הצניחה במדד תגלח למזרחי טפחות שליש מהרווח ברבעון

בימים הקרובים יפרסמו הבנקים את דו"חות הרבעון הראשון לשנת 2015. מלבד ירידה נוספת בריבית בנק ישראל לשפל של 0.1% צפוי גורם נוסף להעיב על תוצאות הבנקים — מדד המחירים לצרכן. נתח לא מבוטל מהפעילות הבנקאית צמוד למדד, ולכן הירידה של 1.6% שרשם המדד ברבעון הראשון של 2015 צפויה לפגוע ברווחיהם. מניתוח "כלכליסט" עולה כי הבנקים צפויים לרשום אובדן הכנסות של 350–380 מיליון שקל בעקבות ירידת המדד.

מדד המחירים לצרכן מתפרסם נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה (סוף חודש מרץ) ובו משוקללים מחירי דצמבר־פברואר. בחודש מרץ נרשם מדד של 0.3% — המדד החיובי הראשון של שנת 2015. עלייה זו פורסמה באפריל ועל כן תיחשב לבנקים ברבעון השני.

קשה לדעת במדויק את היקף הפגיעה בבנקים, שכן מלבד החשיפה רכיבים רבים מושפעים מהמדד, בהם תשלומי ריבית על אג"ח צמוד מדד שגייסו הבנקים ופיקדונות צמודי מדד.

כך או כך, מזרחי טפחות הוא הנפגע העיקרי, שכן בגלל המבנה מוטה המשכנתאות רבים מנכסיו צמודים למדד. נכון לסוף 2014, ההון הצמוד למדד הסתכם ב־8.38 מיליארד שקל — 72% מהונו של הבנק. בימים של אינפלציה חיובית זה יוצר לבנק הכנסות ריבית נאות. אולם בימים של מדד שלילי הבנק רושם הפסדים במנוע הצמיחה העיקרי שלו.

אלדד פרשר ומשה וידמן | צילום: עמית שעל

ירידת המדד ברבעון הראשון תסב למזרחי טפחות הפסד ברוטו (לפני מס) מוערך של 140–170 מיליון שקל, ולפיכך 110–90 מיליון שקל יגולחו מהשורה התחתונה. הבנק רשם ברבעונים האחרונים רווח נקי ממוצע של 295 מיליון שקל (בניכוי ההפרשה בגין החקירה האמריקאית), ומכאן שהמדד ימחק כשליש מהרווח הנקי הרבעוני שלו.

בפועל מדובר בהפסד חשבונאי, ואם המדד ישוב לעלות ב־2015 ויסיים רבעון שני או אף שנה חיובית, כפי שמעריכים בשוק — הפסדי הבנק יהפכו לרווח. דו"חות הרבעון הראשון של הבנק יתפרסמו ביום שני הקרוב.

גם בנק הפועלים חשוף לשינויים במדד, נוכח עודף נכסים על התחייבויות של כ־6 מיליארד שקל. הפועלים מחזיק בהון העצמי הגדול ביותר במערכת הבנקאית, ועל כן החשיפה למדד מהווה כ־20% מהונו. בהתאם, הבנק צפוי לרשום הפסד הכנסות של 110–100 מיליון שקל בעקבות ירידת המדד, וזה יגרע 70–60 מיליון שקל מהרווח הנקי — כעשירית מהרווח הרבעוני הממוצע ב־2014.

הפועלים ומזרחי טפחות גייסו לאחרונה סדרות אג"ח צמודות מדד. הפועלים גייס 3 מיליארד שקל בחודש מרץ האחרון לפי מדד פברואר, וכל ירידה מתחתיו תובעת מהבנק לשלם תשלומי ריבית מינימליים קבועים.

גם מזרחי טפחות ביצע גיוס, בינואר 2015 — אך זה אינו כולל רצפת ריבית וכל ירידה של המדד מתגלגלת למשקיעים. בשטר הנאמנות שפורסם לקראת ההנפקה צוין כי אם מדד התשלום (המדד בעת פירעון האג"ח) יירד מהמדד היסודי (מדד ינואר 2015), תשלום פירעון הקרן יקטן באותו שיעור ירידה. בהנפקת אג"ח צמודת מדד של מזרחי טפחות מספטמבר 2014, הקביעה היתה שונה: "אם יתברר כי מדד התשלום נמוך מהמדד היסודי, יהיה מדד התשלום כאילו הנו זהה למדד היסודי".

ואכן, מאז אוגוסט נפל מדד המחירים ב־1.8%, מגמה שמעיבה על התשלומים שעל הבנק לשלם עבור 3 מיליארד השקלים שגייס אז. שינוי ניסוח שכזה מביא לתמחור שונה של גיוס החוב, שכן הסיכון לגופים המוסדיים ולציבור גדל.

גם לדיסקונט צפוי הפסד נוכח המדד הצונח, המוערך ב־70–60 מיליון שקל ברוטו. לבנק הבינלאומי צפוי הפסד ברוטו מתון של 11–10 מיליון שקל. החריג הוא בנק לאומי, שבעקבות גידורים שביצע חשיפתו למדד שלילית (התחייבויותיו לעומת הנכסים הצמודים למדד). עם זאת, ללאומי יותר מ־27 מיליארד שקל בפיקדונות מדדיים, בחלקן נקבעה רצפה למדד שמעבר לה עליו לשלם ריבית.

ב־2014 כולה רשם המדד ירידה של 0.1%, שתרמה לשחיקת ההכנסות של המערכת הבנקאית מריבית בעשרות מיליוני שקלים.