כולנו ויהדות התורה חתמו על הסכם קואליציוני, דרעי עדיין עושה שרירים

ממשלת נתניהו הרביעית קורמת עור וגידים, לאחר שיהדות התורה וכולנו חתמו הערב (ד') על ההסכמים הקואליציוניים הראשונים. בבית היהודי מעריכים שבקרוב ייחתם הסכם גם עמם. עם זאת, ש"ס של אריה דרעי ממשיכה לנקוט בקו נוקשה במשא ומתן – גם בנוגע לדרישות התקציביות וגם בנוגע לחלוקת התיקים. ככל הנראה, יציע נתניהו לדרעי להקים ועדה שתבחן את הדרישה המרכזית של המפלגה, לפטור ממע"מ על מוצרי יסוד.

ברקע הדברים, גורם המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ל"כלכליסט" כי נתניהו עדיין מעוניין בממשלה רחבה, כלומר בהשתתפות המחנה הציוני.

השותפה הבכירה בממשלה, כולנו, היתה השנייה לחתום הערב על ההסכם. בעת החתימה, שהיתה סגורה לכלי התקשורת, אמר נתניהו כי ממשלתו תהיה מחויבת לרפורמות שאותן דוחף כחלון – בדיור, במערכת הבנקאות וביוקר המחיה. “אני נלהב לקראת העשייה המשותפת", אמר נתניהו, “לא הכל מופיע בהסכמים כי אין צורך בזה, הדבר החשוב הוא ההבנה לשיתוף פעולה למען הכלל". כחלון הוסיף כי "סיימנו מו"מ ארוך שהתמקד בכלי עבודה ובאמצעים שיסייעו לנו לקדם רפורמות. המשק הישראלי זקוק לרפורמות ואנחנו בסיעת כולנו יחד עם סיעת הליכוד, רה"מ והשרים נדע להוביל אותן”.

על פי ההסכם, עיקר רפורמת הדיור תוקדש להגדלת היצע הדירות והקרקעות – בין השאר על ידי העברת מינהל התכנון ממשרד הפנים ורשות מקרקעי ישראל ממשרד הבינוי אל משרד האוצר של כחלון. לצד הסיוע למחוסרי ומשפרי דיור – ככל הנראה על ידי אימוץ תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה – תפעל הממשלה גם לצינון הביקושים מצד המשקיעים, שכיום אחראים על 25% מהעסקאות. כחלון מתכוון להעלות באופן משמעותי את מס הרכישה על דירה שנייה ומעלה, שעומד כיום על 3.5% עד 10%. ההסכם כולל גם את העלאת שכר החיילים בשנה השלישית.

לאחר שכחלון ונתניהו קבעו יחדיו את המסגרת התקציבית להבטחות הקואליציוניות, העדיפו בכולנו לא להגיב רשמית לביקורת על ההסכם הנדיב עם יהדות התורה, בעלות המתקרבת ל-4 מיליארד שקל.

יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד, הגדיר את ההסכמים של הליכוד עם יהדות התורה "מכירת חיסול". לטענת לפיד, “מדובר בכניעה מוחלטת של ראש הממשלה לדרישות של מפלגה לא ציונית על חשבון הציבור העובד והמשרת". ח"כ עפר שלח מיש עתיד כתב כי "יש שם הכל (בהסכמים), מכספים במיליארדים וביטול הצעדים לעידוד יציאה לעבודה, מביטול החובה ללמד ליבה וביטול ההקלות בגיור ועד להחזרת הקריטריונים המפלים את הציבור הכללי לעומת החרדים בדיוק ומיסוי”.

גורמים בכולנו אמרו כי "כחלון עשה את המקסימום עם עשרת המנדטים שלו, וההסכם של כולנו מכיל הישגים רבים לציבור העובד ולשכבות החלשות". עוד הזכירו כי כחלון מעולם לא התנגד לסעיף התקציבי הכבד ביותר בהסכם עם יהדות התורה, העלאת קצבאות הילדים. קצבאות אלה קוצצו על ידי לפיד בתקציב הקשה של 2013-2014, בצעד שספג ביקורת רחבה מצד גורמי רווחה רבים. בכולנו וביהדות התורה ציינו כי העלאת הקצבאות נוגעת לכל הציבור, ולא רק לציבור החרדי.

עוד טענו בכולנו, כי כחלון הצליח לעצור – ככל הנראה – את תוכנית הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד שדרשה ש"ס, ואת השינויים המפליגים בארגון מערכת המשפט שדרשו הליכוד והבית היהודי, אך לא יוכל לממש את כל התקוות שתולים בו גורמים שנותרו מחוץ לממשלה.

"הצלחנו להסיר את גזירות לפיד”

ההסכם עם יהדות התורה, כולל כאמור הישגים רבים עבור המפלגה החרדית, וביממה האחרון ציינו גורמים במפלגה כי הצליחו "להסיר את גזירות לפיד”, כשראש הממשלה הסכים לביטול כל הצעדים שסוכמו בממשלה הקודמת.

כך, זכתה המפלגה בהחזרת הקיצוץ בגובה חצי מיליארד שקל בתקציבי הישיבות, העלאת קצבאות הילדים החל מהחודש הקרוב, החזרתו של חוק נהרי המחייב רשויות מקומיות לתקציב ב-75% מוסדות לא רשמיים המזוהים עם הזרמים החרדים, הרחבת טיפולי השיניים בשתי פעימות עד גיל 18, החלת רפורמת הסיעוד הממלכתי (שתקפה כמובן לכל הציבור) וייתכן שהוסכם גם על הקפאת ועדת גרמן. כמו כן שונו קריטריונים לקבלת הבטחת הכנסה כך שגם משפחה עם מפרנס יחיד (הנפוצה במגזר החרדי) תהיה זכאית לה.

כל זאת לצד ביטול שינויים בתחום דת ומדינה, כמו הקפאת הרפורמה לפתיחת אזורי הרישום לנישואין , מתן סמכות גיור לרבני הערים והוספת חרדים לוועדה למינוי דיינים ואפילו פתיחת האפשרות לקבורת שדה.

יש לציין כי לעומת הביקורת של יש עתיד, מצד המחנה הציוני לא נשמעה כל ביקורת על ההסכם המסתמן עם יהדות התורה – כנראה בשל ההבנה שהם היו חותמים על אותם צעדים בדיוק לו היו רוצים להקים ממשלה, וייתכן שגם כהכנה לאפשרות שיצטרפו לממשלה בקרוב. לאור הקשיים שבהם נתקל נתניהו בחיבור שותפותיו הטבעיות, קשה להבין כיצד היה יכול הרצוג להושיב באותה ממשלה את יהדות התורה ויש עתיד.

תקצוב מינהלת הזהות היהודית

מפלגה נוספת שאינה מרוצה מההסכמים עם החרדים, אך לא תוכל להתבטא בעניין היא הבית היהודי, שהיתה שותפה לכמה מהצעדים של יש עתיד בממשלה הקודמת ובהם עיקרון “השוויון בנטל”. יהדות התורה הצליחה לעקר גם את השינוי בחוק הגיוס שעבר בממשלה הקודמת וקבע מסגרת לגיוס חרדים, כאשר לפי ההסכם הקואליציוני הסמכות להטיל סנקציות פליליות על מי שאינו מתגייס עברה לידי שר הביטחון, מתוך הנחה שלא יפעיל אותן על החרדים.

בבית היהודי מופתעים מהנדיבות של ראש הממשלה למפלגה החרדית שזכתה בשישה מנדטים, בעוד ראש הממשלה שהבטיח שהטלפון השני שלו יהיה לנפתלי בנט, מתקשה להעניק הישגים לבית היהודי שזכתה בשמונה. במפלגה מסבירים כי ההסכם בין הליכוד ליהדות התורה היה מוסכם למעשה עוד לפני הבחירות – גם אם נדרשו עוד פגישות רבות להשלמת הפרטים.

לאחר שבנט הפתיע במוצאי שבת את נתניהו כשהסכים לתיק החינוך, המחלוקת עתה היא לכאורה על הגדלת תקציב המשרד בשני פרויקטים: סייעת שנייה בגנים לגילאי שלוש וארבע, ולקייטנות של החופש הגדול שאמורות להיות מורחבות הקיץ עד כיתה ה' מתקציב המדינה. עם זאת, במפלגה מאמינים שלא יהיה קושי גדול לפתור את המחלוקות.

במקביל, המפלגה הציבה כמה דרישות תקציביות משלה שנראה שאין עליהן מחלוקת, כמו העלאת המשכורת לחיילים מהשנה השלישית לשירות, סיוע שיביא לצמצום תשלומי ההורים במוסדות העל יסודיים בחינוך הממלכתי דתי, והמשך תקצוב מינהלת הזהות היהודית שהוקמה בממשלה הקודמת.

המינהלת הוקמה במשרד לשירותי דת שהיה בשליטת נפתלי בנט ומיועד לעבור לש”ס, אך ככל הנראה היא תישאר בידי הבית היהודי – אם בשליטת סגן שר במשרד הדתות ואם על ידי העברתה למשרד החינוך. אולם המו"מ עם ש"ס היה תקוע גם אתמול, כשהיא המשיכה לעמוד על דרישותיה המקוריות לפטור ממע"מ על מוצרי יסוד בפיקוח, שמוערכת ב-1.1 מיליארד שקל בשנה ובתחילת מערכת הבחירות גם נתניהו הציג אותה כתוכנית שלו, חיזוק הדיור הציבורי ושליטה מלאה במשרד הדתות. האופציות השונות לתיקים עבור דרעי עדיין לא נסגרו, כאשר נראה שיקבל את תיק הכלכלה, אך נידונות אפשרויות לשילוב של שניים-שלושה מבין משרדי הכלכלה, הרווחה, הפנים, הנגב והגליל והתחבורה.

ישראל ביתנו ממתינה גם היא להמשך המו"מ עם הליכוד, אולם בפחות לחץ מאשר ש"ס שהמשיכה אתמול בהתקפה הפומבית שלה.

ובתוך כך, גורם המקורב לראש הממשלה אמר ל"כלכליסט" כי למרות ההתקדמות עם השותפות לקראת הקמת ממשלת ימין של 67 מנדטים, נתניהו עדיין היה מעדיף ממשלה רחבה בשיתוף מפלגת העבודה או המחנה הציוני כולו. ייתכן כי אופציה זו עדיין תקועה בשל המלכוד של הכנסת ציפי לבני לממשלה, אולם אם המו"מ ייתקע עד רגעיו האחרונים, אופציית האחדות עדיין לא יורדת מעל הפרק. אתמול פורסם בגל"צ, כי ההסכם הקואליציוני מכיל סעיף הקובע כי אם תקום ממשלה רחבה של יותר מ-70 חברי כנסת, יהיו שינויים בתפקידים.

וכמעט כרגיל בתקופה זו, בכירי הליכוד נותרו לסוף. בליכוד ציפו שראש הממשלה יתחיל להיפגש איתם עוד השבוע, אך מפגשים אלה נדחים לסוף השבוע ולשבוע הבא. לאחר שהשר גלעד ארדן יצא בהתקפה – שנכשלה – על שמירת תיק החינוך לליכוד, מקורב לראש הממשלה העביר מסר לכמה עיתונאים כי "ההתבכיינות כאילו לליכוד לא נשאר מספיק היא קשקוש. ראש הממשלה דאג ל-12 שרים לליכוד בממשלה".

המשרדים העיקריים שנותרו לליכוד הם: משפטים (מועמדים בולטים: ארדן, שטייניץ, גמליאל, לוין), פנים (במידה ודרעי יוותר עליו. בין המועמדים האפשריים: מירי רגב), אנרגיה ותשתיות (שבו צפוי להמשיך לכהן סילבן שלום), תחבורה (ישראל כץ), ביטחון פנים (גם כאן ראשי ערים תומכים במועמדותה של מירי רגב), תקשורת (בין המועמדים: אופיר אקוניס), גמלאים, הרווחה (אם דרעי יוותר, גם כאן היה תחרות בין בכירי הרשימה), נגב וגליל.