נדל"ן בחדלות פירעון: עידן הקרח

בימים האחרונים התבשרנו שבית המשפט המחוזי מרכז אישר את בקשתה של חברת הבנייה הוותיקה נ.שקד להקפאת ההליכים נגדה, כאשר חובותיה נאמדים ב־80 מיליון שקל. לא רק שזו אינה פסיקה חריגה, אלא שהיא משקפת את הנטייה של בתי המשפט לאשר בקשות מסוג זה לחברות מתחומי הנדל"ן והתשתיות, כדי לאפשר להמשיך ולקיימן כעסק חי.

ומדוע הדבר בולט במיוחד בתחום זה? בין היתר, מכיוון שחברות גדולות וותיקות מעין אלה מחזיקות בדרגת סיווג קבלני גבוהה הניתנת על ידי רשם הקבלנים מכוח תקנות רישום קבלנים. דרגת הסיווג הקבלני מתייחסת להיקף הכספי המותר לקבלן לבצע בענף שבו הוא רשום ובאתר מסוים. חברה קבלנית ותיקה בעלת דרגת סיווג קבלני גבוהה יכולה להשתתף במכרזים גדולים - פרויקטי בינוי למגורים, בניית מחלפים, גשרים, עבודות עפר וכדומה.

מתן צו לפירוק החברה היה מביא לאובדן הסיווג שלה. לסיווג הזה יש ערך כלכלי של ממש, ובזכותו הנושים השונים של החברות הללו נוטים לתמוך בבקשת הקפאת ההליכים - מה שמקל עוד יותר על בית המשפט לאשר אותן.

בנוסף, קריסה של חברת בנייה עלולה להביא למאות רוכשי דירות שימצאו עצמם ללא דירות ששילמו עליהן, לפגיעה בעובדי החברה שיאבדו את פרנסתם, וכן לקריסתן של חברות קבלניות נוספות אשר העמידו שירותים כקבלני משנה וספקים של החברה שקרסה. קריסת חברה משמעותית מתחום הבנייה יכולה גם לפגוע בענף שהפעילות והתחרותיות בו חשובות כדי להגדיל את היצע הדיור בישראל, ובכך להפחית את מחירי הדיור - אולי הסוגיה החברתית־כלכלית הבוערת ביותר כיום.

צו פירוק היה מביא לאובדן הסיווג הקבלני הגבוה של החברה שיש לו ערך כלכלי של ממש, ובזכותו נושים נוטים לתמוך בבקשת הקפאת ההליכים | צילום: שאטרסטוק

הקפאת הליכים היא מושג מתחום חדלות הפירעון. צו להקפאת הליכים ניתן בניסיון לשמר את החברה כעסק חי, מתוך מחשבה שמרווח הנשימה שהוענק יסייע להגן על הנושים באופן שחובותיהם ייפרעו בהיקף גבוה יותר מאשר באלטרנטיבה של פירוק החברה. השם הקפאת הליכים מעיד על משמעות המהלך - עיכוב הליכים המתנהלים נגד החברה, וחסימת האפשרות לפתוח בהליכים חדשים נגדה ללא אישור מיוחד של בית המשפט. במסגרת אישור הבקשה יכול בית המשפט לקבוע שימונה נאמן אשר יקבל סמכויות ניהול בחברה, או לתת צו הקפאת הליכים ללא מינוי נאמן תוך הותרת ההנהלה הקיימת של החברה - דבר שאינו מקובל בישראל אך בהחלט מקובל בארה"ב. הקפאת ההליכים תקפה בדרך כלל לתשעה חודשים, כאשר בתקופה זו על החברה לגבש תוכנית לפירעון חובותיה אם על ידי הכנסת משקיעים ואם על ידי הזרמת הון חדש או מכירת פעילותה. הכל תוך קבלת הסכמות הנושים באסיפות הסדר לפי סוגי הנושים וברוב הדרוש לפי הדין.

נראה כי לרוב הסדרי החוב הנערכים במסגרת הקפאות הליכים הם מתוך התקבולים הנגבים ממכירת החברות. כך ראינו כיצד בשנה האחרונה הקפאות הליכים בחברות הבנייה קל בנין, צ.לנדאו, בחברות התשתיות מרדכי בנימין ומלרג, בחברות הבטון והבלוקים של קדמאני ובמקרים נוספים, הסתיימו בהצלחה על ידי מכירת החברות.

ניתן לומר שבעת האחרונה לא מעט חברות מתחומי הבנייה והתשתיות נקלעו למצב קשה מבחינת יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן. בהחלט ניכר שבעיני בתי המשפט ישנה חשיבות רבה לסייע לחברות מהתחומים הללו להתייצב בחזרה על רגליהן ולהמשיך לפעול, תוך החזרת שיעור מקסימלי של החובות.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד איתי פריימן עורכי דין המתמחה בהליכי חדלות פירעון