אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך קונים בוגרי רפואה בחו"ל נקודות במבחני הרישוי בארץ צילום: אוראל כהן

כך קונים בוגרי רפואה בחו"ל נקודות במבחני הרישוי בארץ

סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל עברו את בחינת הרישוי המקומי בזכות נקודות הניתנות למי שנרשם לקורסי הכנה פרטיים יקרים, במהלכם לא ניתן לעבוד

11.05.2015, 15:11 | מיקי פלד

סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל לאחר שלא עברו את חסמי הכניסה הגבוהים בארץ, יכולים להירשם לקורס הכנה פרטי לקראת הבחינה לקבלת רישיון רפואה ולקבל מראש 10 נקודות נוספות לציון. מתוך 339 סטודנטים הישראלים שלמדו בחו"ל שנגשו לבחינה ב־2014, 78 עברו קיבלו רישיון בזכות הפקטור שקיבלו בקורס עליו שילמו כ־10 אלף שקל.

יזמים פרטיים, ברובם רופאים פרטיים, מציעים בשנים האחרונות שבעה קורסי הכנה פרטיים להכנה לבחינה הרישוי הישראלית שנחשבת לקשה במיוחד. משך הקורס נע בין ארבעה לחמישה חודשים שבמהלכם הרופאים, שקיבלו רישיון רפואה במדינה בה למדו, לא יכולים עדיין לעבוד.

סטודנט המקבל מעל 70 בבחינת המגן הפנימית של הקורס, שעל תכניה אין פיקוח של ממש מצד משרד הבריאות או מצד המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, מקבל ממשרד הבריאות פקטור של 10 נקודות בבחינה עצמה. בדרך זו קיבלו 78 רופאים רישיון לעסוק ברפואה בישראל, על אף שקיבלו בבחינה ציון 50.

קיומו של הפקטור מעודד את הסטודנטים שלמדו בחו"ל, גם אלו שסבורים שיכולים לעבור את בחינת הרישוי ללא קורס, להירשם אליו כדי לא לקחת סיכון של אפשרות לכישלון, שידחה את קבלת הרישיון בעוד חצי שנה. 90% מהרופאים שעבר את הבחינה למד בקורס ההכנה.

בית חולים שערי צדק בירושלים, צילום: מיקי נועם אלון בית חולים שערי צדק בירושלים | צילום: מיקי נועם אלון בית חולים שערי צדק בירושלים, צילום: מיקי נועם אלון

הקורס הוא בחירה ואין חובה להשתתף בו, אך רובם המוחלט של הסטודנטים שלמדו בחו"ל לוקח את הקורס לפחות פעם אחת. החריגים הם מקבלי רישיון רפואה מהמדינות הבודדות שמשרד הבריאות מכיר בבחינות שלהן כתקפות בישראל: ארה"ב, צרפת, אוסטרליה ודרום אפריקה. גם רופאים שלמדו באירופה וניגשו לבחינות לרישיון אמריקאי פטורים מהמבחן.

הקורסים מנוהלים לרוב על ידי רופאים בכירים, שלפעמים יזמו עצמם את הקמתם, ונערכים בבתי חולים כמו השרון ורמב"ם או במקומות פרטיים כמו מכללת שילוב. הקורסים השונים נבדלים מעט זה מזה באופן הלימוד. כמה מהם שמים דגש על לימוד אישי עד שעות אחר הצהריים ולאחר מכן שיעורי עזר עם רופא צעיר ובחינות על החומר. בקורסים אחרים נעשה לימוד רציני יותר עם רופאים בכירים יותר. תעשיית קורסי ההכנה הפרטיים מגלגלת כיום כ־3 מיליון שקל בשנה.

כמחצית ממקבלי רישיון הרפואה בישראל ב־2013 למדו באוניברסיטאות במדינות זרות, המובילות בהן הן הונגריה (עם 114 בוגרים ישראלים), ירדן (עם 64 בוגרים) ואיטליה (עם 58 בוגרים). הסיבה העיקרית לכך הם תנאי הקבלה ללימודי רפואה בישראל הנחשבים לגבוהים במיוחד: ציון של כ־750 בפסיכומטרי וציון משוקלל בבגרות של 110.

זאת, למרות הדרישה הרבה של מערכת הבריאות בישראל לבוגרים חדשים שיחליפו את הרופאים הוותיקים שפורשים. בעוד שבמדינות ה־OECD מסיימים את לימודי הרפואה כ־11.2 סטודנטים לכל 100 אלף איש בממוצע בשנה, בישראל עומד היחס על 3.8 בלבד.

מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה שבוחרים ללמוד בחו"ל עלה מאז 2008 בכ־30%. סטודנטים אלו משלמים אלפי

שקלים עבור קורס הכנה ללימודי הרפואה בחו"ל, שם שכר הלימוד יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה.

לדברי בכיר במשרד הבריאות ששוחח עם "כלכליסט" על הנושא, המצב מביא לכך שנוצר "יתרון בלתי הוגן" של הנרשמים בקורס, שעלול לפגוע ברמתה של מערכת הבריאות בארץ: "המחשבה שמקבל רישיון רפואה ישראלי הוא מישהו שבכל פרמטר למעשה נכשל בבחינת הרישוי היא לא נעימה".

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק הסביר כי "הכוונה של הקורס היא לעזור ולהביא את הסטודנטים מחו"ל לרמה אחידה, כאשר הפקטור נועד לתת מוטיבציה". אפק מודה שקיימת בעייתיות בשיטה הנוכחית ומבטיח: "בקרוב תהיה בחינה אחת אחידה לכל הסטודנטים לרפואה, גם אלה שלמדו בישראל וגם אלה שלמדו בחו"ל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

36.
יורקים לצלחת ממנה אוכלים...
בתור אחד שמסיים שנה שישית במזרח אירופה, היכן שרמת הרפואה ״על הפנים/נמוכה/תת רמה״ וכו׳ אני רוצה רק להזכיר לכם שמי שמטפל בכם בעשרים וחמש השנים האחרונות זה אותם הרופאים המומחים שלמדו בכל אותן הארצות, המחסור ברופאים זה כי אותם הרופאים כבר יוצאים לפנסיה אחרי שהוכיחו עצמם בכל מוסד רפואי בארץ ובכל פקולטה לרפואה. דבר נוסף שהציבור לא מבין הוא שבשביל להיות רופא אין צורך להיות אחוזון עליון באוכלוסיה, צריך להבין תהליכים בסיסיים ולקשר ביניהם. אז לפני שאתם מבקרים אותנו וכמונו, תזכרו מי טיפל בכםכל אותןהשנים
מיכאל  |  13.05.15
35.
בחינה היא הכלי היחיד למיפוי
מי שעבר את הבחינה והסטאז׳׳ יגיד לרוב שהבחינה לא באה להראות ידע מקצועי אלא רק את היכולת לשנן 12 אלף שאלות. בדיוק כמו הבחינה הפסיכומטרית לקבלה לאוניברסיטה, אז זהו הכלי יחיד שכרגע קיים. לכן בתאוריה גם מי שלא בדיוק למד שש שנים רפואה וקנה את התואר עדיין יכול לעבור הבחינה. הדרך היחידה לדעת את רמת הלימוד היא לתת בחינה זהה לבוגרי הארץ ובוגרי חול (וזה אולי לחץ הפקולטות לרפואה בארץ שמתנגדות בתוקף לזה).
מיכאל  |  13.05.15
33.
שאלות הבחינה
אף אחד לא דיבר על כך שבוגרי רפואה בארץ מקבלים שחזורים מאגודת הסטודנטים, שחזורים אלו הם מבחנים מהשנים הקודמות וכי השאלות לאורך כ-ל שלבי הלימודים ובמיוחד בשנים הראשונות משוחזרות ממבחנים קודמים עד לאבסורד של מעל 50%. את זה לא תשמעו מהסטודנטים הלומדים בארץ. דבר נוסף שצריך לזכור הוא שהסטודנטים בארץ לאורך שש שנות הלימוד נתקלים בשאלות הבחינה פעמים רבות בסבבים הקליניים והלימודים הפרה-קליניים. כך שבבחינות הגמר קל יותר לעבור על החומר וללמוד השאלות. סטודנט מחול נתקל במסד נתונים של כ12 אלף שאלות חדשות.
מיכאל  |  13.05.15
לכל התגובות