ללמוד מבריטניה, לא מצרפת

המגזר העסקי בבריטניה השמיע אנחת רווחה אדירה בעקבות תוצאות הבחירות וניצחונו המפתיע של דיוויד קמרון. הליש"ט התחזקה מיד לאחר תוצאות המדגם ב-3% והבורסה בלונדון הוסיפה לשוויה כ-50 מיליארד ליש"טבתוך יממה ! לא צריכים להיות מופתעים מהתגובה החיובית של השווקים הפיננסיים, שכן הפערים בין המפלגות בבריטניה בכל הנוגע לתוכניות הכלכליות מעולם לא היו גדולים יותר והמגזר העסקי הצביע פה אחד בעד המפלגה השמרנית.

הכלכלה הבריטית משגשגת, התמ"ג צומח, האבטלה בשפל ואינני זוכר אווירה חיובית כל כך זה שנים רבות. ניצחונו המוחץ של קמרון נובע מההכרה של הציבור הבריטי בהישגים הכלכליים תחת הנהגתו ומהחשש מהשינויים שהציעה מפלגת העבודה בבריטניה.

מבט מהיר מעבר לתעלה לעבר צרפת מראה תמונה שונה לחלוטין. תחת שלטון הסוציאליסטים בשנים האחרונות הכלכלה בצרפת מקרטעת, האבטלה נוסקת לגבהים חדשים והאווירה הכלכלית שלילית במיוחד.

להלן העובדות המרכזיות: בצרפת האבטלה היא 11% ובבריטניה 5%; התל"ג בבריטניה בצמיחה של 3% ובצרפת 0%; ההשקעות בבריטניה במגמת עלייה מתמדת בעוד שבצרפת נסגרים מפעלים, המשקיעים מדירים את רגליהם ממנה ורכישת חברות נמצאת במגמת ירידה ברורה.

דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, אחרי הניצחון | צילום: אימג'בנק, Gettyimages

נשאלת השאלה מדוע בריטניה משגשגת וצרפת מדשדשת ומהם ההבדלים המרכזיים בין שתי המדינות. להלן הנקודות המרכזיות:

• בבריטניה המיסוי נמוך יחסית, גם על חברות וגם על יחידים. מס חברות בבריטניה הוא 20% ובצרפת 33%; המס השולי המירבי בבריטניה הוא 45% ובצרפת ממשיכים לדבר על 75%.
  

• האיגודים המקצועיים בבריטניה פועלים במסגרת החוק ובשיתוף פעולה עם המעסיקים ולכן כמעט ואין שביתות. בבריטניה קיימת גמישות גבוהה בשוק העבודה ולכן המעסיקים אינם מהססים לגייס עובדים נוספים בעת הצורך. בצרפת המצב הפוך: שביתות פתאומיות הן דבר נפוץ, קיימת הגנה אינסופית על עובדים ופיטורי עובדים אורכים זמן ויקרים מאד.
  

• בבריטניה נעשה מאמץ אדיר בשנים האחרונות לצמצם את הסקטור הציבורי ולהפריט את שארית החברות שנותרו בבעלות הממשלה (למשל רשות הדואר). בצרפת קיים עדיין סקטור ציבורי ענק ומנופח וחברות רבות נמצאות עדיין בבעלות הממשלה (למשל מפעלי המכוניות).
  

לפיכך לא מפתיע שהמשקיעים נוהרים בבריטניה ומלבים את השגשוג הכלכלי בשעה שהם מדירים את רגליהם מצרפת.

אסור להסיק מהדברים שבבריטניה קיים שוק עבודה פרוע ושהעובדים מנוצלים. נהפוך הוא – מערכת יחסי העבודה בבריטניה מוסדרת מאד וקיימים חוקים רבים שנועדו להגן על העובדים ועל זכויותיהם. עם זאת, קיים איזון חיובי במערכת יחסי העבודה וגם זכויותיהם של המעסיקים נשמרות.

איך מאשרים שביתה בבריטניה?

תהליך ההכרזה על שביתה הוא דוגמא טובה לכך. איגוד עובדים בבריטניה המבקש לקיים שביתה חייב לערוך הצבעה על כך בקרב חברי האיגוד. אם מרבית החברים תומכים בשביתה הרי ניתן לקיימה, אבל האיגוד חייב להודיע למעסיק לפחות שבועיים מראש על השביתה המתוכננת. זמן אתראה זה מאפשר לצדדים לשאת ולתת מבעוד מועד ובמרבית המקרים

המו"מ המקדים מביא לביטול השביתה.

טעות נפוצה אחרת היא לחשוב שבבריטניה אין שכר מינימום. בבריטניה קיים שכר מינימום והוא אף נמצא במגמת עלייה מתמדת, שכן כולם מסכימים שלעובדים מגיע להתפרנס בכבוד. שכר המינימום בבריטניה כיום הוא 6.5 ליש"ט לשעה, כלומר כ-40 שקל (אסור לטעות ולהשוות זאת לישראל, שבה כמובן שכר המינימום נמוך יותר, בשל ההבדל האדיר בתל"ג לנפש וביוקר המחייה).

תיטיב לעשות הממשלה החדשה שהוקמה בישראל אם תאמץ את המודל הבריטי ולא את המודל הצרפתי: מסים נמוכים, הסדרת הליך השביתות, צמצום הסקטור הממשלתי והקטנת הבירוקרטיה. ולא, שכר מינימום אינו מהווה בעייה ועסקים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר מינימום כנראה שמקומם אינו בישראל!

הכותב הוא משנה למנכ''ל ASSA ABLOY, החברה הגדולה בעולם בתחום המיגון