אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

אייל רביד: "חוק המזון לא מיטיב עם הצרכן אבל כן מעלה את ההוצאות של הרשתות"

בעלי רשת המזון ויקטורי בוועידה לעסקים קטנים ובינוניים: "ההצעה שלי לספקים קטנים זה להתאחד. למנות מבין כל הספקים מנכ"ל שהוא יותר טוב בניהול, למנות לסמנכ"ל סחר את הכי טוב בסחר ולבוא לקמעונאים כקבוצה אחת עם בנק של מוצרים ועם כוח"

11.05.2015, 13:37 | אורנה יפת

"מגה הגיעה לאן שהיא הגיעה כי היא הביאה את עצמה למקום הזה. הם נסעו ברכב של עצמם והגיעו למחוז חפצם. המחוז שהם בחרו בו", כך אמר אייל רביד, מנכ"ל ומבעלי רשת המזון ויקטורי, בוועידת עסקים קטנים ובינוניים של "כלכליסט".

שוק המזון מאופיין בשנתיים האחרונות במהפך בין הכוחות הגדולים והקטנים. רשתות המזון הגדולות מפסידות כסף, מגה מחפשת קונה, שופרסל בתוכנית התייעלות, ולעומתן הרשתות הקטנות ובינוניות כמו ויקטורי ורמי לוי מרוויחות. איך קורה שהגדולים נכשלים והקטנים מצליחים?

לדברי רביד, להבדיל מעסקים גדולים, בעל עסק בינוני או קטן נמצא בנקודות מכירה, עובר בכל סניף, מגיע לעובדים, לסדרנים, לקצבים, ועד לקופאיות. "כשאתה עם 180 סניפים לאן תלך?", שואל רביד. "בעל עסק בינוני או קטן שמנהל את העסק של עצמו, הוא מנהל אותו בפועל. בעסקים גדולים, המנהל מנהל אותם מלמעלה ולא מלמטה".

רביד מלין על הביורוקרטיה ועל ההתעסקות של הציבור ובעלי העסקים אך ורק במחירים וביוקר המחיה. לדבריו, "בגלל שכל העולם חושב שהכלכלה של ישראל הכי טובה בעולם, ובגלל שהיצרנים הבינלאומיים מגדירים לכל מדינה בעולם את המחירים שלה, אז כדאי לדעת שישראל קונה במחיר יותר יקר מזה שקונה גרמניה או סרביה. היום הצרכן מחפש רק מחיר, מחיר, מחיר ומאז המחאה החברתית ועד לרגע זה, אנחנו עסוקים ב'כמה' ולא ב'מה'. וכשכל היום מתעסקים בכמה עולה, זה מושך את המחיר למטה, ובמקביל, בארבע השנים האחרונות עולם הרגולציה צמח והתפתח בישראל, אז אנחנו כרשת שיווק עובדים כיום עם 11 משרדי ממשלה שונים. אין שכל. אני צריך להחזיק אנשים שיעבדו מול המשרדים הללו, וזה עולה כסף, וזה מעלה את ההוצאות של הרשת. וחוק המזון שלא מיטיב עם הצרכן אבל כן מעלה את ההוצאות של הרשתות, וכך העסקים נשחקים ומרוויחים פחות. ומי שיש לו מטה שלא פרופורציונלי למכירות שלו, אז הוא לא מרוויח".

רשת ויקטורי אותה מנהל רביד, החלה בחודשים האחרונים במהלך אסטרטגי אגרסיבי של יבוא מקביל, במטרה להוזיל עלויות לרשת ובדרך להוזיל את המחיר של המוצרים על המדף. רביד כבר סיפר בעבר כי חלק מהיבואנים הרשמיים הפסיקו לעבוד עם הרשת כתוצאה ממהלך זה, אך טען שזה אינו מטריד אותו ולא יעצור אותו מלבצע יבוא מקביל. כעת, מתברר כי היבואנים הרשמיים שמתנגדים למהלך של רביד, פעלו, לדבריו, כדי להקשות עליו לייבא פסטה ברילה בייבוא מקביל.

אייל רביד , צילום: נמרוד גליקמן אייל רביד | צילום: נמרוד גליקמן אייל רביד , צילום: נמרוד גליקמן

רביד אומר כי עולם היבוא המקביל הוא התשובה היחידה שקיימת כיום בישראל ליוקר המחיה אבל מתאר את זה כ"לאכול כל בוקר חצץ". והוא מתאר את הקשיים שמערימים עליו בניסיון למנוע את הייבוא המקביל. "ערב שבועות סידרו לי שתי מכולות עם פסטה שתקועות בנמל, מאז ה-12 באפריל ועד היום. יבואנים רשמיים פנו למשרד הבריאות ואמרו לו שיש כמה יבואנים שעוסקים ביבוא מקביל וייבאו מוצרים שלא לפי התקן של החוק. החוק אומר שחייבים להביא מוצר שמיובא ביבוא מקביל מאותו מפעל ייצור ממנו קונה היבואן הרשמי. נניח שאני רוצה להביא היום שיבולת שועל שמייצרים אותה במפעל בבריטניה ובמפעל בארה"ב. היבואן הרשמי הוא חברת שטראוס והיא מביאה את השיבולת שועל מבריטניה. זה אומר שאפשר לייבא ביבוא מקביל רק מהמוצר בבריטניה. ומה רע ביצור של האמריקאים? הם לא טובים? וכך במכולות שהביאו עבורי, ושתקועות בנמל, הבאנו לזניה של ברילה - המוצר הכי נמכר בקטגוריית הפסטה בחג שבועות. הוא נמכר בכל השנה ב- 25 שקלים, בשבועות הוא במבצע של 15 שקלים ואנחנו הצלחנו להביא אותו בייבוא מקביל שיעלה לצרכן 10 שקלים.

"ואספר לכם גם סוד - אנחנו מרוויחים במחיר הזה. אז עכשיו, משום מה, איכשהו המכולה תקועה בנמל. למה? יש שם כל מיני צורות פסטה, 14 מק"טים, שכל ה-14 מאיטליה. אבל מסתבר שבאיטליה יש שני מפעלים לברילה. והמכולה עברה שיקוף בשלום. אז לקחו את המוצרים לבדיקת אנליזה שגם עברה בשלום. אבל אז גילו במדבקה על המוצרים ששני פריטים מגיעים מהמפעל השני באיטליה, לא מהמפעל הראשון. אז עכשיו צריך להביא אנליזה על שני פריטים אלה מהמפעל באיטליה".

לדבריו, "אנחנו מדינה מתקדמת עם חוקים מנדטוריים ששומרים על היבואנים הרשמיים. מילא ששומרים על החקלאים, אבל למה על יבואנים רשמיים? והכי יפה שאף אחד מהיבואנים הרשמיים איננו חברה ציבורית. למה? בגלל השקיפות. כחברה ציבורית, הציבור יודע עלי הכל. מה פסול בשקיפות?".

איזה סיכוי יש לעסק קטן לצמוח בשוק המזון?

רביד: "אני התחלתי בחנות קטנה של 330 מ"ר שקראנו לה ג'נין בגלל המזבלה שהיתה בה. ובכל חג סוכות הגדלנו אותה עוד קצת ועוד קצת. בנינו סוכה ואחרי החג, בלי שאף אחד שם לב, שמנו במקום הסוכה קירות גבס, אחר כך שמנו על המדרכה ליד מכולות, ועשינו שם מחלקת משקאות. אל תסתכלו עלי ותגידו 'הוא הגיע'. לא הגעתי. שתיתי מי ביוב ואקונומיקה. אני אומר שמי שרוצה להגיע, צריך לסמן את המטרה. תרצו להגיע אליה, תגיעו".

ספק קטן יכול לקבל תנאים טובים מרשת מזון?

רביד: "אחרי חוק המזון הפכו את הספק הקטן להיות עוד יותר קטן. ההצעה שלי לספקים קטנים זה להתאחד. מה זה אסם? חברה קטנה שקנתה את בית השיטה, את פרומין, את מטרנה ונהייתה חברת מזון גדולה. אני מציע לספקים קטנים להתאחד, ולשלם לחברת סחר, למנות מבין כל הספקים מנכ"ל שהוא יותר טוב בניהול, למנות לסמנכ"ל סחר את מי שהכי טוב בסחר, ולבוא לקמעונאים כקבוצה אחת עם בנק של מוצרים ועם כוח. כשספק וופלות בא עם ופלה אחד לרשת שיווק אז לא מתייחסים אליו, כי יש עוד עשרה ספקים כמוהו. אבל כאשר הוא בא עם הרבה מוצרים, יש לו כוח מול הרשת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות