אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הישראלים לא נהנים מעולם של טכנולוגיות סליקה חדשות" צילום: אוראל כהן

הוועידה לעסקים קטנים

"הישראלים לא נהנים מעולם של טכנולוגיות סליקה חדשות"

בתוך שבע שנים אוריאל בן דוד הכפיל פי 8 את שווייה של קרדיט גארד, שמספקת שירותים הקשורים להעברת תשלומים עבור החברות הגדולות במשק הישראלי, ומכר אותה לידי טדי שגיא. ואולם, בן דוד רחוק מלהיות מרוצה ממצב השוק שבו הוא פועל בארץ: "המונופול של שב"א על תחום הסליקה עולה לנו בחוסר חדשנות, אנחנו מאחורי העולם"

10.05.2015, 09:10 | אסף גלעד

בינואר השנה רכשה חברת סליקת הכספים של טדי שגיא, סייף צ'ארג', את קרדיט גארד הישראלית שמתמחה במתן שירותים משלימים לסליקה לעסקים. לקרדיט גארד אין נגיעה להימורים או לנדל"ן, אבל היא אחת מנותני שירותי הסליקה המרכזיים עבור עסקים בגדלים שונים, עם התמחות בשוק הישראלי. השירותים שהיא מציעה כוללים פעולות כמו התאמת התשלום למטבע במדינה, ריכוז נקודות הסליקה ממקורות שונים לארגון, ודף שמספק פרטים נוספים על פרטי העסק ומכיל מידע קריטי למסחר אלקטרוני.

היא עובדת עם כל חברות התקשורת הגדולות, קופות החולים וחברות הביטוח, וכן עם כל חברות התעופה הישראליות לצד סוכנויות נסיעות כמו דיזנהויז. כך היא מתחברת לאופק נוסף ששגיא מנסה לפתח בעסקיו בימים אלה: מסחר אלקטרוני ותיירות מקוונת, אחד מתחומי הקמעונאות המקוונת הצומחים ביותר. קרדיט גארד, מצדה, רצתה לצאת אל מעבר לים ולהתנסות בלקוחות חדשים. מנכ"ל החברה הוותיק אוריאל בן דוד עשה עסקה טובה: הוא עמד בראש קבוצה של בעלי מניות שחילצו את קרדיט גארד מחברת קסור ב־2008 תמורת כמיליון דולר. אף שהחברה עברה כמה קיצוצים במהלך השנים, היא נמכרה לשגיא ב־8 מיליון דולר.

בן דוד יכול להיות מרוצה מהמהלך עצמו, אבל כמי שנמצא עמוק בעולם התשלומים, הוא רחוק מלהיות רגוע. מיעוט השחקנים בתחום, המונופולים בשוק הסליקה ובשוק האשראי והשליטה המוחלטת של הבנקים מביאים, לדבריו, לסטגנציה שפוגעת בצרכנים ובעסקים הקטנים והבינוניים. את המהפכה הקטנה שניסתה הממשלה הקודמת להוביל בתחום כרטיסי החיוב הוא רואה כדוגמה להנצחת המצב הקיים.

אוריאל בן דוד. "דווקא חברות הפורקס מביאות את היצירתיות הישראלית לידי ביטוי, בניגוד לבנקים או לחברות אשראי שאין להם יתרונות טכנולוגיים", צילום: אוראל כהן אוריאל בן דוד. "דווקא חברות הפורקס מביאות את היצירתיות הישראלית לידי ביטוי, בניגוד לבנקים או לחברות אשראי שאין להם יתרונות טכנולוגיים" | צילום: אוראל כהן אוריאל בן דוד. "דווקא חברות הפורקס מביאות את היצירתיות הישראלית לידי ביטוי, בניגוד לבנקים או לחברות אשראי שאין להם יתרונות טכנולוגיים", צילום: אוראל כהן

כחלון צריך סבלנות

 

"חברות האשראי שייכות לבנקים ומתפרנסות היטב מהמצב הנוכחי", אומר בן דוד, שישתתף מחר בוועידת העסקים הקטנים והבינוניים של "כלכליסט". "אין להן כוונה לגדוע את זרם ההכנסות שמגיע אליהן לטובת כרטיס תשלום חלופי. אילו היו מפרידים את החברות הללו מהבנקים, סביר שאחרי יומיים הבנקים היו מגלים פתאום עניין בכרטיסי החיוב".

עד כמה לדעתך יצליח שר האוצר החדש ברפורמות שהוא רוצה להעביר בשוק הבנקאי?

"יש צורך להגביר את התחרותיות בשוק הזה, אם כי היא לא תביא להורדה מיידית במחירים. זה לא יהיה כמו הרפורמה בסלולר, ששם עשו מהפכה והיא הורגשה מיידית ומשמעותית בכיס. ואולם, הגברת התחרות באשראי תביא להתייעלות בטווח הארוך, כך שהעלויות השנתיות של שירותים בנקאיים ירדו מממוצע של 3,000 שקל בשנה ל־2,000 שקל".

מי ירוויח מהרפורמה המתוכננת?

"האשראי יהיה זמין יותר לעסקים הקטנים, יהיו יותר גופים במשק שירדפו אחריהם. כיום המשחק הוא סכום אפס — הבנקים מרוויחים וזה בא על חשבון הצרכנים, אבל כשתהיה תחרות כולנו נזכה להצעות מסחריות עם ערך מוסף".

רפורמת בכר ניתקה את חברות הביטוח מהבנקים, אבל זה לא הגביר את התחרות בין חברות הביטוח.

"צריך ללמוד מהניסיון ולהבין מה גרם לכך. הרגולטור יכול לחתור ליציבות של המערכות, אבל גם לחשוב בחדשנות ובתחרותיות ולמנוע מגופי הביטוח לרכוש את חברות האשראי. אנחנו יכולים להפוך לתחרותיים כמו בגרמניה ובארה"ב".

אבל חברות האשראי הישראליות לא יהפכו לסחורה אטרקטיבית בעת הרפורמה, וקיימות גם מגבלות על רוכשים זרים.

"אם שלוש חברות האשראי הישראליות (לאומי קארד, ישראכרט וכאל) היו על המדף, לא מעט גורמים היו מתעניינים בהן. הרוכשים היו יכולים לעשות איתן כל מיני דברים: יש כיום עולם חדש של טכנולוגיות שאפשר להכניס לשוק כדי לגוון ולייעל אותו, והלקוח הישראלי לא נהנה ממנו".

מה חסר כאן, למשל?

"בישראל אפשר להעביר כספים בין שני חשבונות רק דרך הבנק, וזה לא נוח. הלוואות אפשר לקבל בקלות רבה מהבנקים, אבל קשה לגייס אותן משירותים טכנולוגיים חיצוניים".

כחלון יוכל לבצע את השינויים שאתה רוצה לראות?

"אני חושב שכן. עליו להיות מוכן לכך שהשינוי לא יהיה אינסטנט, אלא שיחלפו כמה שנים עד שתיווצר כאן בחירה הוגנת".

פרוטוקול ישן ובעייתי

 

בן דוד מדבר על המונופול בבנקים ובענף האשראי, אך גם ענף הסליקה שבו הוא פועל רחוק מלהיות תחרותי. מאז 1979 שולטת בענף שב"א, הסולקת את הרוב המוחלט של העסקאות במשק, גם מתוקף החקיקה: כל חברה ישראלית חייבת לסלוק באמצעות חברת סליקה ישראלית, וקרדיט גארד למשל אינה מוגדרת ככזאת. שב"א, שהוקמה כמיזם בבעלות מלאה של הבנקים, מבצעת את הסליקה באמצעות חברות האשראי ששייכות לבנקים גם הן.

"המונופול של שב"א עולה פחות בכסף ויותר בחוסר חדשנות", אומר בן דוד. "הפרוטוקול הישן שבו היא משתמשת אמנם הופך אותה למוגנת יותר מפני מתקפות סייבר, אבל לא מאפשר שירותים שקיימים בעולם ושיש להם דרישה בקרב עסקים בארץ. בענף המסחר האלקטרוני והקניות באינטרנט מאוד חשוב להעביר מידע נוסף במקביל לפרטי העסקה, כמו רמת הבטיחות שלה או נתונים כמו המועד והיעד כשמדובר בטיסה.

"שב"א לא מסוגלת להעביר מידע כזה. לכן גם כשמבקשים חשבון במסעדה, במקרים רבים אין התאמה בין שמה לשם שמופיע על הנייר ורשום ברשם החברות. במערכת הנוכחית אי אפשר לעשות התאמה כזאת. כששב"א הוקמה ב־1979, היא היתה פתרון מעולה. היא לא גובה עמלה גבוהה ועדיין מתפקדת כגוף יעיל. ואולם, היא לא רועננה באופן משמעותי מאז שנות התשעים, ובינתיים פותחו פתרונות חליפיים".

לאחר רכישתה בידי סייף צ'ארג' הפכה קרדיט גארד לחברה בקבוצה של טדי שגיא, שכוללת בין היתר גם פעילות סחר במטבע חוץ (פורקס). התחום הגיע להסדרה במהלך השנה האחרונה, עם חוקים שיגבילו את חופש הפעולה של השחקניות בו ויעצרו את המערב הפרוע שהתחולל בו עד כה. למרות הביקורת הציבורית על חברות הפורקס, בן דוד מתייחס אליהן בחיוב. "חברות כאלה נותנות ליצירתיות הישראלית לבוא לידי ביטוי, בניגוד לבנקים או לחברות האשראי שאין להם שום יתרונות טכנולוגיים. מדוע שלא נהיה יצואנים של שירותים פיננסיים מתוחכמים?".

אוריאל בן דוד, מנכ"ל CreditGuard יופיע מחר בוועידת עסקים קטנים ובינוניים. להרשמה לחצו כאן

אוריאל בן דוד (53)

תפקיד: מנכ"ל קרדיט גארד מקבוצת סייף צ'ארג'

תפקידים קודמים: מנכ"ל אורבוגראף ארה"ב

השכלה: תואר ראשון בהיסטוריה ופילוסופיה ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית

מגורים: אבן יהודה

עוד משהו: מתנדב בקהילת לקויי הראייה בישראל

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות