"הממשלה צריכה להימנע מצעדי מיסוי היסטריים. המשקיעים הם לא האויב"

"העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה תגרום למחירי הדירות לעלות במקום לרדת", כך העריך היום עו"ד זיו שרון, שותף מייסד, זיו שרון ושות' בוועידת הנדל"ן של "כלכליסט".

לדברי שרון, הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי טווח החקיקה ארוך מאוד. להערכת שרון אם אכן יבקשו לממש יוזמה כזאת, חקיקה מתאימה תושלם רק במושב הקיץ הבא. "בינתיים יצטיידו המשקיעים שהכסף זמין בידם בדירות על חשבון מי שמחכה לדירות, המשמעות היא פגיעה במלאים. מכיוון שההיצעים לא גדלים בסופו של דבר מחירי הדירות יעלו. אני שומע על הרבה יותר אנשים שממהרים להקדים רכישות לפני שיכנס מס רכישה". אמר

שרון המליץ להימנע ממה שהוא כינה "צעדי מיסוי היסטריים". לדבריו, "המשקיעים הם לא אויב, הם בשוק כי אין להם אלטרנטיבות". לדעתו הפתרון לבעיית הדיור צריך לבוא מצד ההיצע על ידי שיפור הליכי התכנון.

עו"ד זיו שרון. "צעדי מיסוי היסטריים" | צילום: נמרוד גליקמן

בנוסף שרון טען כי גם חוסר ההחלטיות של רשות המסים בסוגיות מיסוי בפרויקטי פינוי בינוי מאיטה את קצב ההתקדמות של היזמים. "לא רואים פינוי בינוי בהיקפים שהיינו רוצים לראות גם בגלל המיסוי", אמר. "רשות המסים יושבת כבר שנתיים שלוש ומתחבטת כיצד למסות מימון חיצוני, ושינויי חקיקה שהתקבלו כבר לפני שנתיים וזה גורם לאי וודאות. מה לעשות יזמים וקבלנים אוספים אי ודאויות ולא רוצים להיות במקום שבו בגלל אי וודאות הם מפסדים.

בנוסף, קרא שרון למדינת ישראל לקבל את פסק דין הירשזון ולאפשר לקזז הפסדים משנים עברו. "אלה המקומות בהם המדינה צריכה לתמוך", אמר. "כשתהיה ירידת מחירים בשוק הדירות, קבלנים יפסידו והבנקים יעוטו עליהם, אם המדינה תאפשר להם להחזיר מס בגין שנים קודמות זה יספק להם כרית פיננסית, שתעזור ליזמים ולבנקים".

מימין: נעמה סיקולר, זיו שרון, יצחק לקס ויעקב קוינט | צילום: נמרוד גליקמן

יו"ר עמידר: "ניכנס ליזמות בפרויקטים של התחדשות עירונית"

יצחק לקס, יו"ר עמידר הכריז במהלך הפאנל כי "עמידר תכנס ליזמות עסקית בפרויקטים של התחדשות עירונית".

לדבריו, "לעמידר יש פלטפורמה אידיאלית להיכנס לתמ"א 38, כי היא מחזיקה באלפי יחידות ובהם מאות שוכרים ולכן לא צריכה לחפש קרקעות לבנייה. בנוסף, לדבריו "בתמ"א 38 קל יותר לקבל היתרי בנייה".

המודל שלקס מציע הוא חיזוק המבנים הקיימים, ושימוש בזכויות הבניה הנוספות לטובת לבניית דירות לציבור הכללי ולא רק לדיירי הדיור הציבורי.

"מדובר ביזמות בראייה חברתית" אמר לקס, "אנחנו יכולים להיות עם זרוע אחת שמטפלת בדיור הציבורי, וזרוע אחרת שמתעסקת בהרחבת פתרונות דיור. את הכסף שנרוויח נייעד להחזקת הדירות של הדיור הציבורי".

בהתייחסו לדוח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול (ג') ומצא כי מאז 2007 חל גידול של כ-20% במספר הממתינים לדיור ציבורי עקב ניהול כושל של מלאי הדירות, אמר כי החברה פועלת להגדלת היצע הדירות. "יש 43 אלף יחידות דיור בהן אנחנו מחויבים להמשיך ולדאוג לדיירים, טוב יותר מאשר עשו בעבר. רק לאחרונה החליט הדירקטוריון לייעד סך של 80 מיליוני שקלים מעבר לתקציב להחזקת דירות, המשמעות היא שיותר דירות יהיו זמינות בדיור הציבורי".

פיתרון נוסף שהעלה לקס הוא העברת דיירים קשישים של הדיור הציבורי לבתי אבות, כדי לפנות דירות לממתינים שלא מימשו את זכאותם. לדבריו "ב-42% מסך יחידות הדיור של עמידר מתגורר אדם אחד בלבד, כשמנגד ממתינה בתור אם חד הורית עם חמישה ילדים".

במענה לשאלה האם ינטשו את אותם קשישים אמר לקס, "לא נזרוק אותם לרחוב ולא נחזיר אותם לרשימת ההמתנה, אבל כן צריך למצוא פתרונות חלופיים. אני מדבר על בתי גיל זהב שנראים טוב ויבנו באותה עיר בה מתגורר הקשיש". לדבריו קהל היעד של התוכנית הם "קשישים עם מוגבלות פיזית שגרים בקומה שלישית בלי מעלית".

"ראוי כי אנשים לא ימצאו בניגוד עניינים כשהם במעמד של מקבלי החלטות"

"ראוי ונכון שאנשים לא ימצאו בניגוד עניינים כאשר הם בעמדות של קבלת החלטות" אמר היום עו"ד יעקב קוינט, יועץ משפטי, מנהל מקרקעי ישראל, בהתייחסו לחשיפת "כלכליסט" בשבוע שעבר על קיומם של שני הסכמי ניגוד עניינים עם פרטים שונים עליהם חתם מנכ"ל משרד הבינוי שלמה בן אליהו.

"יכול היה להיות טוב אם ההסדרים האלה היו מתפרסים ביום הכניסה של האדם לתפקיד כך הציבור יכול היה לבקר ולשפוט את זה ולא לחכות ולשפוט את זה אחרי כל אירוע" סיכם קוינט.

במענה לשאלה על שיתוף הפעולה עם בן אליהו תחת הצל שמטיל הסכסוך בניהם, לאור פנייתו של בן אליהו ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין ולמבקר המדינה יוסף שפירא בתלונה כנגדו אמר, "אנחנו ממשיכים לעבוד. בכל ארגון יש את הפוליטיקה הארגונית שלו, ויכולים להיות סכסוכים, אבל אנחנו ממשיכים להיות ענייניים. זה לא משפיע על התוצרים ואיכות העבודה".

לטענת קוינט גם השהייתו של ראש רמ"י בנצי ליברמן והיעדרותה הארוכה של סגניתו לא משפיעה על עבודתם. "יש עובדים טובים ונאמנים, אנחנו ממשיכים לייצר יחידות דיור כמו בעבר ופועלים עלפי ההנחיות של הממשלה" אמר.

איפה רמ"י בתוכניות של כחלון?

"ראיתי שבישיבת הממשלה יוכרז שהסמכות על רמ"י תעבור למשרד האוצר. זה המקום שאנחנו מוצאים את עצמנו".

באשר לליבת תוכניתו של כחלון החלה תוכנית מחיר למשתכן על כל המכרזים על קרקעות המדינה, הביע קוינט תמיכה. "התוכנית נותנת מענה לדור שלם שנפגע מעליית המחירים. ההתערבות הזאת היא נכונה, לצד פעילות משמעותית של הגדל ההיצע".

קוינט גורס כי הסכמי הגג ימשיכו משום שהם "חולייה הקודמת לשיווק ואינם סותרים את מחיר למשתכן. מדובר בהסכמי פיתוח עם רשויות מקומיות. זה מאפשר לרשות המקומית לשכן את הדיירים עם מוסדות ציבור ותשתית תחבורתית"