אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גלויות מהקצה

גלויות מהקצה

אחרי שהחלימה מסרטן עיצבה אמילי מקדוול כרטיסי ברכה שאנשים שמתמודדים עם סיטואציות קשות באמת ישמחו לקבל: עם הרבה כנות והומור, בלי קלישאות כמו "הכל לטובה"

18.05.2015, 08:40 | נמרוד צוק

כשהמעצבת הגרפית אמילי מקדוול מלוס אנג'לס היתה בת 24 התגלה בגופה סרטן מסוג לימפומת הודג'קינס. לצד הקשיים הגופניים והנפשיים שגרמה המחלה, במהלך החודשים שבהם נאבקה בסרטן הציקו למקדוול שתי בעיות נוספות: ההתרחקות של חלק מהחברים, שלנוכח מצבה החדש "איבדו את היכולת לנהל שיחה רגילה"; והנטייה של אחרים להגיד את הדבר הלא נכון ברגע הלא נכון, כמו "לכל מה שקורה לנו יש סיבה" או "שיזדיין הסרטן!". המשפטים הללו אמנם נאמרו או נכתבו בניסיון לעודד אותה או למנוע שתיקה מביכה, אבל במקום זה הפכו את הסיטואציה החברתית להרבה פחות נעימה לכל הצדדים.

אמילי מקדוול. "מה שהכי מפחיד חולים במחלות קשות זה שאנשים יראו בהם רק את המחלה" אמילי מקדוול. "מה שהכי מפחיד חולים במחלות קשות זה שאנשים יראו בהם רק את המחלה" אמילי מקדוול. "מה שהכי מפחיד חולים במחלות קשות זה שאנשים יראו בהם רק את המחלה"

החודש, 14 שנה לאחר שהחלימה מהמחלה, הוציאה מקדוול את המענה הצנוע שלה לאותן בעיות: "גלויות האמפתיה", סדרה של עשרה כרטיסי ברכה לאנשים שלא יודעים מה להגיד לחבר או בן משפחה שמתמודדים עם מחלה קשה. הגלויות כוללות מסרים שמבוססים על הניסיון האישי שלה ועל ההבנה מהם הדברים שבאמת עשויים לעודד מישהו שנמצא במצב כזה, כמו "אני מבטיח שלעולם לא אתייחס למחלה שלך כאל 'מסע', אלא אם מישהו ייקח אותך לשיט תענוגות".

גלוית אמפתיה. "כשהחיים נותנים לך לימונים, לא אספר לך סיפור על חבר של בן דוד שלי שמת מלימונים" גלוית אמפתיה. "כשהחיים נותנים לך לימונים, לא אספר לך סיפור על חבר של בן דוד שלי שמת מלימונים" גלוית אמפתיה. "כשהחיים נותנים לך לימונים, לא אספר לך סיפור על חבר של בן דוד שלי שמת מלימונים"

כמה ימים אחרי שהעלתה את גלויות האמפתיה לחנות המקוונת שלה קרה דבר בלתי צפוי: הפרויקט האישי והקטן הפך פתאום לדבר הכי לוהט באינטרנט. הכרטיסים, שמחירים 4.5 דולר לאחד, נמכרו בתוך שבועיים בכ־25 אלף דולר.

"הרעיון ליווה אותי עוד מתחילת הדרך של הסטודיו, אבל לא רציתי שהדבר הראשון שנוציא יהיה קשור במחלות", אומרת מקדוול בראיון טלפוני ל"כלכליסט".

 

"בתקופה האחרונה ליוויתי חברה טובה שחלתה גם היא בסרטן, וראיתי שהיא עוברת חוויה מאוד דומה לשלי. היו לי ערימות של רעיונות לכרטיסים שאני הייתי רוצה לקבל כשהייתי חולה, והבנתי שאני צריכה להתחיל לסנן אותם ולהגיע למסרים הכי אוניברסליים".

 

"אני כל כך מצטער/ת שאת/ה חולה. אני רוצה שתדע/י שלעולם לא אספר לך על טיפול כלשהו שקראתי עליו באינטרנט" "אני כל כך מצטער/ת שאת/ה חולה. אני רוצה שתדע/י שלעולם לא אספר לך על טיפול כלשהו שקראתי עליו באינטרנט" "אני כל כך מצטער/ת שאת/ה חולה. אני רוצה שתדע/י שלעולם לא אספר לך על טיפול כלשהו שקראתי עליו באינטרנט"

 

לפני שלושה חודשים פרסמה מקדוול סקיצה ראשונה של אחד הכרטיסים בחשבון האינסטגרם שלה, והופתעה מכמות התגובות שקיבלה. "זו היתה האינדיקציה הראשונה שעליתי פה על משהו שמטריד הרבה מאוד אנשים", היא מספרת. "כשהתחלתי לעבוד על הכרטיסים חשבתי שזה יהיה מוצר די נישתי, כזה שידבר בעיקר לאנשים שהיו חולים בעצמם בעבר ומבינים עד כמה חשוב להשתמש במסר הנכון כדי לעודד חברים שנמצאים במצב דומה.

"גיליתי שהצורך הזה - הקושי למצוא את הדבר הנכון להגיד לאדם קרוב שחלה במחלה קשה - משותף לקהל גדול מאוד. כמה ימים אחרי שהפרויקט עלה לאוויר כבר הצטברו אצלי אלפי הודעות".

אסור להשוות

בשונה משאר קולקציות הכרטיסים של מקדוול, גלויות האמפתיה כוללות טקסטים בלבד, בלי איורים, על רקע מקושט. "הרגשתי שבמקרה הזה המילים לבדן הן המדיום המתאים ביותר למטרה", היא מסבירה.

"בבקשה תן לי להיות הראשונ/ה שייתן אגרוף לאדם הבא שאומר לך שהכל קורה בגלל סיבה מסוימת. אני מצטער שאת/ה עובר/ת את זה" "בבקשה תן לי להיות הראשונ/ה שייתן אגרוף לאדם הבא שאומר לך שהכל קורה בגלל סיבה מסוימת. אני מצטער שאת/ה עובר/ת את זה" "בבקשה תן לי להיות הראשונ/ה שייתן אגרוף לאדם הבא שאומר לך שהכל קורה בגלל סיבה מסוימת. אני מצטער שאת/ה עובר/ת את זה"

איזה כרטיס את הכי אוהבת?

"'כאשר החיים נותנים לך לימונים, אני לא אספר לך סיפור על החבר של בן הדוד שלי שמת בגלל לימונים'. אני מבינה למה אנשים עושים את זה - מישהו אומר להם שהוא חולה והם מחפשים דרך ליצור קשר, לגרום לו לחוש שהם מכירים את מה שעובר עליו, אז הם שולפים איזה סיפור על מישהו אחר שקרה לו דבר דומה. מה שהאדם בצד השני מרגיש זה שבמקום להקשיב לו ולראות שהוא עובר תקופה קשה, אתה מעדיף לדבר על עצמך או על מישהו אחר. ההשוואות האלה הן אחד הדברים הכי גרועים שאפשר להגיד למישהו במצב כזה".

מעדיפה כנות

"העובדה שהקולקציה מייצרת עניין אצל כל כך הרבה אנשים נובעת מהאופן שבו חוויה אישית מהדהדת פתאום במשהו שהם תופסים כחלק מהתרבות הפופולרית", אומרת מקדוול. "אנשים מפחדים להתבדח עם מי שחולה על המצב שלו, אבל הדבר שהכי מפחיד חולים במחלות קשות זה שאנשים יראו בהם רק את המחלה.

"כשהייתי חולה, מה שהכי עזר לי היה כשאנשים הצליחו להמשיך להתייחס אליי כאל החברה שלהם. עדיף לשמוע ממישהו אמירה כנה על כך שהוא לא יודע מה להגיד מאשר שיתרחק או ייעלם כי הוא לא מוצא את המילים הנכונות".

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
מסעודה משדרות מתגובה 5 צודקת
זה לא אחראי, לא חברי וגם לא אנושי - לא לספר למישהו שחולה סרטן על טיפול שקראת עליו באינטרנט. מה שאומר, שלא כל מה שמתאים לאמריקה מתאים גם לישראל. ההוויה הכללית של האמריקאים הלא יהודים היא - חוסר מעורבות, ניכור, גם בתוך המשפחה. בארץ - אנחנו ביחד. לטוב ולרע. אז למה לא לנסות לעזור?
רחל מצהלה  |  19.05.15
6.
סוף סוף מדברים מגרוני
כל משפט שלה-שלי! די כבר עם המחשבות החיוביות והסיפורים על האח שלהשכן של חמתך לשעבר שגם היה לה ואת מי זה מענין בכלל אם אני זאת עם הסרטן? ולא חברים, לא הכול שיעורים ואם כן אז קחו אתם את השיעור. וזה שלהרבה יש זה לא אומר כלום, מנש כלום למי שבאמת חלה בסרטן! רק תגידו כששומעים-אני כל כך מצטער/ת לשמוע. תאמינו לי שזה השבר הכי נכון לשמוע מהצד הזה...
אירית  |  19.05.15
3.
כשאבא שלי חלה ובסוף נפטר ממלנומה (סרטן העור):
הדברים הכי נורמלים ששמעתי: איזה חרא. Shit happens. איזה באסה. איך הוא לוקח את זה? הדברים הכי מעצבנים: - לשרית מהעבודה שלי היתה נקודת חן סרטנית והיא החלימה מזה. (וואלה. בדיוק כמו ה-8 גרורות שיש לו במח) - יש בדיוק היום כתבה ב-ynet על תרופה שמעלימה גידולים (כן, מכיר אותה כבר שנה, היא עולה 2 מליון שקל, לא ברור אם מתאימה, ולא בסל הבריאות או ביטוחים פרטיים). - שמעתי שקנביס ממש עוזר לסרטן. ניסיתם? - הבן שלי לוקח מיצוי מגזע ה-
איתן  |  18.05.15
לכל התגובות