אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בקשה לייצוגית: "שטראוס גבתה עוד 57 מיליון שקל מהקמעונאים שגולגלו לצרכנים" צילום: עמית שעל

בקשה לייצוגית: "שטראוס גבתה עוד 57 מיליון שקל מהקמעונאים שגולגלו לצרכנים"

עפ"י חו"ד כלכלית של חברת אפלייד אקונומיקס שצורפה לבקשה, "שטראוס ניצלה את כוחה המונופוליסטי במעדני החלב בין השנים 2011-2008 והקמעונאים בתורם 'רכבו' על עליית מחירי מעדני החלב ו'סחטו' כ-13 מיליון שקל נוספים מהצרכנים"

30.04.2015, 10:23 | תומר גנון

"שטראוס ניצלה את כוחה המונופוליסטי במעדני החלב בין השנים 2011-2008, כדי לגבות כ-57 מיליון שקל נוספים מהקמעונאים, שבתורם 'רכבו' על עליית מחירי מעדני החלב ו'סחטו' כ-13 מיליון שקל נוספים מהצרכנים". כך נטען בחוות דעת כלכלית של חברת אפלייד אקונומיקס, במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

במרכז התביעה שהוגשה על ידי יעקב גרינוולד, המיוצג על ידי עוה"ד זאב קורמן ונחום אורן, עומדת הטענה ששטראוס ותנובה ניצלו את הוצאתם מפיקוח של מוצרי חלב שבהם הן מונופול, כדי לעלות אותם ב"שיעורים גבוהים ובלתי מוצדקים לפי שום מבחן כלכלי".

על פי התביעה "המטרה הברורה והיחידה הייתה העלאת הכנסותיהן והגדלת רווחיהן על גבי ציבור הצרכנים, מכיוון שהדבר התאפשר כתוצאה ממבנה שוק בלתי תחרותי, שבו קיים ביקוש קשיח למוצרים אלו, שהינם מוצרי מזון יסודיים שאין להם תחליף".

קראו עוד בכלכליסט

בחוות הדעת הכלכלית של אפלייד, שייעצה בעבר לוועדה להגברת התחרות ואיכות המוצרים בשוק החלב והבשר, נעשה ניסיון לכמת את הנזק לכאורה שנגרם בעליית המחירים לשני מקטעים – הקמעונאי והצרכני. על פי חוות הדעת, הקמעונאים אומנם ספגו עלייה גדולה של המחירים מהמחלבות, אך בתורם גלגלו חלק ממנה על הצרכנים. התובע הייצוגי בחר לתבוע את המחלבות ולא את הקמעונאים, על סמך דוקטרינת הצרכן העקיף שעל התמיכה בה הודיע לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

אילוסטרציה, צילום: חיים צח אילוסטרציה | צילום: חיים צח אילוסטרציה, צילום: חיים צח

לחייב את שטראוס להשיב לציבור בכ-56 מיליון שקל

כותבי חוות הדעת מטעם התובע, קלמן גייר וסרגי סומקין, טוענים שתחשיב הנזק שערכו מבוסס על נתונים גלויים של הלמ"ס ועל הדו"חות הכספיים של החברות. בסך הכל דורש התובע הייצוגי לחייב את שטראוס להשיב לציבור בכ-56.6 מיליון שקל, ואת תנובה 201 מיליון שקלים. בהודעה על התביעה ששלחה שטראוס לבורסה ביום ראשון נכתב כי היא "דוחה את הטענות המופיעות בתביעה ובבקשה ותפעל להסרתן". מתנובה לא נמסרה תגובה לתביעה.

כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", רשות ההגבלים העסקיים בודקת בימים אלה האם שטראוס גבתה מחירים מופרזים במעדני חלב ובמשקאות חלב. לפני כחודש פנתה הרשות לחברה בדרישה לקבלת נתונים הקשורים לרווחיות שלה במוצרים אלה. כעת היא בוחנת את הפער בין עלות הייצור שלהם למחיר לקמעונאי. מדובר במותגים של שטראוס כגון דני, דניאלה, גמדים, מילקי, joy, אקטביה ואקטימל.

הרשות דרשה את הנתונים כדי לבדוק האם מוצרי שטראוס, המוגדרים כמונופוליסטים, עומדים בתנאי גילוי הדעת שפרסם הממונה על ההגבלים, דיוויד גילה, לפני שנה. גילוי הדעת קובע שמונופול שגובה פער של למעלה מ-20% בין עלות היצור למחיר לקמעונאי יחשב כגובה מחיר מופרז. אם ימצא ששטראוס גבתה מחיר מופרז על מוצרים מונופוליסטים, גילה יוכל להטיל עליה קנס מינהלי מקסימלי של 24 מיליון שקלים.

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
מסכים עם מגיב 1
בכל פעם שהציבור נרעש מהעלאת מחיר מטורפת, קונים אותו במבצע נקודתי שמשכיח את העושק המתמיד. תביעה יצוגית הוכיחה עצמה ככלי ריק, כזה שמשרת רק את מי שבקיא בחוק והפרוטה מצויה בידו. תביעות ייצוגיות כמעט מעולם לא השיגו מטרתם לפיצוי הצרכנים: תמיד נגמר בהחלטות עמומות, להעברת תרומה או הסדר פיצוי מורכב למי מהצרכנים שיעמוד על זכותו ויבקש לממש החלטת בית המשפט - מה שבדרך כלל לא קורה. כך במקרה בו התקבלה תביעה יצוגית והצליחה בבית המשפט או בפשרה מחוצה לו, מגיש התביעה זוכה לפיצוי כל שהוא והזוכה העיקרי הוא עורך הדין אשר ייצג את המגיש התובענה. - הפתרון הוא בתקצוב ממשלתי של ארגוני צרכנים עצמאיים. אלה יחויבו להשתמש בכסף שיקבלו לביצוע סקרי צרכנות, מעקב מתמיד אחר מחירי מוצרים ושירותים, ניתוח שוק ועוד תוך מתן גישה חופשית לכל המידע ברשת, עבור כל צרכן שיבקש לחקור ולשאול. הדבר יתן כלי נוסף בידי הממונה על ההגבלים, שמצידו יוכל להניף פטיש כבד על מפרי חוקי הגבלים.
אבי , תל אביב  |  30.04.15
1.
אם לא היינו עם רכרוכי ומפונק- היינו מכריזים על שנת ריסוק שטראוס! ולא רק היא..
שטראוס העשקנית בתחום המזון והגבינה , איקאה שלוקחת מהפראייר הישראלי בממוצע פי 2 מאשר בכל מקום בעולם העשקנית בתחום הריהוט והעיצוב, וכו, וכו. בכל תחום- לבצע מישאל ולהחליט על החברה הרעה ביותר שתזכה לפרויקט של שנה בלי חנינה. גם אם יורידו במהלך השנה את מחיר השוולינקי לאפס- לא נוגעים- שהמנכלים יביאו ארגזים הביתה. החברות הרעות קצת פחות , יקבלו הודעה שהם הבאות בתור. לא פרויקט הקוטג' חד פעמי- אלא אתר שפועל באופן קבוע, בלי יחצנים ומנהיגי מחאה - שהופכים לפוליטיקאים- מנגנון פשוט של בחירה, החלטה והצבעה קהילתית, בלי הידברות ומו"מ עם החברות שהופכים למקפצות לכל מיני ראשי אגודות למינהם, מנגנון הגון, שוויוני ואנונימי, אחרי שנרסק 2, 3 חברות מרושעות השאר יבינו את הרמז, כך או כך, אין סיבה שלא להמשיך את המנגנון פוראוור- כל שנה חבורה נאלחת אחרת על הכוונת. זה פי 10 יעיל מהכחלונים למיניהם- ושום רהב או לובי של שמנים גנבים יוכל לעזור לרעים. צריך רק אופי, ואת זה אין לנו בגרוש. בלי פוליטיקה, בלי
להתארגן ולבחור גופים עושקניים במיוחד-לטיפול  |  30.04.15