אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדולר היציג ירד ב-0.2% ונקבע על 3.819 שקלים צילום: shutterstock

הדולר היציג ירד ב-0.2% ונקבע על 3.819 שקלים

היורו עלה ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.360 שקלים - ביום המסחר הראשון לאחר פרסום המדד. אינפיניטי: "לא המדד קובע לבנק ישראל - במידה שתיסוף השקל יימשך הבנק יבחר להגיב בעוצמה"

18.05.2015, 15:38 | כלכליסט

נקבעו שערים יציגים בשוק המט"ח שהגיע היום לנתוני המדד: הדולר ירד ב-0.2% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.819 שקלים, היורו היציג עלה ב-0.3% ונקבע על 4.360 שקלים.

מדד חודש אפריל שפורסם בשישי רשם עלייה של 0.6%, בטווח העליון של ציפיות השוק. עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי, אמר בתגובה כי שיקולי בנק ישראל בבואו להחליט לגבי שיעור הריבית במשק "יושפעו פחות מההתמתנות בקצב ירידת המחירים בישראל ויותר מהירידה בהיקף ייצוא הסחורות והגירעון בחשבון המסחרי (יצוא פחות ייבוא)".

"בחודשים פברואר-אפריל גדל הגירעון המסחרי בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, ומתחילת השנה עומד הגירעון המסחרי על 7.7 מיליארד שקל. הפגיעה בהיקף הייצוא נובעת בין השאר מהתחזקות השקל במונחי סל (מדד משוקלל של שערי החליפין של שותפות הסחר של ישראל), ובמידה שיימשך התיסוף של השקל יבחר בנק ישראל להגיב בעוצמה באמצעות רכישות אגרסיביות של מט"ח ובאמצעות הורדת הריבית לאפס", הוסיף לוי.

איילת ניר, הכלכלית הראשית ביצירות, לא מקבלת את הטענה הרווחת שהורדת הריבית הקודמת של בנק ישראל מפברואר האחרון לא שינתה את תמונת שער החליפין - הבנק הוריד בפברואר את הריבית ב-0.15% לרמה של 0.1% (טענה שמקורה בעובדה ששער החליפין של השקל מול הסל חזר לרמתו במועד ההפחתה). "קשה לקבוע מה היה קורה אלמלא היה בנק ישראל מפחית את הריבית במשק בשעתו. האם השקל היה מוסיף להתחזק ללא התערבות בנק ישראל? אני נוטה להעריך שכן, מאחר שלא היה דבר שמנע ממנו לעשות כן. למעשה, בנק ישראל עשה את מה שהוא מצהיר שוב ושוב שהוא עושה באמצעות ההתערבות בשוק המט"ח - הוא מיתן את קצב הייסוף וקנה זמן עבור אותם יצואנים שנאלצים להתאים את התוכניות העסקיות שלהם לרמות המחירים (בשקלים) החדשות שהם רואים למוצרים או שירותים שהם מייצאים".

"האם בנק ישראל צפוי אם כן לשוב ו"לקנות זמן" עבור היצואנים? יתכן מאד שכן. אם יחשבו חברי הועדה המוניטרית כי שילוב המשתנים המקרו כלכליים בהם: היחלשות היצוא, התחזקות השקל בשבועות האחרונים, הסיכון שבהיחלשות הכלכלה האמריקאית, ואחרים, מהווים סכנה ליעדי הבנק - הרי שאין במדד חודש אפריל דבר כדי למנוע מהם להפחית שוב את הריבית. לכן, התתחות שער החליפין בימים שנותרו עד להחלטת הריבית חשיבות רבה בקביעת הריבית במשק. ללא תיקון בשער החליפין בנק ישראל צפוי להפחית שוב את הריבית", כותבת ניר.

מנגד, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, אינו צופה בשלב זה מהלך ריבית מצד הבנק המרכזי: "לאחר מדד אפריל אפשר להרגיש בטחון גדול יותר בתחזית שלנו לעלייה של 1.4% במדד המחירים ב-12 החודשים הבאים (ללא התחשבות בהשפעה אפשרית של פטור ממע"מ על מוצרי יסוד). מדד המחירים לחודש אפריל מפחית הסתברות לצעדים מוניטאריים נוספים ע"י בנק ישראל. אנו ממשיכים להעריך שהריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים", אומר זבז'ינסקי.

בנק ישראל, צילום: עטא עוויסאת בנק ישראל | צילום: עטא עוויסאת בנק ישראל, צילום: עטא עוויסאת

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות