אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השופט ניל הנדל שחרר את בנק הפועלים מגילוי המסמכים בהלוואה לדנקנר

השופט ניל הנדל שחרר את בנק הפועלים מגילוי המסמכים בהלוואה לדנקנר

בניגוד לשופט חאלד כבוב, שחייב את הפועלים לחשוף מסמכים בעניין הלוואה, בית המשפט העליון דרש שמבקש הגילוי יציג מידע מוצק

12.05.2015, 08:23 | משה גורלי

שופט בית המשפט העליון ניל הנדל הפך בשבוע שעבר את החלטתו של שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב חאלד כבוב בעניין חובת גילוי מסמכים. השופט כבוב קבע שבנק הפועלים יעביר לעיונו של המפיק וסוכן הטאלנטים שי נשר, שהוא גם בעל מניות בבנק, שורת מסמכים הנוגעים להלוואה של 150 מיליון שקל שנתן הבנק לטומהוק שבבעלות נוחי דנקנר. הנדל קבע שלא התמלאו התנאים לקבלת המסמכים.

קראו עוד בכלכליסט

היפוך של היוצרות

במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת, טען נשר באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט, שהאשראי ניתן לחברה הפרטית של דנקנר בניגוד לטובת הבנק ושחלק מחברי ועדת האשראי של הבנק, שאישרה את ההלוואה, פעלו בניגוד עניינים בגלל קרבתם לבעלי טומהוק, כמו בן הדוד דני דנקנר, שהיה יו"ר הוועדה. המחלוקת המרכזית בין השופטים הנדל וכבוב היתה אם הניח נשר "תשתית ראייתית ראשונית" להוכחת הפגם באישור ההלוואה, כתנאי לקבלת המסמכים. כדי לאפשר עיון במסמכים, על בית המשפט לבחון אם מתקיימים שלושה תנאים: ראשית, שהמסמכים רלבנטיים להליך; שנית, שהמבקש הניח בבקשתו תשתית ראייתית ראשונית; ושלישית שמתקיימים התנאים הכלליים לגילוי ועיון במסמכים, במקרה הנוכחי, בעיקר חיסיון וסודיות בנקאית. כבוב מצא שהמסמכים רלבנטיים ודחה את טענת החיסיון. את התשתית החסרה איתר כבוב במסמכים שהוגשו לעיונו.

על כך מבקר אותו הנדל: "אין להפוך את היוצרות. נדרשת הוכחת התקיימות התנאים לאישור תביעה נגזרת על ידי מבקש החומר במידה ראשונית כדי לזכות בצו גילוי או עיון. אין מקום להיעתר לבקשה על מנת להחליט בה. תוצאה כזו תביא להעברת החומר לצד שכנגד, אפילו שלא עמד בנטל הראייתי הנדרש בניגוד לעמדת המחוקק". ולעניין קיומה של התשתית פסק הנדל: "נחה דעתי שנפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא בכל הנוגע להתקיימות התנאי השני – הנחת תשתית ראייתית ראשונית על ידי מבקש החומר".

הבסיס: קטעי עיתונות

הנדל כתב שנשר ופרקליטיו התבססו בעיקר על קטעי עיתונות ועל מכתב כללי של התנועה לאיכות השלטון. והיה גם מכתב מהבנק לרשם החברות שכלל בקשה לביטול השעבוד שנועד להבטיח את החזר ההלוואה. הנדל מבטל גם ראיה זו: "זה עדיין אינו מעיד, כשהוא לעצמו, על הרשלנות הנטענת בבקשת הגילוי". בנפול התנאי השני, לא הכריע הנדל "אם צדק בית המשפט בהחלטתו כי חיוניות המסמכים גוברת על החיסיון הבנקאי".

בכך למעשה אימץ השופט הנדל את טענת פרקליטי בנק הפועלים עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאווי שבקשת הגילוי של נשר נשענת על "כרעי תרנגולת מרוטים".

תגיות