כוח עליון? האסון בנפאל מקנה פיצוי למטיילים שעשו ביטוח

המטיילים מנפאל חזרו זה עתה ארצה לאחר שהמדינה וגופים כמו אל-על והצבא פעלו בנחישות ובמהירות לאתרם ולהשיבם. אבל מה עכשיו? מה יהא על מי שנפגע בגופו? מי יממן את טיפוליו או יישא בהוצאותיו הרפואיות? ומה לגבי הרכוש שאבד או ניזוק? 

בימים סוערים אלו, שבהם כל העולם מתרגש מהאסון המתרחש בנפאל ונפעם מהמהירות שבה הושיטה מדינת ישראל יד לאזרחיה, סייעה להם וחילצה אותם, עולה השאלה מי יפצה את המטיילים על נזקי גוף שנגרמו להם (חס וחלילה) ועל נזקי רכוש לציוד.

חשוב להדגיש כי האירוע בנפאל הוא "אסון טבע" בכל מובן, וככזה הוא מהווה "כוח עליון". המושג כוח עליון, בהקשר של תביעות נזיקין, הוא ביטוי המכוון למצב של מעשה שתוצאותיו שליליות ואף הרסניות, אך הוא נגרם ללא כוונה של אף גורם, ללא רשלנות של אף גורם, בלי שליטה של אף גורם, וכתוצאה מכך - גם ללא אשמה של אף גורם.

מקום שבו לא ניתן למצוא אשמה של גורם כלשהו – אדם או חברה – לא ניתן לדרוש או לזכות בפיצויים. כוח עליון משמש לעיתים עילה לגורמים שונים שלא לקיים את התחייבויותיהם בחוזה או לפי דיני הנזיקין. כך לדוגמא, חברה קבלנית שהתחייבה לבנות בניין ולהעמידו לרשות הרוכשים יכולה לדחות את מועד המסירה ואף לבטל את ההסכם כולו, אם כתוצאה מכוח עליון היא אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. כך, כדוגמה נוספת, אדם שנפגע ממכת ברק בזמן טיול בפארק אינו זכאי לפיצוי מאף גורם.

האם במקרה של המטיילים בנפאל שנפגעו בגופם או ברכושם אין זכות לפיצוי? למרבה השמחה, לא כך הם פני הדברים.

נזק גופני – כולנו מבוטחים

ראשית, כל אזרח ישראלי מבוטח בביטוח בריאות בישראל, ואם נפגע (ניזוק בגופו או לקה במחלה) וחזר לישראל, הוא זכאי לטיפול במוסדות הבריאות בישראל, קופות החולים ובתי החולים, והכל ללא קשר לשאלה היכן נפגע וכיצד.

לעומת זאת, אזרח ישראל שנפגע בחו"ל ומבקש לקבל טיפול במדינה שבה נפגע יהיה חייב בתשלום עלות הטיפול הרפואי באופן מלא, אלא אם ערך ביטוח בריאות לפני יציאתו למסע בחו"ל.

אם המטייל רכש ביטוח בריאות כאמור, הביטוח יממן את הטיפול הרפואי של הנפגע בחו"ל ויישא בעלויות השבתו לישראל, ואם חלילה נהרג, אף את השבת ארונו לקבורה בישראל (הכל עד גבול האחריות הקבוע בפוליסה).

מי נושא בעלויות החזרה ארצה?

בימים אלו אנו שומעים כי אזרחי ישראל ששהו בנפאל הושבו לישראל על ידי המדינה, חברת אל על ומטוסים צבאיים.  במקרה כזה, על פי החוק, כל גורם שפעל להשבת אזרחי ישראל לארץ זכאי להחזר של הוצאות שהוציא במסגרת פעולה זו. כך, שפעולה שנראית לנו אלטרואיסטית לגמרי, למעשה זכאית לתגמול.

כשמדובר במטיילים שרכשו ביטוח לפני יציאתם לחו"ל, חברת הביטוח תידרש לשלם את החזר ההוצאות לחברה שביצעה את ההשבה לארץ. במקרה שהמטיילים לא רכשו ביטוח נסיעות – הגורם שהשיב אותם לארץ יכול לדרוש מהם את עלות ההחזרה (רק אם ירצה כמובן).

המשמעות היא, שעלויות ההשבה עלולות ליפול על כתפיהם של המטיילים. אם דבר כזה קורה, ומטייל נדרש לשלם את עלויות השבתו לישראל, כדאי לנסות להגיע למשא ומתן עם הגוף הרלוונטי בנסיון לפטור מהתשלום או לפחות להפחית את התשלום למינימום האפשרי. רצוי לנהל את המשא ומתן באמצעות איש מקצוע הבקיא בתחום הנזיקין.

מי יציל את הרכוש שלי?

 

מטיילים שרכושם ניזוק או רוצים לתבוע בגין הרס או קיצור חופשתם, זכאים לתבוע את חברת הביטוח בתנאי שיש להם ביטוח בר תוקף מתאים (למשל, כזה הכולל גם ביטוח רכוש במקרה של היזק לרכוש).

חברות הביטוח אינן יכולות להסתתר מאחורי טענת "כוח עליון" כפטור או כהתחמקות מחובת תשלום הפיצויים למטיילים. כל מהותו של ביטוח הנסיעות הוא לבטח את הנזקים שנגרמים למטייל ללא קשר לגורם שגרם לנזק (פרט כמובן לנזק מכוון של המטייל) ואם היה זה אסון טבע או לא.

ביטוחי הנסיעות השגרתיים הנהוגים בישראל מבטחים את המטייל מנזקי גוף, נכויות, טיפולים רפואיים, הטסה רפואית לישראל, השבת גופה לישראל לקבורה, וביטוח לרכוש נלווה כולל מחשבים פרטיים, מצלמות, בגוד וכיוצ"ב.

פרט לפיצוי מחברת הביטוח המטייל אינו זכאי לפיצוי נוסף, לא ממשלת ישראל, שאינה חבה כלל בגין אירועים אלו וכל פעולותיה הם כהגנה על אזרחיה ולא מתוך חובה חוזית או ביטוחית, ובוודאי שאינו יכול לתבוע את ממשלת נפאל אשר חוסה תחת הגנת "כוח עליון", כאמור.

ולסיכום שורות אלו, מומלץ בחום, לכל מטייל, לערוך, טרם יציאתו לחו"ל, ביטוח נסיעות מקיף למשך כל תקופת הנסיעה, לרבות יום ההמראה ויום הנחיתה (גם אם הם "רק" כמה שעות מתוך היום ולא יום שלם). ואם חברת הביטוח מסרבת לשלם פיצויים בגין נזקי הגוף או הרכוש מכח פוליסת הביטוח, מומלץ להילחם עמן ולהעביר את הנושא תחת בדיקה של עורך דין. כפי שאתם ודאי יודעים, לא פעם קורה שסירובה של חברת הביטוח אינו מוצדק לחלוטין.

* הכותב עוסק בתחום הנזיקין ובתביעות ביטוח

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין