הדבר מהווה את חלק הארי של הוצאותיה השנתיות על אנרגיה.

נשיא חברת הגז הממשלתית הרוסית גזפרום אלכסיי מילר ציין כי בכוונתו להעביר דרך יוון 47 מיליארד קוב גז בשנה. המרכז שיוקם יהיה החוליה המקשרת בין פרויקט הזרם הטורקי - הצינור שיוביל גז מדרום רוסיה לחופי אירופה דרך שטחה של טורקיה - ובין מדינות מזרח ומרכז אירופה, שכמעט כל הגז הנצרך בהן הוא מרוסיה. הפרויקט, שעליו הכריזו בסוף 2014 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, צפוי להיות המעבר המרכזי של הגז הרוסי לאירופה במקום פרויקט הזרם הדרומי, שנגנז בשל לחץ אירופי.

אירופה מתנגדת בחריפות למעבר של גז רוסי בשטחה של יוון מתוך מהלך כולל להפחתת התלות של מדינות אירופה בו. במקביל להתנגדותה זו החלה מועצת אירופה בשבוע שעבר בצעדים משפטיים נגד גזפרום בעניין הפרת דיני הגבלים עסקיים מצדה. ציפרס התייחס לנושא וציין כי ההסכם יתנהל "בהתאם לכלל הדירקטיבות והנורמות החוקיות של האיחוד האירופי".

"אין ליוון דבר להסתיר"

שלושה ימים לאחר ה-9 במאי, התאריך בו נקב ציפרס בראיון כיעד אפשרי להשגת הסכם עם הנושים של יוון, אמורה המדינה להעביר לקרן המטבע הבינלאומית החזר חוב בגובה 750 מיליון יורו. אף שציפרס ביטל את האפשרות של חדלות פירעון יוונית, הוא הדגיש כי בראש סדר העדיפיות שלו נמצאים תשלומי הפנסיות והמשכורות.

יוון שוקדת להשיג הסכם שיאפשר לה לקבל את 7.2 מיליארד היורו שנותרו מחבילת החילוץ האירופית, ואשר אמורים למנוע ממנה חדלות פירעון ועזיבה כפויה של גוש היורו. עם זאת, ממשלתו של ציפרס, שנבחרה בינואר בהבטחה להילחם בצנע שכפתה אירופה, סירבה עד כה להיכנע ללחצים שהפעילו עליה המדינות הנושות, להמשיך בצנע בתמורה לסיוע.

בתוך כך דיווחו גורמים רשמיים בבריסל כי במסגרת הצעדים להבראת כלכלתה מתכננת יוון להחיל מע"מ אחיד במקום דיפרנציאלי ולבטל פטורים קיימים. מקורות בנציבות האירופית שצוטטו בתקשורת היוונית דיווחו כי יוון תנהיג מע"מ בגובה 18% על כל השירותים והמוצרים, להוציא תרופות. אם אכן יגבשו ממשלת יוון ונושיה הסכמה לגבי החלת המע"מ האחיד, ההשלכות על קופת האוצר עשויות להיות חיובית, אף כי מדובר בהגדלת העול על משקי הבית היווניים. לפי הערכות אנליסטים, המהלך עשוי להביא דווקא לתוצאה הפוכה ולגרור עלייה בהיקף העלמות מס, שהן ממילא מכת מדינה ביוון.

במסגרת התוכנית יופחת מ־23% המס המוטל על מוצרים ושירותים רבים, אך במקביל תחול עלייה של 5% על מגוון מוצרים ובהם מזון וחשמל. כמו כן, ההטבה המיוחדת שניתנה לאיים האגאיים, שבמסגרתה נהנים תושביה מהנחת מע"מ בגובה 30%, תבוטל. ההטבה הזו נקבעה במקור כפיצוי על העלויות הגבוהות שכרוכות בהובלת מוצרים לאיים היווניים.

במסגרת מסכת הניחושים לגבי המהלכים היווניים המתוכננים, "הבילד" הגרמני דיווח היום כי ממשלת יוון תציג השבוע בבריסל תוכנית רפורמות, אשר כוללת ביטול הבטחת הבחירות להעלאת שכר המינימום החודשי מ־580 יורו ל־751 יורו. כמו כן, לפי "הבילד", התוכנית כוללת החלת מס יוקרה על איי נופש יווניים, קיצוץ בפנסיות, ביטול פרישה מוקדמת, ושימוש בלעדי של הכנסות מהפרטת גופים ממשלתיים לטובת פירעון החובות של יוון לנושיה הזרים.

אתמול ביצע ראש הממשלה ציפרס שינוי בהרכב צוות המשא ומתן שלו, לאחר כישלון פגישה שנערכה בין שרי האוצר האירופים בריגה. לדבריו, יש צורך ב"תיאום טוב יותר" בין המומחים הטכניים המייצגים את הנושים הבינלאומיים של יוון. "אין ליוון דבר להסתיר", הוסיף. ציפרס גם הגן באותה הזדמנות על שר האוצר שלו יאניס ורופקיס, שסגנונו הראוותני הצליח להרגיז את עמיתיו האירופים, ואמר כי ורופקיס הוא "נכס חשוב" לממשלה. "עם זאת, המו"מ הוא תמיד באחריותו של ראש הממשלה", סיכם.