אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשל מערכתי מתמשך ביישום המלצות ועדת זיילר שקמה בעקבות אסון ורסאי ב-2001 צילום: עמית שאבי

כשל מערכתי מתמשך ביישום המלצות ועדת זיילר שקמה בעקבות אסון ורסאי ב-2001

על פי מבקר המדינה, הרשלנות ביישום מסקנות ועדת החקירה שפורסמו ב-2003 כבר גבתה קורבנות וגרמה לפגיעה חמורה ברכוש. המבקר מונה רשימה ארוכה ומצמררת של כשלי בטיחות שאירעו בשנים האחרונות, ועשויים היו להימנע לו הייתה מנהיגות נחושה וממוקדת הדוחפת ליישום מלא של החלטות הממשלה ומסקנות ועדת החקירה

05.05.2015, 16:01 | אמיתי גזית

ב-14 השנים שחלפו מאז אסון ורסאי, בו נהרגו 23 בני אדם בהתמוטטות ריצפת אולם האירועים, שום דבר מהותי לא השתנה בתהליכי הבקרה ההנדסית והטכנית על תכנון בניינים ובנייתם. זו השורה התחתונה בפרק בדו"ח המבקר הבוחן את פעולות הממשלה להבטחת האיכות והבטיחות בבנייה.

המלצותיה של ועדת החקירה הממלכתית ("ועדת זיילר") שקמה בעקבות האסון, ופורסמו בדצמבר 2003 לא יושמו, למרות מספר החלטות ממשלה שהתקבלו בעשור האחרון בעניין. "חוסר המיקוד של העוסקים במלאכה והיעדר הנחישות של הנהלות המשרדים הממשלתיים" הם אלה שלדברי המבקר "הביאו לכשל מערכתי מתמשך ביישום המלצות ועדת זילר". לאזלת היד בביצוע החלטות הממשלה יש "השפעה ישירה על שלום הציבור ובטיחותו" קובע המבקר.

הריסות אולם ורסאי (ארכיון), צילום: שאול גולן הריסות אולם ורסאי (ארכיון) | צילום: שאול גולן הריסות אולם ורסאי (ארכיון), צילום: שאול גולן

הסכנה לשלום הציבור אינה תיאורטית ולא מדובר בחזון קודר הצופה פני עתיד. לדעת המבקר הרשלנות ביישום מסקנות ועדת זיילר כבר גבתה קורבנות וגרמה לפגיעה חמורה ברכוש. הוא מונה רשימה ארוכה ומצמררת של כשלי בטיחות שאירעו בשנים האחרונות, ועשויים היו להימנע לו הייתה מנהיגות נחושה וממוקדת הדוחפת ליישום מלא של החלטות הממשלה ומסקנות ועדת החקירה: התמוטטות גשר התאורה בהכנות לטקס יום העצמאות ב-2012 שגרמה למותה של קצינת צה"ל ופציעתם של חמישה בני אדם; פיצוץ בלון הגז בבניין מגורים בירושלים בינואר 2014 שגרם למותם של שלושה בני משפחה אחת ופציעתם של 14 בני אדם. והיו גם אירועים בהם רק נס מנע פגיעה בבני אדם: קריסת קיר תומך בקו הרכבת מודיעין-תל אביב בדצמבר 2013; קריסת מרפסת בבניין מגורים חדש בחדרה, בדצמבר 2013; קריסת סככה בבסיס חיל הים במרץ 2014; שקיעת מחלף דרור המחבר את כביש 4 לכביש 553 בדצמבר 2013 ; וקריסת הגשר בכניסה לירושלים באוגוסט 2014.

ואלה רק האירועים שפורסמו באמצעי התקשורת. מהדו"ח עולה כי היו עוד אירועים שלא הגיעו לידיעת הציבור משום שלדברי המבקר, כאשר אין פגיעה בנפש המשטרה נוטה לסגור תיקים מ"חוסר עניין לציבור", ומשום שיש מקרים שמנהלי עבודה באתרי בניה לא מדווחים על אירועי בטיחות.

ועדת זיילר קמה, כאמור, בעקבות אסון ורסאי שאירע במאי 2001, שנתיים אחר כך פרסמה הוועדה את מסקנותיה והמלצותיה. בדו"ח שפורסם היום מתמקד המבקר בבחינת מה שהוא מכנה "המלצות הליבה" של ה"ועדה.

הו"עדה הצביעה על כשל במערך להבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה שכונה על ידה "המעגל השוטה". דהיינו היעדר זרוע אחת הבודקת ביסודיות את התכנון בכלל ותכנון השלד בפרט. במצב השורה כיום קבלן המבקש לבנות בית צריך להתמצא בעשרות חוקים ותקנות הלוקים באי סדר ועמימות כתולדה מחקיקה שיזמו יותר מעשרה משרדי ממשלה שונים, ונורמות והוראות שקבעו גופים כגון משרד הביטחון, פיקוד העורף, רשות הכבאות וההצלה, רשויות מקומיות ומכון התקנים. ועדת זיילר המליצה על הכנת קוד בנייה אחוד, מקיף, ממוין ומסווג לפי נושאים.

בנוסף קבעה הועדה כי יש להקים מרכזי בדיקה מקצועיים פרטיים, בניגוד למצב כיום לפיו היזמים מפקחים על שלבי התכנון והבניה, והרשויות המקומיות מסתמכות על דיווחיהם. הבקרה בפועל של הרשויות המקומית נעשית רק בשלב מתן היתר הבניה, ובגמר הבנייה והיא מאופיינת, לדברי המבקר

ב"חוסר מקצועיות, כניעה ללחצים מקומיים, קיומן של הנחיות ונורמות בלתי ברורות, וארגון לקוי ולא יעיל".

עוד המליצה ועדת זיילר להסדיר את הכשירויות בענף הבניה, כלומר להגדיר מיהם אנשי המקצוע ההכרחיים לבניה (אדריכלים, מהנדסים, מתכנן חשמל וכדומה) ובאילו דרישות עליהם לעמוד כדי למלא את תפקידים.

13 שנים מאז אסון ורסאי, ו-11 שנים מאז התפרסמו המלצות ועדת זיילר והמעגל עודנו שוטה, קובע המבקר. לדעתו הסיבה המרכזית להתמוססות המלצותיה היא בהיעדר "גורם מרכזי, ברור וידוע לכול שינהל אותו (הטיפול בפרויקט המעגל החכם, א"ג) ויהיה אחראי כלפי הממשלה לעמידתו ביעדים ובלוחות הזמנים שנקבעו לו".

שורש המחדל נעוץ במחלוקת שהתגלתה ב-2005 בין משרד הבינוי שבראשו עמד אז יצחק בוז'י הרצוג, ומשרד הפנים שהשר הממונה עליו אז היה אופיר פז פינס. ועדת היגוי ליישום המלצות ועדת זיילר, המליצה על הקמת רשות תכנון, בנייה ופיקוח, שתרכז את הטיפול בענף הבנייה ותוביל רפורמה מקיפה בו. כל אחד מהשרים דרש להכפיף את הרשות החדשה למשרדו, בסופו של דבר התקבלה פשרה, שהפכה להחלטת ממשלה בדצמבר 2006 (ממשלת אולמרט) לפיה יפוצל הטיפול באסדרת הענף בין כמה גורמים: משרד הבינוי אחראי להכנת קוד הבנייה, הקמת מכוני בקרה פרטיים הועברה למשרד הפנים, ואילו הגדרת בעלי התפקידים בענף וכישרותם הוטלה על משרד הכלכלה בתיאום עם משרד הפנים ומשרד הבינוי. בפברואר 2007 החלטה נוספת של ממשלת אולמרט הקצתה למשרדים תקציב ייעודי לביצוע המטלות (23 מליון למשרד הבינוי, ו-17 מליון למשרד הפנים). בהיעדר בעל בית, הרפורמה הנדרשת התאיידה. מדיווחים שהגישו המשרדים כשנה אחר כך למנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור, עולה כי שיעור הביצוע התקציבי היה קרוב ל-0%, כשנה אחר כך ניצל משרד הבינוי 1% מהתקציב, ומשרד הפנים 10% ממנו.

רק במרץ 2014 נעשה צעד משמעותי, אם כי לא מספיק, ליישום המלצות הוועדה. אז אישרה הכנסת את תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, לפיו ההוראות בדבר מכוני בקרה פרטיים יכנסו לתוקף בינואר 2016. אלא שעד מעוד סיום הביקורת הוכשרו רק 80 מ-160 מכונים הנדרשים ולא תוקנו תקנות המסדירות את פעילותם. לדברי המבקר, גם הסדרת הכשירויות לבעלי התפקידים רחוקה מסיום.

באשר לקוד הבנייה, קובע המבקר כי משרד הבינוי לא עומד בלוחות הזמנים שהוא עצמו קבע. רק שישה פרקים מתוך 18 הובאו לאישור המועצה הארצית לתכנון ובניה והם מצויים בהליכי חקיקה, עשרה פרקים עדיין מצויים בשלב כתיבה ושניים נוספים הועברו לועדת המשנה של המועצה הארצית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות