אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זינוק בהכנסות ממיסוי מקרקעין - עקב עלייה ברכישת דירות להשקעה צילום: תומי הרפז

זינוק בהכנסות ממיסוי מקרקעין - עקב עלייה ברכישת דירות להשקעה

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו ב-821 מיליון שקל באפריל, עלייה של 35%; כשליש מהגידול - על רקע רכישות דירות יוקרה בת"א

11.05.2015, 10:25 | עמרי מילמן

בחודש אפריל 2015 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ומאגרות ב-21.6 מיליארד שקל, כך עולה מסקירת ביצוע התקציב שפרסם היום (ב') משרד האוצר. בניכוי שינויי החקיקה, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 8.6% לעומת אפריל 2014. בחלוקה לסוגי מסים הגביה ממסים ישירים עלתה ב-7.2%, והגביה ממסים עקיפים עלתה ב-10.5%.

ההכנסות ממיסוי מקרקעין ממשיכות לגדול בצורה חריגה והסתכמו בכ-821 מיליון שקל, עליה של כ-35% לעומת אפריל 2014. במס שבח נרשמה עליה בשיעור של 15.6% ובמס רכישה נרשמה עלייה בשיעור של 46.9%. לפי האוצר כשליש מהגידול בגביית מס רכישה מתרכז באזור ת"א, בין היתר על רקע עלייה חדה ברכישת דירות יוקרה.

תחזית הגבייה המקורית ל-2015 עמדה על 260.8 אך בעקבות ביטול תוכנית מע"מ 0 על דירות חדשות של לפיד שהוערכה באובדן הכנסות של כ-2 מיליארד שקל ומאידך מכיוון שלא אושרו מספר תיקוני חקיקה כחלק מהתקציב שהיו אמורים לסגור פרצות מס ולהעלאות את המס על עובדים זרים, בפועל תחזית הגבייה עומדת על 261.8 מיליארד שקל. לפי תחזית זו, היקף הגבייה לחודש אפריל היה אמור לעמוד על 21 מיליארד שקל.

מגדלי יוקרה בתל אביב (ארכיון), צילום: עמית שעל מגדלי יוקרה בתל אביב (ארכיון) | צילום: עמית שעל מגדלי יוקרה בתל אביב (ארכיון), צילום: עמית שעל

בפועל הסתכמה הגבייה ב-21.6 מיליארד שקל, עודף של 0.6 מיליארד שקל, זה בהמשך לעודף של 3.0 מיליארד שקל מתחילת השנה. בחלוקה לסוגי מסים, ניתן לראות כי כל הגידול (בהיקף של 3.6 מיליארד שקל ) התבצע במסים הישירים - מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומס חברות, בעוד שבמס העקיף (מע"מ ומס רכישה) שנרשם חוסר של 100 מיליון שקל שקוזז עם גידול בהכנסות מאגרה.

הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (ממאי 2014 ועד לאפריל 2015) הסתכם ב 2.56% מהתמ"ג, זאת כאשר יעד הגירעון שהיה אמור להיות מאושר בתקציב 2015 שלא אושר בסופו של דבר עמד על 3.4%. במקביל בחודשים ינואר עד אפריל השנה היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבי שהסתכם בסך 300 מיליון שקל לעומת גירעון תקציבי בסך 1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בכל הנוגע להוצאות הממשלה מתחילת השנה, הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית) ב-78.5 מיליארד שקל שמבטאים עלייה של 3.3% לעומת התקופה המקבילה שבשנה שעברה. את העלייה ניתן לפרק לגידול של 2.1% בהוצאות המשרדים האזרחיים, ועלייה של 6.9% בהוצאות מערכת הביטחון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
רכישות של משקיעים בישראל, באות אוטומטית על חשבון צעירים - כי בגלל המחסור מלאי הדירות מוגבל:
כשהמלאי מוגבל, וקצב הבניה בישראל לא מצליח לזנק ברגע שיש עליה בביקושים, ברור שתוספת הביקוש של המשקיעים, מעבר לביקוש הקשיח הרגיל של הצעירים, יוצר לחץ חזק לעליית מחירים. יש יותר קוני דירות בשוק, מאשר מוכרי דירות. אין טעם לעודד משקיעים לקנות, אלא אם יש כבר עודפי דירות והקבלנים נתקעו. אך הקבלנים טוענים למחסור של 130,000 דירות בישראל. נכון להיום, כל דירה שלא תירכש על ידי משקיע בגלל מס הרכישה, תירכש מייד על ידי צעיר. אותו צעיר כבר לא יצטרך לשכור דירה מאף אחד, ולכן פגענו בהיצע הדירות להשכרה אבל גם הקטנו את מספר הישראלים שמחפשים לשכור דירה. לכן לא תהיה שום השפעה על שכר הדירה. אבל מבחינת מחירי הנכסים, יהיו פחות קונים בשוק, וכולם "עניים" יחסית כי הם צעירים ולא משקיעים. המוכרים יהיו חייבים להוריד מחירים כדי להיפטר מסחורה, לא תהיה להם ברירה. תתחיל מגמת ירידת מחירים וכל השוק ירגע מהיסטריית רכישת הדירות. הקבלנים יסתגלו למצב, ויקטינו את הצעות המחיר שהם נותנים למדינה עבור הקרקע, ולכן ימשיכו לייצר דירות בקצב מהיר, מבלי להפסיד למרות מחירי דירות נמוכים יותר. מס רכישה למשקיעים חדשים, משולב עם מס רכוש לבעלי מספר דירות - זו מדיניות חכמה ואנטי מחזורית. היא תוציא אוויר מהבועה לפני שהריבית תעשה זאת באלימות ב 2018 לאחר שתעלה במספר אחוזים. כל דירה שמשקיע לא קנה תירכש על ידי צעיר כי אנחנו בתקופת מחסור. לכן היקף הבניה הכולל לא יירד ולא תהיה פגיעה בעוסקים בענף הנדלן. ההיצע להשכרה אמנם יקטן, אבל המון צעירים שרכשו דירות (במקום אותם משקיעים...) כבר לא מחפשים יותר לשכור דירה ולכן הביקוש להשכרה יקטן מאוד! הביקוש להשכרה וההיצע להשכרה ירדו שניהם במקביל, ואחוז האנשים שגרים בדירה בבעלותם בישראל - יעלה. אין בעיה עם עלות הבניה ועם כמות הקרקעות בגוש דן. שטפו לציבור את המוח: ידוע לנו שמשרדים חדשים בתל אביב נמכרים במחירים של 12K-18K שקל למ"ר במרכז תל אביב, כאשר דירות נמכרות ב 30K-40K למ"ר באותו הלוקיישן. לכן ברור שאין בעיה של קרקעות, אחרת לא היו מוכרים אותן ליזמי בניה של משרדים במחיר מגוחך כל כך. גם ברור שאין בעיה של פועלים סיניים יקרים, כי הם אלו שבונים את המשרדים ומצליחים לעשות זאת בזול. מכאן ברור שהמחירים הגבוהים של הדירות בארץ נעוצים בביקושים הגבוהים. יש יותר קונים ממוכרים כי הריבית הנמוכה עיוותה לחלוטין את התמריץ לקנות דירות, והממשלה מוסיפה תמריצים להשקיע בנדלן וללא בבורסה (כנראה תמריצים מהתקופה שהנדלן היה בקיפאון וניסו לעורר אותו). בנק ישראל היה צריך לבצע מדיניות אנטי מחזורית ולהעלות ריבית אך אין לו יכולת לעשות זאת כשהעולם בריבית אפס. לכן הממשלה חייבת לבצע את המלצות קרן המטבע הבינלאומית (מינואר 2014), ולהקטין ביקוש על ידי מיסוי תושבי חוץ והגבלת משכנתאות נוספות. מס רכישה גבוה הוא פתרון זמני מעולה - זהו עיוות נגדי שסותר את העיוות המקורי של הריבית הנמוכה.
מרדכי  |  11.05.15