כן לפטור ממע"מ
פטור ממע"מ אינו מסייע רק לחלשים ביותר בחברה, אלא גם לקבוצות אחרות הנזקקות לסיוע
אתמול הודיעו דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ש"ס אריה דרעי הסכימו על ביטול את המע"מ על מוצרי יסוד.
רבים - במערכת הפוליטית, באקדמיה ובתקשורת – מסתייגים מדרישה זו. נימוקיהם העיקריים הם, ראשית, שחלק ניכר מההוזלה בעקבות ביטול המע"מ תלך לרשתות השיווק, ולא תגיע לצרכנים דווקא; שנית, שצריכת מזון איננה יחודית למעמדות הנמוכים, ולמעשה ההטבה הזו תלך בעיקר למעמדות המבוססים יותר; ולבסוף, כי יישום ההצעה מסבך משמעותית את מערכת המיסוי, ויקשה על הגבייה. חלק מהמתנגדים טוענים, כי הדרך היעילה לסייע לשכבות המוחלשות היא לא בהורדת המע"מ אלא בהעלאת קצבאות הקיום השונות.
לשתי הבעיות הראשונות ניתן לתת מענה באמצעות הורדת המע"מ רק ממוצרים שבפיקוח (וזו, להבנתי, ההצעה שנמצאת כיום על הפרק). כך, רשתות השיווק לא יוכלו לנכס לעצמן חלק מהירידה במחיר, משום שהסרת המע"מ תלווה בהורדת המחיר המפוקח ב-18%; בנוסף, מוצרים בפיקוח הם מוצרי מזון בסיסיים, שצריכתם מהווה חלק גדול יחסית מההכנסה של העשירונים הנמוכים, בוודאי ביחס לעשירונים הגבוהים יותר.
אני בספק עד כמה הקשיים בגבייה הם משמעותיים, בהתחשב בכך שפטור ממע"מ על מוצרי יסוד מונהג בארצות רבות, ואף בישראל ביחס לפירות וירקות), אך גם אם מדובר במהלך מורכב, עדיין יש לו הצדקה אם התועלת ממנו משמעותית – וזה, לתפיסתי, המצב.
כאמור, מתנגדי המהלך מציעים, כאלטרנטיבה, להעלות את קצבאות הקיום. ראשית, חשוב להכיר בכך כי ברמה הפרקטית, העלאת קצבאות לא תקרה בממשלה הנוכחית, שרבים מחבריה מתנגדים אידיאולוגיים למהלך כזה, ולכן האלטרנטיבה לפטור ממע"מ אינה העלאת קצבאות אלא המשכו של המצב הקיים.
אבל גם לו היינו צריכים עכשיו לעצב מדיניות שתקל על הקושי הכלכלי של אזרחי ישראל, וכל הכלים היו מונחים בפנינו, לא מומלץ לבחור באמצעי אחד בלבד, קצבאות או כל דבר אחר. יש חשיבות גם בעצם הגיוון באמצעים, שמאפשר לתת מענה למגוון סיטואציות ומצבי חיים, ולייצר מערכת שבה אמצעי אחד מחפה על חסרונותיו של אמצעי אחר.
ספציפית, היתרון המרכזי של ביטול המע"מ על מוצרי יסוד הוא שהוא אמצעי אוניברסלי, המגיע לכל אזרחי המדינה, לעומת קצבאות הקיום, שניתנות על פי רף הכנסה. לאמצעים אוניברסליים יש מגוון יתרונות, שבאים לביטוי גם במקרה הזה.
ראשית, אחת הבעיות הקשות של קצבאות הקיום – ובפרט של קצבאות הבטחת הכנסה – היא סטיגמטיזציה. בחברה הישראלית, התווית של 'מקבל קצבאות' היא תווית שגוררת איתה מטענים כבדים של בושה. קניית מוצרי יסוד פטורים ממע"מ, לעומת זאת, איננה גוררת כמובן שום סטיגמה.
שנית, בניגוד לקצבאות הקיום, פטור ממע"מ אינו מסייע רק לחלשים ביותר בחברה, אלא גם לקבוצות אחרות הנזקקות לסיוע. גם העובד בשכר המינימום, שהכנסתו גבוהה מקו הזכאות להבטחת הכנסה אך עדיין אינה מאפשרת קיום בכבוד, יהנה מההקלה שבפטור ממע"מ, וגם בת המעמד הבינוני המתרושש.
ולבסוף, ואולי החשוב ביותר – פטור ממע"מ מגיע גם למי שאמור לקבל הבטחת הכנסה, אבל לא מקבל מסיבה כזו או אחרת. ההערכה היא ששיעור המיצוי של קצבת הבטחת הכנסה הוא 50% - כחצי מהזכאים לקצבה אינם מקבלים אותה, בין אם משום שזכאותם לקצבה נפסלה ובין אם משום שלא ידעו שהם זכאים אליה. אלו, כמובן, האנשים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית, שלא יהנו מהעלאת קצבאות אך ינצלו את הפטור ממע"מ.
5 תגובות לכתיבת תגובה