אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההסכם הקואליציוני עם יהדות התורה: בלי שוויון בנטל, לימודי ליבה ומיצוי כושר השתכרות צילום: אלכס קולומויסקי

ההסכם הקואליציוני עם יהדות התורה: בלי שוויון בנטל, לימודי ליבה ומיצוי כושר השתכרות

ההסכם שנחתם אמש יהדות התורה והליכוד הוא למעשה מסמך כניעה של הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגה חרדית בת שישה מנדטים בלבד

30.04.2015, 09:27 | אורי תובל

ההסכם המפורט מבטל את עקרון השוויון בנטל בשירות הצבאי, את הרפורמות שהגמישו את הגיור, הנישואין ובחירת דיינים, את הניסיון לכפות על מוסדות החינוך החרדים ללמד לימודי ליבה וכן את הקריטריונים הדורשים מבני זוג למצות את כושר השתכרות כדי להיות זכאים להטבות בדיור ובמעונות יום. באופן כללי, ניתן לסכם ולומר כי ההסכם משיב תקציבים רבים למגזר החרדי לפי רמתם ב-2012.

קראו עוד בכלכליסט

בנוסף, ההסכם חושף גם את תוכניותיו של ראש הממשלה כיצד בדעתו לנהל את התקציב, הממשלה והקואליציה. בהסכם נקבע שהממשלה תגיש תקציבים דו שנתיים ל-2015-2016 ול-2017-2018. כמו כן נקבע שהגשת התקציב הראשון תידחה עד 160 ימים לאחר כינון הממשלה (אמצע אוקטובר 2015) ולא 100 כפי שקבוע היום – צעד שדורש את שינוי חוק יסוד: הכנסת.

עוד קובע ההסכם, שהגבלת מספר השרים ל-18 ומספר סגני השרים לארבעה, כפי שנקבע בחוק המשילות לפני שנה, תידחה לכנסת הבאה. החוק גם יתוקן כך שאפשר יהיה למנות שר בלי תיק ויותר מסגן שר אחד במשרד. ראש הממשלה אף יקדם "חוק נורבגי קטן" שיאפשר לשר מטעם סיעה של 12 ח"כים ומטה להתפטר מהכנסת – כדי להכניס ח"כ אחר מסיעתו למשכן – אך אם יפוטר מתפקידו, יחזור לכנסת על חשבון אותו ח”כ. גם צעדים אלה ידרשו שינוי של חוק יסוד, הפעם זה הנוגע לממשלה.

מימין: משה גפני ויעקב ליצמן. המנצחים האמיתיים של המו"מ הקואליציוני, צילום: עטא עוויסאת מימין: משה גפני ויעקב ליצמן. המנצחים האמיתיים של המו"מ הקואליציוני | צילום: עטא עוויסאת מימין: משה גפני ויעקב ליצמן. המנצחים האמיתיים של המו"מ הקואליציוני, צילום: עטא עוויסאת

מחלישים את בג"ץ ומגדילים משרות אמון

ההסכם כולל גם הסכמה עם יהדות התורה על חוק המחליש את יכולתו של בג”ץ לפסול חוקים של הכנסת (במקרים בהם בג"ץ סבור כי הם סותרים חוקי יסוד שהכנסת עצמה חוקקה). לפי החוק המוצע, הכנסת תוכל לקבוע ברוב של 61 ח"כים שחוק שבג"ץ ביטל ימשיך לחול עד שנתיים לתוך כהונת הכנסת הבאה, ואז אפשר יהיה לחוקק אותו בשנית, שוב ברוב של 61 ח”כים.

הצעה מטרידה נוספת היא הגדלת משרות האמון הנתונות לשרים "לשם טיוב עבודתם של משרדי הממשלה" – גם לתפקידי משנה למנכ"ל וסמנכ"לים ומקביליהם. מהנוסח המופיע בהסכם לא ברור אם אלו יהיו משרות אמון נוספות, או שאנשי הפוליטיקאים יחליפו את אנשי המקצוע במשרדים.

ההסכם כולל גם הצעה לקידום הצעת חוק שתאפשר הצבעה של ישראלים בחו"ל, ובנוסף השותפות הקואליציוניות מתחייבות שלא לקדם חוקים הנוגעים לשוק התקשורת, אלא בהסכמת שר התקשורת, ולהתנגד לכל חוק שהוא מתנגד אליו. כמו כן, הממשלה תקצה בין מיליארד ל-1.3 מיליארד שקל להעלאת שכר החיילים או פיקדון השחרור שלהם.

תלמידי ישיבה בבקום. “במדינת היהודים לא ייכנס אדם לכלא בשל לימוד תורה", צילום: יובל חן תלמידי ישיבה בבקום. “במדינת היהודים לא ייכנס אדם לכלא בשל לימוד תורה" | צילום: יובל חן תלמידי ישיבה בבקום. “במדינת היהודים לא ייכנס אדם לכלא בשל לימוד תורה", צילום: יובל חן

אין לימודי ליבה

ובחזרה להישגי יהדות התורה. חברי הסיעה הקטנה בקואליציה יקבלו ארבעה תפקידי מפתח: סגן שר במשרד הבריאות בעל סמכויות של שר, תפקיד שימלא יעקב ליצמן. יו"ר ועדת הכספים – אליו מיועד משה גפני, סגן שר במשרד החינוך – שם אמור לכהן מאיר פרוש ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה שאליו מיועד ח”כ אורי מקלב.

הסיעה קידמה מספר סעיפים בעלי עלות תקציבית רחבה הנוגעת לציבור הכללי: ביטול הקיצוץ בקצבאות הילדים, קידום רפורמה לביטוח סיעודי שתצא לפועל בתחילת 2017, והרחבת טיפולי שיניים עד גיל 14 (עד שנת 2016) ןבחינת ההרחבה עד גיל 18 – בשנת 2020.

אולם מעבר לכך, ההסכם הקואליציוני הפך אחת לאחת את ההחלטות של הממשלה הקודמת. בתחום החינוך ההסכם קובע שהחוק מ-2013 שקבע שמוסדות יקבלו תקציב מלא רק אם ילמדו לימודי ליבה ויימנעו מאפליה (בין אשכנזים לספרדים) – יבוטל.

כמו כן ההסכם מקל על הקמת וניהול מוסדות חינוך חרדים, כשהוא קובע שוועדה מטעם שר החינוך (שם יהיה לסיעה סגן שר), תבחן את הדרישה שמוסד יפעל שנתיים לפני שיקבל תקצוב מהמדינה – כשצפוי שהיא תמליץ לתקצוב מהרגע הראשון. היא גם תקל על תנאי הרישיון "עם המצאת אישור תברואן וקצין בטיחות" – עד לשם מגיע ההסכם הקואליציוני.

הממשלה גם תקבע נוהל שבאופן מעשי לא יאפשר יותר לחשב הכללי לעצור תמיכות במוסדות שלא עמדו בביקורת, כך שהם למעשה חייבים כספים שקיבלו שלא כדין מהמדינה. ההסכם קובע כי יתקיים שימוע לאותם מוסדות, והתמיכה בהם תימשך "תוך ניכוי החוב ועד גובה החוב", והכל רק באישור מנכ"ל משרד החינוך.

ההסכם גם יחזיר את תקציב התמיכה במוסדות תורניים לרמתו ב-2009, והבטחת ההכנסה לתלמידי ישיבות תחזור למה שהיה ב-2012. אפילו תקצוב ההסעות למוסדות החינוך החרדי יחזור לרמתו עד 2012, כשבנוסף הסיעה תקבל קופה קואליציונית של 120 מיליון שקל. עוד נקבע, שיוקמו גם גרעיני חינוך חרדיים.

עוד משווה ההסכם את תנאי השכר של גננות ברשתות החינוך החרדיות לאלה של גננות רגילות, וקובע כי תקודם תוכנית הבראה (שעלותה לא מצוינת) לגני הילדים של אגודת ישראל.

במשפט לקוני המציין ביטול של החלטת ממשלה קודמת, נקבע למעשה כי גם זוגות שבהם האב לא עובד – אלא לומד תורה – יהיו זכאים לסבסוד במעונות יום. כך למעשה מבוטל קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות. הקריטריון הזה, כמו גם קריטריון השירות הצבאי, יבוטלו גם בקביעת הזכאות לדיור בתוכניות של משרד הבינוי – או כפי שמכונה בהסכם “הממשלה תפעל לביטול אפליה בקריטריונים לדיור, ותשוב לקריטריונים שהיו נהוגים ב-2012”.

עוד נקבע, שהחלטות תכנוניות בנוגע לדיור יתחשבו בצרכי הציבור החרדי, והממשלה תקדם הקמת יישובים חרדיים חדשים, תוך התייחסות לנגישות למרכזי עבודה.

“במדינת היהודים לא ייכנס אדם לכלא בשל לימוד תורה"

הישגים נוספים השיגה יהדות התורה בתחום הגיוס. ההסכם מצטט משפט של נתניהו מ-2012: “במדינת היהודים לא ייכנס אדם לכלא בשל לימוד תורה". על פי חוק השירות שעבר בממשלה הקודמת בלחץ יש עתיד והבית היהודי, נקבעו מכסות שנתיות לגיוס חרדים, ואם לא עומדים בהן – יוטלו סנקציות פליליות על מי שאינו מתגייס, כפי שהדבר חל על כל עריק מהשירות. בהסכם עם יהדות התורה נקבע שהסמכות להטלת סנקציות תהיה בידי שר הביטחון, מתוך הנחה שהן לא יופעלו.

בנוסף, ההסכם מציע שהצה"ל יוריד מאוד את גיל הפטור משירות צבאי לבני ישיבות, "מתוך כוונה לאפשר לצעירים... להשתלב במעגל העבודה תוך הכשרה צבאית מינימלית במסלולים מתאימים". כך שהאפליה בשירות הצבאי רק תגבר, אולם מצד שני כניסת החרדים למעגל העבודה עשויה לעלות משמעותית בשל כך.

המפלגה הצליחה גם לבטל את הרפורמות בתחום הגיור. הממשלה הקודמת אפשרה לרבני ערים לקדם גיור באופן עצמאי, מה שאפשר גמישות רבה יותר. החוק ישונה בהתאם להצעה המובאת בשמו של הרב הראשי לשעבר שלמה עמאר, לפיה בית דין של שלושה דיינים בראשות הרב הראשי יקבע מי הם רבני הערים שיורשו לקדם גיור. גם רפורמת הנישואין של שר הדתות הקודם נפתלי בנט תיפגע, כשהרישום לנישואין יהיה רק ברבנות המקומית ואי אפשר יהיה להירשם בעיר אחרת אצל רב גמיש יותר.

גם הוועדה למינוי דיינים תשונה, כאשר יהיו בה שלושה שרים במקום שניים כיום, ושלושה חברי כנסת במקום שניים כיום, כאשר אחד מהם יהיה ח"כ של יהדות התורה.

נראה שההסכם עם יהדות התורה, שקובע שלא יהיה כל שינוי בסטטוס קוו ושהממשלה תבחן את סוגית המסחר בשבת, לא הותיר אף אבן על אבן, כאשר הליכוד אף הסכים לכך שאם יימצאו קברים או עצמות בעת חפירה ארכיאולוגית, העבודות יחודשו רק על פי הוראות הממשלה, וייתכן שתקום ועדת שרים לעניין זה. הממשלה גם תבחן את קבורת השדה מחוץ לבתי קברות, ואת ההתמודדות עם המיסיונריות הנוצרית.

במערכת הפוליטית נשמעה עד כה רק ביקורתו של יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שכינה את ההסכם "מכירת חיסול של כל מה שחשוב במדינה, כניעה מוחלטת של ראש הממשלה לדרישות של מפלגה לא ציונית על חשבון הציבור העובד והמשרת".

מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הנאבקת בפעילות המפלגות החרדיות, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה להסכם ש"כעומק הביזה שביצעה יהדות התורה בתקציבי המדינה כך עומק הכניעה של הליכוד, ועומק הכפייה בה יחושו אזרחי ישראל בניגוד ברור לרצון הרוב. אפילו בהיסטוריה המאוד מרשימה של הסכמי הכניעה למפלגות החרדיות, ספק אם היה פעם הסכם גרוע כל כך". לדבריו, "ההסכם מחבל בגלוי במאמצי המדינה לשלב את הגברים החרדים בשוק העבודה”.

ביהדות התורה כמובן מברכים על ההסכם כאשר הח"כ יעקב אייכלר אמר אתמול כי "ביטלנו את הגזירות של לפיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות