"חתולה על גג פח לוהט", תיאטרון בית ליסין

תיאטרון בית ליסין מעלה בימים אלה גרסה עדכנית למחזה "חתולה על גג פח לוהט" מאת טנסי וויליאמס בבימוי גלעד קמחי ובהשתתפות מיה דגן, נמרוד ברגמן, יעל לבנטל, שמעון מימרן, אבי אוריה, ליאת גורן ועוד.

כשמחזהו של וויליאמס עלה לראשונה באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, הוא נחשב לפורץ דרך משום שדן בנושאים כגון הומוסקסואליות ואלכוהוליזם במשפחה, ואף שהעולם השתנה והיום הכל חשוף בכל מדיה אפשרית, עדיין יש למחזה הזה הרבה עוצמות ורבדים.

העלילה: העלילה מתחוללת ביום הולדתו ה־65 של ביג דדי - אבי משפחת חוואים עשירה. בני המשפחה המורחבת מתכנסים לחגיגה ומסתירים זה מזה, וגם ממנו, את הידיעה שהוא גוסס מסרטן המפושט בכל גופו. הבן המועדף בריק (נמרוד ברגמן) מתקשה להתמודד עם התאבדותו של חברו האהוב סקיפר, ובמקביל מתנכר לאשתו מגי על רקע חרושת שמועות על העדפותיו המיניות ומתמכר לטיפה המרה.

צביעות, שקרים וטיוח מאפיינים את הדמויות במחזהו של וויליאמס, ורק מגי (מיה דגן) נמצאת כל הזמן על גג הפח הלוהט כמוכיחה בשער. היא הדמות היחידה שאומרת את האמת גם כשהמחיר על כך כבד, וכשהיא סוטה ממנה לקראת הסוף זה רק כדי להגן על כבודו של בריק ולנסות להציל את נישואיהם.  

"חתולה על פח גג לוהט". מימין: אבי אוריה ומיה דגן | צילום: דניאל קמינסקי

דבר המבקרת: ההצגה כולה מתרחשת בנקודה הכי מסקרנת בבית - חדרם של מגי ובריק. כולם משתוקקים לדעת מה באמת קורה שם בפנים, והבחירה של מעצב התפאורה ערן עצמון לעטוף את החדר בקירות זכוכית, שכביכול כולם רואים דרכם אבל בעצם הם אטומים לגמרי, רק מחדדת זאת. בחירה מעניינת נוספת היא הצבת מצלמת וידיאו בחדר האמבטיה - החדר שבו כולם מרשים לעצמם להתפרק - והקרנת הרגעים הפרטיים האלה על קיר גב הבמה.

הישגה המרשים של ההצגה הוא הבימוי המוקפד והעמוק של קמחי, שבחר ללכת עד הסוף והוביל את שחקניו לתצוגת משחק מרשימה וממוננת כראוי. מימרן מצוין בתפקיד הבן הפחות מועדף, לבנטל נהדרת כאשתו החטטנית והחנפנית התומכת בו במסע לעבר הירושה, וגורן מקסימה ואנרגטית כביג מאמא הפגועה. אוריה נפלא ואמין כביג דדי - בתפקיד עוצמתי המכיל וולגריות מהולה בכאב ובחתירה אחר האמת שמעבר לכזבים - והליהוק שלו לא פחות ממבריק. ברגמן כובש מהרגע הראשון ומרתק במסתוריותו ופגיעותו. הוא מחכה כל כך לקליק (הרגע הנכסף שבו האלכוהול מטשטש את החיים האמיתיים), אבל עם הקהל יש לו קליק ברגע שהוא עולה על הבמה. דגן הנפלאה מסתערת בהצלחה על תפקיד מגי החתולה ויוצקת לתוכו מקוריות לא מובנת מאליה. 

שורה תחתונה: ביצוע מעולה לקלאסיקה מודרנית.