אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של טבע, מיילן וקצבאות הקשישים צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חקר ביצועים: השבוע של טבע, מיילן וקצבאות הקשישים

וגם הסכמי ניגוד העניינים של שלמה בן אליהו נחשפים, גזר דין מפתיע לראש עיריית נצרת עילית, תחזית רווח מפתיעה לסוני והאם ד"ר דנה הלר תרענן את הפיקוח על הבנקים?

30.04.2015, 07:58 | כתבי כלכליסט

טבע ומיילן טורפים ונטרפים

חילופי המכתבים האלימים בין מנכ"ל טבע ארז ויגודמן ליו"ר מיילן רוברט קורי עברו אפילו את הגבולות המקובלים של וול סטריט בכל הנוגע להצעות רכש עוינות. מיד אחרי הפתיחים המכובדים - ארז היקר, רוברט היקר - המתגוששים ויתרו על הפאסון והסירו את הכפפות. בקרב על עשרות מיליארדי דולרים הכל כנראה מותר, אבל את המלחמה הזאת מלבה גם ההיבט האישי: מאחורי כל הצעה לרכישה עוינת עומד מנכ"ל או יו"ר שלא רוצה לזוז מהתפקיד. אם המיזוג יבשיל, רוברט היקר ילך הביתה. אם לא יבשיל, ארז היקר יצטרך למצוא מהלך אסטרטגי אחר להיתלות בו, או שימצא את עצמו נקנה בידי איזה יקר והולך הביתה בעצמו. זה שוק של טורפים ונטרפים, ועכשיו זו עונת הציד.

גולן פרידנפלד

ארז ויגודמן מנכ"ל טבע, צילום: אוראל כהן ארז ויגודמן מנכ"ל טבע | צילום: אוראל כהן ארז ויגודמן מנכ"ל טבע, צילום: אוראל כהן

הקצבאות לא עולות

בתחילת השנה החליטה הכנסת להעלות את שכר המינימום, ומשרד האוצר הבטיח להעלות את קצבאות הקשישים והנכים הסיעודיים בהתאם, כדי שיוכלו לשלם לעובד הסיעודי שמטפל בהם. אז הבטיח. עכשיו מסבירים באוצר שכדי לתת לקשישים ולנכים את הכסף הנוסף הנדרש צריך קודם לאשר תקציב חדש, והשר המיועד משה כחלון מעריך שהתקציב ישולם רק בנובמבר. עד אז, שהקשישים והנכים יגרדו מאיפשהו את הכסף החסר, או שלא ישלמו שכר מינימום. זה לא שלאוצר באמת אכפת מה יעשו אנשים במצב סיעודי, או כמה כסף יקבלו העובדים שרוחצים אותם, נושאים אותם על כפיים ומאפשרים להם לחיות. אם היה לו אכפת הוא כבר היה פותר את העניין, בדיוק כפי שקידם את העלאת שכר המינימום בזמן בחירות כי ההסתדרות נורא לחצה. בשביל החלשים ביותר אין מי שילחץ.

מיקי פלד

בן אליהו מאוחר מדי

הסכם ניגוד העניינים של שלמה בן אליהו, מנכ"ל משרד הבינוי, נחשף רק השבוע, לאחר שכבר הודיע על פרישתו ורק הודות למאמץ מתיש, כולל עתירה לבית המשפט, של התנועה לחופש המידע. צריך לברך על מעבר של אנשים טובים מהמגזר העסקי לציבורי, אבל לזכור שלצד הניסיון והידע הם מביאים איתם גם אינטרסים קודמים. ואלה צריכים להיות גלויים מההתחלה, בלי לחכות לעתירה. רגע לפני הקמת ממשלה חדשה שתביא איתה שורת מינויים למשרות בכירות, הנה הצעת ייעול: הודעות לעיתונות, אלה שמבשרות על מינויים חדשים וכוללות תמונה מחמיאה וקורות חיים משופצרים, צריכות לכלול גם את טופס ניגוד העניינים. שימו הכל על השולחן, בלי להסתתר מאחורי פלפולים משפטיים, ותנו לציבור לפקח על עבודת משרתי הציבור תוך ידיעת הקשרים שלהם. רק כך האמון במערכת הציבורית ובראשיה יוכל להתחזק.

נעמה סיקולר

שלמה בן אליהו שלמה בן אליהו שלמה בן אליהו

גזר דין מפתיע לראש העירייה

על שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית שהורשע בלקיחת שוחד, נגזרו השבוע שישה חודשי עבודות שירות ללא קלון, ולמחרת הוא חזר לעבודתו בעירייה. על ראש עיריית בת ים לשעבר שלמה לחיאני, שהורשע בהפרת אמונים, נגזרו השבוע שמונה חודשי מאסר בפועל והודבק לו קלון. את הפער הלא הגיוני הזה בין גזרי הדין עוד אפשר יהיה לתקן בערעורים. מעבר לכך, הוא מציף שוב את הדיון בפסיקות שמקלות עם נאשמים בגלל מחדלי הפרקליטות או המשטרה, כפי שקרה במקרה של גפסו. האם התנהלות בעייתית של הפרקליטות, למשל, היא סיבה מוצדקת "להעניש" את הציבור באמצעות הקלה עם העבריין? בארצות הברית חינוך הרשויות הוא ערך לא פחות חשוב מהגנה על הציבור. בישראל התרבות המשפטית והחברתית תביעתית יותר, ודווקא בגלל זה ראוי להעריך שופטים אמיצים שלא מוחלים על מחדלי הרשויות ומתעקשים לנסות להעביר מסר גם לטווח הארוך, במחיר של ויתור על חומרת הענישה בטווח הקצר.

משה גורלי

סוני זה מה שנשאר

סוני ניצחה ככל הנראה במדד הכותרות השליליות בחודשים האחרונים. סכסוך עם צפון קוריאה, פריצת ענק של האקרים, הודאה של המנכ"ל שהחברה "הפסידה במלחמת הסמארטפונים", פיטורים, יציאה מתחום המשחקים למחשב האישי, והרשימה עוד ארוכה. אבל השבוע, כשהחברה עדכנה את תחזית הרווח שלה לשנה הזאת (אפריל 2014 עד מרץ 2015), התברר שהיא עתידה להרוויח 2.52 מיליארד דולר - פי ארבעה מההערכה בתחילת השנה. איך זה קרה? בחברה מסבירים שקונסולת הפלייסטיישן החדשה והחיישנים למצלמות המובייל שהיא מפתחת הצליחו הרבה מעל המשוער. יש כאן דוגמה מאלפת להבדל בין אווירה ציבורית (סוני מידרדרת) לדברים שבאמת מכניסים כסף (יש מספיק אנשים שרוצים פלייסטיישן), אבל גם תמרור אזהרה: ענקית הטכנולוגיה הוותיקה מתפרסת כבר שנים על פני שלל תחומים, אבל ההישרדות שלה תלויה עכשיו בשני מוצרים בדיוק. לא בטוח בכלל שזה בריא.

דור צח

סוני פלייסטיישן 4, צילום: הראל עילם סוני פלייסטיישן 4 | צילום: הראל עילם סוני פלייסטיישן 4, צילום: הראל עילם

הלר תרענן את הפיקוח

השם המפתיע ביותר במירוץ המתחמם לתפקיד המפקח על הבנקים, שהגיע כבר לשלב הראיונות האישיים, הוא זה של ד"ר דנה הלר, כיום סגנית הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים. הניסיון שלה ברשות יכול לחזק את אחת החולשות של הפיקוח על הבנקים - התחרות. כמי שאמון על שמירת יציבות המערכת, הפיקוח נוטה להעדיף את היציבות על פני התחרות. הבנקים רגועים יותר, אבל הצרכנים משלמים את המחיר. הלר יכולה למצוא את הדרך לחזק את התחרות בלי לפגוע ביציבות. היא עשויה להיות קול חדשני בתפקיד שמרני. כדי שזה יקרה, הנגידה קרנית פלוג צריכה להפתיע בבחירה חדשנית ולא שמרנית.

אתי אפללו

המקדשים בדרך לבנקים?

בתוך חדרים נעולים במקדשים הינדיים ברחבי הודו חבוי אוצר עצום - כ־22 אלף טונות זהב, כמעט פי שלושה מהכמות שמחזיק הממשל האמריקאי. מדובר בתכשיטים ומטבעות שהמאמינים מגישים למקדשים, ועומדים לעתים למכירה פומבית שהכנסותיה מיועדות לצדקה. כעת מנסה ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לשכנע את המקדשים להעביר את הזהב לבנקים, כפיקדון שיניב ריבית שיקבלו במטילי זהב. הבהלה ההודית לזהב היא עתיקת יומין: משפחות עניות עובדות כל חייהן כדי לממן את הנדוניה הנוצצת לבנותיהן, ויבוא הזהב למדינה עומד על 1,000 טונות בשנה. הממשלה לא מעוניינת להרגיע את הרעב הזה, אלא להפיק ממנו תועלת: זהב בבנקים במקום במקדשים יאפשר לה לתקן את מאזן הסחר ולהגדיל את יציבות המערכת הבנקאית. זה נשמע הגיוני, אבל מה להיגיון ולמקדשים? "הזהב הזה שייך לאלוהים, למה שנתיך אותו?", אמר השבוע איש עסקים שפקד מקדש במומבאי, והבהיר למודי שיש גבול לרעיונות המערביים המשונים שלו.

תמר טוניק

 , צילום: אי פי איי צילום: אי פי איי  , צילום: אי פי איי

הפועל קטמון אחת נגד כולם

הפועל קטמון ירושלים חגגה השבוע עלייה לליגה הלאומית. קבוצת הכדורגל הזאת נמצאת בבעלות אוהדים, וביציעים שלה מתערבבים יחד אנשי רוח ירושלמים וברנז'ה תל־אביבית, פעילים למען זכויות הלהט"ב, נערות מהתנחלויות וילדים ערבים שמשחקים במדיה במזרח העיר. זה סיפור קצת אוטופי מדי, לירושלים בפרט ולישראל בכלל: קואופרטיב דמוקרטי עם הצלחות מקצועיות שמאחד בהרמוניה פלגים מגוונים? איפה הקאטץ'? ובכן, הקאטץ' טמון בסביבה, בכדורגל הישראלי, במוסדות, בקבוצות ובאוהדים אחרים שלא יודעים איך לאכול את החד־קרן הזה. אנשי הפועל קטמון מרגישים את הזרות הזאת בכל צעד ובכל משחק, והיא הופכת את המסע שלהם להרבה יותר קשה. טוב לראות שהם לא מוותרים לרגע, ושההתעקשות מוכיחה את עצמה.

אוריאל דסקל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות