האם משרד הבריאות ייאלץ להשיב ליבואנים מאות מיליוני שקלים?

פסק דין שניתן אתמול בבית משפט השלום בראשון לציון קובע כי המדינה תחויב לשלם כ–2.5 מיליון שקל לשורה של חברות מזון ובהן ויליפוד, סידס, ויסוצקי, שטראוס, אלטמן וסודה סטרים, בגין אגרות שגבתה מהן ומיבואני מזון שלא כדין. המשמעות של פסק הדין היא שבאם לא תערער המדינה ותנצח בערכאות הגבוהות יותר חשופה המדינה לתביעות בהיקף של מאות מיליונים.

משרד הבריאות הוא הגוף הממשלתי המפקח על הליכי יבוא של מוצרי מזון לישראל. כל העוסקים ביבוא מזון לישראל משלמים שתי אגרות למשרד הבריאות בעבור יבוא המזון: "אגרת רישום מוקדם", המשולמת עבור רישיון שנתי למוצר, ו"אגרת שחרור מהנמל" המשולמת עבור אישור לשחרור משלוח מזון ספציפי. סכומי האגרות השתנו במהלך השנים ונעו סביב 300-500 שקל לכל אגרה.

מכולות בנמל (ארכיון) | צילום: בלומברג

בפסק-הדין מתח שופט בית משפט השלום רפי ארניה ביקורת על משרד הבריאות, וקבע כי שתי האגרות נגבו על ידי משרד הבריאות שלא כדין היות ואין חוק המאפשר את גבייתן, ודחה את טענות ההגנה של משרד הבריאות. בהתאם לכך הורה בית המשפט על השבה של שבעים אחוזים מסכומי האגרות ששולמו על ידי היבואנים, בכפוף להוכחת ביצוע תשלומי האגרות על ידי היבואנים.

מדובר בתביעות שהוגשו על ידי 11 יבואני מזון המיוצגים על ידי עורכי הדין גיל נדל ומירב ברוך מגולדפרב זליגמן ושות', לצד עורכי הדין אביגדור דורות ואליס אברמוביץ ממשרד איתן, מהולל ושדות ושות'. לטענת חברות המזון, אגרות יבוא מזון ששולמו על ידם למשרד הבריאות, הן בגין רישומו המוקדם של המזון, והן בגין שחרור המזון מהנמל, נגבו שנים רבות באופן ללא חוקי, בהעדר חוק המאפשר את גבייתן. היבואנים תבעו השבה של אגרות שנגבו בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. בית המשפט קיבל את תביעתם העקרונית של יבואני המזון ופסק כי שתי האגרות - רישום מוקדם, ושחרור מהנמל, הן אגרות שנגבו שלא כחוק.