קצב גיוס הצוערים לתפקידי שירות החוץ לא התאים לקצב הפרישה מהמשרד

דו"ח מבקר המדינה על תכנון וניהול משאבי האנוש במשרד החוץ מעלה תמונה מבהילה של משרד משמעותי שאיבד שליטה על מינוי האנשים המתאימים לתפקידים המתאימים. “בנובמבר 2014 כ-26% מעובדי שירות החוץ המינהלי ולמעלה מ-13% מכלל עובדי שירות החוץ לא היו כשירים לאייש משרות בדירוג שירות החוץ בנציגויות בחו"ל”, קובע המבקר.

כיצד הגיע המשרד היוקרתי למצב הקשה הזה? המבקר מסביר כי קצב גיוס הצוערים לתפקידי שירות החוץ המדיני – האנשים העוסקים בנושאים מדיניים, כלכליים, הסברה, תקשורת, ארגונים בין-לאומיים וקשרי תרבות ומדע – לא התאים לקצב הפרישה מהמשרד, עד שבין 2010 ל-2014 עמד הפער בין התקן ובין המצבת בפועל על 90 עובדים (חסרים) בממוצע רב-שנתי. הקורס שנמשך חמש שנים נפתח רק בשנה שבה נוצר חסר ממשי בכוח אדם, ולאחר המיון והפרישות של הצוערים במשך הקורס וזמן לא רב אחריו, נותרים פחות צוערים כשירים מכפי שצריך.

גם שירות החוץ המינהלי (עובדים העוסקים בניהול כספי, משאבי אנוש, תקשוב, ביטחון ועוד) נשחק לאחר שהמשרד העביר לתפקידים אלה עובדים שלא עברו קורס צוערים ואינם משויכים לשירות החוץ, אלא היו עובדי מדינה רגילים במשרד החוץ. האופציה למעבר מתפקידים אלה (הקרויים שירות מינהלי), לתפקידים הנחשקים נפתחה בעקבות סכסוך עבודה של ההסתדרות ב-2007. לדברי המבקר, למרות מגבלה של העברת 210 עובדים כאלה בין 2010 ל-2014, חרג המשרד מהמספר ב-24%. בשל הזרמת כוח האדם מהדרג הלא מקצועי, הפסיק המשרד לגייס צוערים לשירות החוץ המינהלי.

והתוצאה? המבקר מגלה כי מתוך 261 העובדים המינהליים שעברו לשירות החוץ רק ל-91 יש השכלה אקדמית (ל-65% אין) ורק 53 השתתפו בקורס הסמכה שנועד להסב אותם לתפקיד החדש. 109 מתוך אלו שלא השתתפו בקורס (42%) לא שירתו לפני כן בחו"ל כך שלא עמדו בתנאים להיכנס לתפקיד שבו כיהנו, תפקיד המזכה בשכר גבוה המיועד למי שסיים קורס צוערים קשה, ממושך ותובעני. המבקר מציין שחלק גדול מאותם עובדים נותרים במטה בירושלים, ומפריעים כך לסבבים של הדיפלומטים שאמורים לחזור מחו”ל לארץ לתקופת מה ואז לצאת לתקופה נוספת בחו”ל.

השלכה נוספת של תהליכי כוח האדם הבלתי מקצועיים היא שבנובמבר 2014, 8% מתוך 382 המשרות המיועדות לעובדי שירות החוץ בחו"ל – לא אוישו. 15 עובדים ללא הכשרה מדינית איישו משרות המוגדרות כמדיניות. המשרד הסביר כי בשל שינויים בתנאי ההעסקה, עלה שיעור הצוערים שעוזבים את השירות בין 5 ל-10 שנים מיום קליטתם. עם זאת, המבקר מציין שלמשרד חסרים עוד 127 תקנים כדי להגשים את יעדיו הדיפלומטיים ב-106 נציגיותיו בחו"ל.

המבקר מזכיר שהמשרד עמל בין 2008 ל-2010 על רפורמה מקיפה בכוח האדם (ההתקשרויות עם יועצים חיצוניים עלו 820 אלף שקל), אך בעקבות סכסוך העבודה והשביתה שפרצו ב-2013, נחתם בנובמבר האחרון הסכם קיבוצי שלא כלל את כל מרכיבי הרפורמה. בין המרכיבים החסרים: ניוד עובדים, הגבלת תקופות כהונה של משרות ניהול במטה ושינוי אופן הערכת ביצועי העובדים.

המבקר אף גילה כי ההחלטה של הנהלת המשרד ושר החוץ אביגדור ליברמן מ-2012 להגדיר תנאי סף למינוי לתפקידים בשירות החוץ המתייחסים להשכלה ולהכשרה, לתקופת הכהונה בחו"ל ולדרג – לא יושמה במלואה בשל תוצאות סכסוך העבודה.

קידום העובדים במשרד נשען על נוהל ייחודי. בניגוד לשאר התפקידים התחרותיים בשירות המדינה, המוצעים במכרז שיש לגביו נוהלים ברורים של שקיפות ותנאי התאמה, במשרד החוץ מונהגות ועדות מינויים, בראשות המנכ”ל ובכירים נוספים (השר אמור לעמוד בראשן אך ליברמן אצל את הסמכות לכפופים לו). המבקר מציין שוועדות המינויים בוחנות מועמדים מבלי שהם מגיעים לוועדה, והן גם מחליטות על קידום בדרג למרות שזה לא תפקידן. המבקר אף מצטט מתוך פרוטוקול משפטו של שר החוץ המתפטר אביגדור ליברמן, שם עלה שוועדות המינויים במשרד מתכנסות לישיבות הכנה לא רשמיות שבהן לא נרשם פרוטוקול ואין שום בקרה על האופן שבו נבחרים המועמדים, וזאת “כדי למנוע מסחרה” כדברי סגן השר לשעבר דני איילון באותו משפט.

המשרד גם מאפשר לשליחים לחזור לארץ לפני תום פרק הזמן המינימלי שנקבע להם בחו"ל – מה שמערים קשיים על ניהול כוח האדם. המבקר גילה גם חוסר התאמה בין רישום כוח האדם במערכת הפנימית של המשרד לבין זו של נציבות שירות המדינה, ובין דרג המשרה בתקן לדרג הרשום בכתב המינוי. בנציבות נאמר כי "אכן קיימת בעיה במשרד החוץ בנושא זה". בנוסף, המשרד לא עמד בתנאי הסף להצטרף לתוכנית של נציבות שירות המדינה לפיתוח כוח האדם.

המבקר ממליץ למשרד לפתוח קורסי צוערים לא רק לפי הפרישה בפועל, אלא גם לפי תחזית הפרישה העתידית, כשהוא מציין שלשם כך יצטרך המשרד לנהל תחזית כוח אדם מפורטת לכמה שנים מראש. עוד הוא מוסיף כי "על אגף משאבי אנוש לוודא כי מכאן ולהבא עובדים שנקלטו במשרד החל מאפריל 2008 יוצבו במשרות בשירות החוץ רק לאחר שסיימו בהצלחה את קורס הצוערים" , ואם הוא לא מצליח – אז שיפתח מכרזים בין משרדיים או במכרזים לציבור כולו.

המבקר מסכם כי "קיימות חולשות פנים משרדיות במתן פתרון כולל למחסור באיוש משרות בשירות החוץ... ובמתן מענה לצורך לשבץ עובדים לתפקידים מתאימים במטה". הוא ממליץ לקדם את הרפורמה במלואה.

במשרד החוץ שוללים את הקביעה בדו"ח שהמשרד אינו מפקח על איכות העובדים העוברים לשירות החוץ שלא דרך קורס צוערים. "המשרד עובד בתיאום עם נציבות שירות המדינה ומכך - אין במעבר לשירות החוץ אישור לשירות כדיפלומט בחו"ל, אלא מדובר במערכת של הסכמי עבודה", מסר המשרד. "על פי כללי משרד החוץ שאושרו גם בנציבות, במשרד המשפטים ובאוצר, על עובד שמעוניין להתמנות לתפקיד בחו"ל מבין אלו שעברו לשירות החוץ המינהלי, לעמוד בתנאי סף מחמירים כגון השכלה אקדמאית, מבחני שפה, וועדת קבלה וקורס הסמכה וזאת עוד בטרם הוא רשאי להגיש את מועמדותו. לכן, הנתון הזה כפי שמוצג (בדו"ח) שגוי והמשרד דווקא מקפיד ומחמיר בדרישותיו לגבי מי רשאי לשרת בחו"ל".