מיכאל לוי יהיה עד הגנה מטעם דנקנר במשפט הרצת מניות אי.די.בי

איש העסקים מיכאל לוי, בעל השליטה ביבואנית הרכב סמל"ת, ישמש כעד הגנה מטעמו של נוחי דנקנר במשפט הרצת מניות אי.די.בי. אחזקות. לוי, שסמל"ת (סוכנות מכוניות לים התיכון) שבשליטתו מייבאת לישראל את פיאט ואלפא רומיאו, הוא חברו ומקורבו של דנקנר. לוי רכש מניות אי.די.בי בשווי 5 מיליון שקל בשלב המוסדי בהנפקת אי.די.בי אחזקות בחודש פברואר 2012, שעומדת במרכז כתב האישום נגד דנקנר.

על פי כתב האישום, ב-21-23 בפברואר 2012, הימים שקדמו להנפקת מניות החברה שבה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל, רקם דנקנר תוכנית תרמיתית כדי לתמוך בשער גבוה למניה. דנקנר גייס לעזרתו את מקורבו, בעלי חברת ISP איתי שטרום, כדי לבצע רכישות מסיביות בשערים גבוהים ובהיקף של 42 מיליון שקל, ובכך "לתחזק" את השער ולסייע להצלחת ההנפקה.

מי שביצע בפועל את הרכישות הוא סמנכ"ל הברוקרז' ב-ISP, עד המדינה עדי שלג. כמחצית מהמניות שנרכשו בבורסה בשערים גבוהים, בהיקף של 19 מיליון שקל, נמכרו מחוץ לבורסה בשערים נמוכים יותר למקורבים לדנקנר שהפנה לשטרום. הפרקליטות טוענת שבדרך זו סיפק דנקנר לשטרום מימון כדי להמשיך להריץ את המניה.

במהלך פרשת ההגנה העיד דנקנר בבית המשפט שלוי, וחברים נוספים שלו, רכשו מניות של אי.די.בי לאור פנייתו, משום שהאמינו בקונצרן וביכולת הניהול שלו. לטענת דנקנר, העובדה שידע שחבריו ישקיעו בהנפקה ולכן היא צפויה להצליח, מנטרלת את טענת התביעה שהוא פעל להריץ את המניה על מנת לסייע להצלחת ההנפקה. "ההנפקה מבחינתי היתה סגורה", העיד דנקנר. "איזה אינטרס יש לי לעלות את שער המניה כשהחברים שלי לא התעניינו בכלל בשער?".

במהלך עדות של דנקנר שאל אותו השופט חאלד כבוב: "למה אדם שמשקיע סכום רציני, וכולם העידו שאי.די.בי היתה במצב מאתגר, למה אתה מוציא מהכלל שהיו גם כאלה שדאגו לכיסם, כולל החברים?"

דנקנר: אני יכול להגיד לך שמיכאל לוי, חבר טוב שלי, מחזיק את המניות עד היום.

השופט כבוב: ואחרים? יש הרי עדיין 30 ברשימה.

דנקנר: יעל אלמוג, מיכאל שטראוס, יש אנשים שאני יושב איתם ואני יודע שהם לא בעניין, הם לא מתקרבים לשוק ההון, הם בכלל לא יודעים שיש דבר כזה שורט על מניה. זה מרבית האנשים. אני לא רוצה להגיד אנשים תמימים, אלה אנשים חדים מהמעלה הראשונה, אבל זה לא התחום שהם שוחים בו.

כבוב: אתה אומר שהם היו אדישים למחיר המניה בשוק. אפשר ללכת צעד קדימה ולהגיד שלא היה להם אכפת להפסיד.

דנקנר: הם לא היו אפתיים להפסד, הם האמינו בי וסמכו עליי שאני אוביל את החברה לחוף מבטחים.

השופט כבוב: זה שהם סמכו עליך והיו מוכנים להשקיע את הכספים מתוך אמונה שתשיא את הרווחים, האם זה לא הטיל עליך עול נוסף בהיבט של שער המניה?

דנקנר: ביומיים האלה? הרי את המניות מקבלים אחרי זמן. מה, אני אשמור על השער יום או יומיים שבהם אין ספק שהם לא יכולים למכור את המניות? אלה אנשים שבאו להחזיק את המניות.