אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרופ' דן בן־דוד מקים מוסד מחקר מתחרה למרכז טאוב צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

פרופ' דן בן־דוד מקים מוסד מחקר מתחרה למרכז טאוב

בתחילת השנה עזב בן־דוד את מרכז טאוב על רקע חילוקי דעות ניהוליים עם תורם גדול שלו - הג'וינט. 4 מתוך 7 חוקרים בכירים בטאוב עוזבים למכון שהקים

30.04.2015, 06:59 | מיקי פלד

חמישה חודשים לאחר שעזב את תפקידו כראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, פרופ' דן בן־דוד מקים בימים אלו מכון מחקר חדש, ולוקח עמו את רוב החוקרים שעבדו תחתיו במכון הקודם.

קראו עוד בכלכליסט

בן־דוד לוקח איתו את אחד החוקרים הבכירים בטאוב, פרופ' איל קמחי המתמחה בשוק העבודה, ואליהם הצטרפו שלושה חוקרים נוספים ובהם פרופ' חיה שטייר החוקרת את תחום הרווחה, ד"ר נעם גרובר שחוקר את תחום הדיור וד"ר משה חזן, כלכלן שעוסק במאקרו־כלכלה.

החוקרים הבכירים שנשארים במרכז טאוב הם פרופ' דב צ'רניחובסקי החוקר את כלכלת הבריאות, ופרופ' יוסי שביט, סוציולוג שעומד בראש תוכנית מדיניות החינוך של המרכז. כמו כן נשאר בטאוב אחד מחוקרי כלכלת החינוך החשובים בישראל, נחום בלס, שלא נושא בתואר אקדמי.

שליש מהחוקרים בלעדיים

בן־דוד, שניהל את טאוב מ־2008, הגדיר את הסיבה לעזיבת המכון כנובעת מתחושת מיצוי, אולם על פי הערכות היו מעורבים בהחלטה גם חילוקי דעות עם ארגון הג'וינט העולמי שתרם כסף למרכז. ככל הידוע חילוקי הדעות לא נסבו על תוכן המחקר של המרכז, אלא על הניהול השוטף שלו. מי שיחליף את בן־דוד בניהול מרכז טאוב יהיה ד"ר צבי פיין מארגון הג'וינט העולמי.

בראיון ל"כלכליסט" לאחר פרישתו ממרכז טאוב בתחילת השנה, המשיך בן־דוד את הגישה שיצרה חלק גדול מהרעש התקשורתי שעשו המחקרים של טאוב. כך למשל הדרישה לצמצם את פערי ההשכלה בחברה הישראלית, דרך הכנסת לימודי ליבה למערכת החינוך החרדית ושיפור מערכת החינוך הערבית: "כשהשכלת מחצית מהילדים בבית הספר גרועה מבמדינות עולם שלישי, משקלה של האוכלוסייה הזאת בחברה גדל, והילדים שנמנים עמה לא מצוידים בכלים לעבודה במשק מודרני. כך לא נוכל לקיים לאורך זמן משק של מדינת עולם ראשון".

פרופ פרופ' דן בן דוד. מכון שורש אמור לפעול בדומה למכוני ה־Think Tank האמריקאיים, רק ללא שיוך מפלגתי. בימים אלה בן־דוד מחפש עבורו תורמים | צילום: מיקי נועם אלון פרופ

בלי עמדה פוליטית מובהקת

בימים אלו מחפש בן־דוד תורמים לשורש, שאמור להוות מכון מחקר בסגנון מכוני ה־Think Tank שפועלים בארה"ב, רק שבניגוד אליהם המוסד החדש לא יהיה משויך מפלגתית. בדומה למרכז טאוב, גם שורש יעסוק בנושאים חברתיים־כלכליים כגון עוני ואי־שוויון, תעסוקה, חינוך ובריאות, צמיחה כלכלית ועוד.

בדומה למכונים בחו"ל, השאיפה היא ליצור סגל של כ־12 חוקרים בכירים ששליש מהם יעבדו בשורש בלבד, והשאר יקבלו משורש מענקי מחקר במקביל לעבודה האקדמית השוטפת שלהם באוניברסיטאות. לדברי בן־דוד, השאיפה היא שהחוקרים "יהיו כאלו שיכולים גם לשלב מחקר אקדמי וגם מכירים את עבודת משרדי הממשלה ואנשים במשרדי הממשלה, כדי שיוכלו לכתוב המלצות מדיניות רלבנטיות". בן־דוד נמנע מלחשוף את שמות התורמים שתרמו עד כה כמיליון שקל למוסד החדש,

אך אמר כי עם הקמתו הרשמית יפורסמו השמות.

בארה"ב מכוני ה־Think Tank הם לא רק מכוני מחקר אקדמי, אלא חלקם גם קשורים באופן ברור לעמדות פוליטיות שונות, למפלגות או לארגונים שונים ואף באופן ישיר לבעלי הון גדולים. בעוד בארה"ב מכוני המחקר הם חלק בלתי נפרד מהשיח הכלכלי והמדיני, בישראל הגופים הללו עוד נמצאים בחיתוליהם מבחינת השפעה ציבורית ביחס למה שקורה בחו"ל. דוגמה למכוני מחקר שכאלו בישראל שעוסקים בסוגיות כלכליות הם מכון שלם, שנחשב כמכון בעל עמדות שמרניות יחסית; ומכון ירושלים לחקר שווקים, שנחשב לבעל עמדות ימניות יחסית בפן הכלכלי. מכון רעות, שאינו מזוהה עם עמדה כלכלית־פוליטית כלשהי, גם נחשב לכזה שמנסה ליצור סביבת Think Tank.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
התחושה שמכוני מחקר כאלה ממומנים עי אינטרסנטים כמו בתעשיית התרופות
פרופסורים ממציאים את עצמם כל פעם מחדש על מנת ליצור לעצמם הכנסות אחרת איך יצדיקו את ההשקעה רבת השנים ברכישת תארים ? ( אין עוררין שתארים עולים כסף רב) מכוני מחקר מתבררים כתעשיית כסף קל (פונים לתורם בתדמית רצינית של מחקר שמאחוריו מתנוססים מס שמות נושאי תארים) או שהתורמים מקדמים אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים דרך תרומתם...לך תדע
תעשיית הכסף הקל  |  30.04.15
1.
עבודתו של נעם גרובר "שוק הדיור בישראל" מוכיחה שמיסוי שכר דירה לא יגרום להתייקרות שלו
בקצרה, במילים פשוטות, הנקודות שלו הם כאלה: בשנים האחרונות לא היו מספיק דירות לכל מי שרצה לקנות, כלומר היו יותר קונים ממוכרים ונוצרה מגמה של עליית מחירים. הרבה משקיעים רכשו דירות והיצע הדירות להשכרה גדל בצורה מאוד משמעותית עם זאת שכר הדירה רק הלך והתייקר בשנים האלו הסיבה היא שכל משקיע שרכש דירה בעצם דחק הצידה צעיר, שפחות מבוסס כלכלית, שגם רצה לרכוש את אותה דירה על מנת לגור בתוכה. כל צעיר שלא הצליח לרכוש דירה בבעלותו, נאלץ לשכור דירה. לכן בשנים האחרונות הצורך בדירות להשכרה עלה מאוד כי המון אנשים לא הצליחו לרכוש דירה למרות שרצו. העלאת היצע הדירות להשכרה במקביל להעלאת הביקוש אליהן לא עזרה כלל ושכר הדירה המשיך לעלות. לעומת זאת דווקא מכירת דירות היישר לצעיר שיגור בה מקטינה את הביקוש לדירות מושכרות ומגדילה את היצע הדירות המושכרות. הצעיר הזה כבר לא יחפש יותר דירה להשכרה מה שמקטין את הביקוש. הצעיר הזה מפנה את הדירה שהוא גר בה בשכירות היום, עבור אחרים, מה שמגדיל את ההיצע הפנוי להשכרה. גובה שכר הדירה הנוכחי הוא נקודת איזון בין ביקוש להיצע בשוק ההשכרה. ביטול המס שכבר קיים היום (10% מס, שמוטל רק על דירות שמושכרות במחיר גבוה מ 5,070 שקלים) לא יגרום לבעלי הבתים להוריד את שכר הדירה. גם אם היו מורידים, במחיר הנמוך יותר היו יותר אנשים שמסוגלים לשלם ושרוצים לשכור את הדירה, והיה נוצר עודף של ביקוש. עודף הביקוש היה מעלה את המחיר בחזרה לנקודה בה הוא נמצא היום. באופן דומה הטלת מס חדש עשויה לגרום למשכירים לבקש שכר דירה גבוה יותר. ברגע שיעשו זאת הביקוש שיש היום לשכור דירות יקטן, כי השוכרים החלשים ביותר כלכלית כבר לא יוכלו לעמוד בכך ויחזרו לבית ההורים או יצטמצמו חזרה למגורים עם שותפים. זה יגרום לתת-ביקוש או לעודף-היצע של דירות להשכרה (מפני שלא ניתן למחוק דירות קיימות). יווצרו דירות ריקות ללא שוכרים ובעלי הבתים יורידו בחזרה את שכר הדירה אל המחיר הקודם. הפגיעה בהכנסה הפסיבית של המשכירים מהשכרת הדירה, תגרום לחלק מהם למכור אותה. אם ימכרו למשקיע אחר, אין שינוי בשוק. אם ימכרו לצעירים שעד אותו יום שכרו דירה, הרי שאותו צעיר כבר לא יזדקק לדירה להשכרה ולכן אין בעיה עם זה שתהיה דירה להשכרה אחת פחות בשוק. בטווח הארוך יותר המס יגרום לכך שהקבלנים ירגישו בירידה ברצון של המשקיעים לרכוש דירות. הם יגיבו בהקטנת התחלות הבניה (ראינו זאת ב 2014 כשחלק מהרוכשים המתין למע"מ אפס). לכן חייבים לדאוג להמשך שיווקי קרקע נרחבים, גם אם הקבלנים מציעים עליהם סכומים קטנים יותר מאשר היום, וחובה למסור קרקע רק לאחר שנקבע בחוזה מועד אחרון לתחילת עבודות הבניה ולסיומן.
תומר  |  30.04.15