מנכ"לית פארמה: החקיקה בישראל ארכאית ומכבידה על המחקר הקליני

"החקיקה בישראל מכבידה על תהליכי המחקר הקליני בישראל, ומובילה לצמיחה אטית יחסית של ההשקעות במחקר", כך העריכה אתמול מנכ"לית פארמה ישראל עידית צ'רנוביץ בכנס השנתי למחקרים קליניים בישראל שנערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

לכנס הגיעו בכירים מגופי המחקר הקליני בישראל וכן נציגים בכירים של הגופים הרגולטוריים, כמו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק ומנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. אחת מהשאלות המרכזיות שעלו לדיון היתה כיצד הופכים את ישראל אבן שואבת למחקרים קליניים.

במושב שעסק ביצירת תשתית רגולטורית שתאפשר לקיים מחקרים קליניים בתנאי תחרות עולמית השתתפו עידית צ'רנוביץ, מנכ"לית פארמה, וד"ר רפי טורגוביצקי, מנהל רפואי של אלי לילי ישראל, לצד נציגים בכירים של משרד הכלכלה, האוצר, המדען הראשי וועדת הלסינקי העליונה.

עידית צ'רנוביץ', מנכ"לית פארמה | צילום: נמרוד גליקמן

לדברי צ'רנוביץ, ישראל היא מהמובילות במחקרים קליניים, בין היתר בזכות רמתם הגבוהה של הרופאים והחוקרים והמודרניות של מערכת הבריאות. בשנה האחרונה נערכו בישראל 3,000 מחקרים קליניים, מתוכם 1,600 מחקרים חדשים. עם זאת, על פי הדו"ח של משרד הבריאות, היקף ההשקעה במחקרים קליניים בישראל עלה מ־445 מיליון שקל ב־2013 לסכום של 468 מיליון שקל ב־2014 מיליון שקל בלבד, צמיחה של 5%. בעולם לעומת זאת היתה צמיחה של 14%–15% בתחום זה.

"החקיקה בישראל ארכאית ומכבידה על המחקר הקליני", אמרה צ'רנוביץ. "על הרגולטור לסייע לה לעמוד בתחרות מול העולם". על פי נתונים שהציג ד"ר טורגוביצקי, זמן אישור למחקר קליני בישראל הוא 180 יום, לעומת 54 יום באירופה ותשעה ימים בארה"ב. הסחבת בולטת במיוחד במחקרים גנטיים בשל חקיקה ארכאית, שאינה מבדילה בין בדיקה גנטית אקספלרטוריות לבין בדיקה למוטציות סומטיות.