זקן מקשיח את מתן האשראי מהבנקים לתאגידים גדולים

פרסום ההוראות החדשות והרחבת הקיימות מגיעות בעקבות הועדה להסדרי חוב שבראשה עמדה מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן שפרסמה בחודש נובמבר האחרון את המלצותיה הסופיות. מטרת הוועדה הייתה להגביר את הוודאות של השחקנים בשוק הפיננסי ביחס לתהליך ניהול האשראי והשלבים המתייחסים לטיפול בכשל בהחזר חוב, וזאת לאור ריבוי הסדרי החוב שידע המשק הישראלי בשנים האחרונות.

יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר. עמדה בר וועדה | צילום: עומר מסינגר

זקן הרחיב את ההוראה המרכזית הנוגעת לנושא וקבע שמעתה "בעת העמדת אשראי לתאגיד בסכום מהותי - מעל 50 מיליון שקל - תאגידים בנקאיים יידרשו לקבל מידע על אשראי שנטל בעל השליטה בתאגיד הלווה לרכישת מניות השליטה בתאגיד (או בשעבודן) ועל התנהלותו בעבר, ולהביאו בחשבון". משמעות התוספת היא כי עתה בנקים ידרשו לבצע חיתום טוב יותר של הלואוות ללווים גדולים והיא מגיעה כלקח מאשראים שנטלו בעלים של חברות עסקיות גדולות ממספר בנקים במקביל ובאמצעות מספר חברות שבבעלותיהם.

מלבד הרחבה זו המפקח פרסם הוראה חדשה (811) שמטרתה להדק את אחזיקת הפיקוח על הסדרי חוב שמבצעים הבנקים מאחורי הקלעים. לפי הוראה זו, הבנקים ידרשו החל מהרבעון השלישי של השנה להוציא דו"ח רבעוני מסודר ומפורט של היקף הסדרי החוב הנעשים בבנק ועל ביצוע ארגון מחדש של חובות בהיקף שעולה על 20 מיליון שקל.

בנוסף, הפיקוח הרחיב גם את ההגדרה של עסקאות הוניות כך שעתה אלו לא כוללות רק אשראי לאמצעי שליטה אלא גם עסקאות לרכישה מחדש של מניות ואשראי לצורך חלוקת דיבידנדים. על פי ההגדרה החדשה, כל העסקאות ההוניות לא יעלו על 70% מהון רובד 1 כאשר בעבר יחס זה נגזר מהון כולל שהוא בסיס הון רחב יותר ועל כן מדובר בהקשחת התנאים עבור הבנקים בתחום זה.