אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הבעיה של ההייטק הישראלי והכלכלה הישראלית בכלל היא ההסתכלות לטווח קצר" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

"הבעיה של ההייטק הישראלי והכלכלה הישראלית בכלל היא ההסתכלות לטווח קצר"

ד"ר אורנה ברי מילאה תפקידים בכירים בכמעט כל צומת חשוב של ההייטק הישראלי והעולמי. בראיון בלעדי לכלכליסט היא מאמינה שאריה דרעי כשר הכלכלה החדש יכול להועיל להייטק הישראלי ושהתקציב של המדען הראשי צריך להיות מוסדר בחוק

18.05.2015, 15:35 | מאיר אורבך
ד"ר אורנה ברי, לשעבר המדענית הראשית וכיום הישראלית הבכירה ביותר ב-EMC, מאמינה ששר הכלכלה החדש אריה דרעי יכול להיות בשורה טובה להייטק הישראלי. בראיון בלעדי שנותנת ברי ל"כלכליסט", במסגרת כנס EMC World בלאס וגאס, היא מזכירה שכאשר היא היתה מדענית ראשית ודרעי היה שר הפנים, הוא ביקש למנות מדען ראשי אשר יטפל בצרכי הדתיים מבחינת טכנולוגיה והלכה.

קראו עוד בכלכליסט

"אריה דרעי אולי ייקח את זה לתחום של ש"ס ועזרה לדתיים, אבל, דרעי הוא איש מאוד חכם. כשהוא היה שר הפנים הוא ביקש מדען ראשי לחרדים כדי שיעשה אוטומציה לטכנולוגיות של העולם החרדי", אומרת ברי. "אם נתניהו ייתן לו את ההנחייה, הוא יביא את ההייטק לביצועים מצויינים ויראה את הפריפריה לא רק של הנגב, אלא גם את הפריפריה של עוני וגם את הפריפריה החרדית, שאותה צריך לשלב במהירות רבה יותר בעולם שלנו. אף פוליטיקאי - כמו שאני רואה את זה - לא מומחה בתחום שהוא מנהל אותו. בנימין נתניהו מחוייב לתהליכים כלכליים וצריך להגדיל את המחוייבות שלו לא רק לפריפריה גיאוגרפית אלא גם לחברתית".

ד"ר אורנה ברי מאמינה שמינויו של אריה דרעי יכול להועיל להייטק הישראלי, צילום: אוראל כהן ד"ר אורנה ברי מאמינה שמינויו של אריה דרעי יכול להועיל להייטק הישראלי | צילום: אוראל כהן ד"ר אורנה ברי מאמינה שמינויו של אריה דרעי יכול להועיל להייטק הישראלי, צילום: אוראל כהן

בהתייחסה לעתיד לשכת המדען הראשי, מאמינה ברי שכל עוד המדען הראשי מחוייב להצלחת ההייטק הישראלי ושמירת היתרון היחסי לצד הקמת רשות שיש בה מומחים, אין כל פסול בהקמת רשות שכזו. "אני חושבת שלב הבעיה של ההייטק הישראלי בפרט, והכלכלה הישראלית בכלל, היא ההסתכלות לטווח קצר. בשלב ראשון, אני חושבת שתקציב המדען הראשי מבחינה נומינלית מזכיר מאוד את התקציב שהיה לי לפני 15 שנה כאשר אני הייתי מדענית ראשית. התקציב של המדען צריך להיות מוסדר בחוק, וחייב להיות בהיקף של לפחות 2.7 מיליארד שקל. המדען הראשי צריך לעודד מחקר אקדמי מגוון, הקמת תשתיות לכל התחומים שבהם ישראל מומחית ומובילה כגון סייבר, תקשורת, ננו-טכנולוגיה, ועוד", אומרת ברי.

בכנס, שנערך מידי שנה בעיר לאס וגאס, קיבלו הרכישות האחרונות של ענקית האחסון האמריקאית דגש רב. אקסטרים איי או שנרכשה ב-2012 בתמורה ל-450 מיליון דולר, היא אחת ההצלחות המרשימות שידעה EMC. קצב המכירות השנתי שלה עומד על מיליארד דולר ומערכות האחסון מבוססות הפלאש של החברה כבר נחשבות לפורצות דרך בהיקף המכירות והפריצה לשוק שלהן. החברה שבה הושקעו 25 מיליון דולר בלבד העסיקה 40 עובדים בלבד וכיום מועסקים ביחידה העסקית, שאותה מנהל אהוד רוקח אחד ממייסדיה, כ-300 אנשים.

העתיד: עוד רכישות של EMC בישראל

הרכישה השניה של EMC סקייל איי או מחיפה נרכשה ב-2013 בכ-250 מיליון דולר לאחר השקעה של פחות מ-20 מיליון דולר. החברה, שמנוהלת אף היא על ידי אחד ממייסדיה, בועז פלגי, פיתחה תוכנה אשר מטרתה בטווח הרחוק היא להחליף חלק גדול ממערכות האחסון של EMC. הטכנולוגיה עומדת כיום על קצב מכירות של מאה מיליון דולר בשנה, כאשר הרווח שנרשם על מכירות התוכנה שלה גבוה משמעותית מכל המכירות של מערכות האחסון מבוססות החומרה של EMC. החברה שהחלה את דרכה עם 18 אנשים מעסיקה כיום כ-100 עובדים ועומדת לפתוח משרדים חדשים בחיפה. בכל הפעילות של EMC בישראל שכוללת בנוסף משרדים בהרצליה ובאר שבע מועסקים על פי הערכות כ-1,250 עובדים.

בכירים בחברה נשמעו בכנס מסבירים שהחברה ממשיכה בימים אלה לבחון השקעות ורכישות נוספות בישראל, ושישראל היא במקום הגבוה ביותר מבחינת העניין של החברה אחרי בוסטון ועמק הסיליקון. בראש פעילות הסייבר של EMC עומד כיום יניב הראל, לשעבר בכיר במערכת הבטחון ובצה"ל בתחומי הסייבר, ושהקים את יחידת הסייבר במפא"ת. בראיון שנתן גם הוא, הסביר הראל שמדינת ישראל חייבת להיות מחוייבת לחלוטין לבאר שבע. "אנחנו מרגישים שם סוג של חלוציות. מרכז הסייבר שלנו ממוקם שם ואני חש שאם הממשלה תמשיך את דרכה תקים את מרכזי צה"ל תעודד מעבר של חברות, יקום שם מרכז סייבר גדול בהרבה מאשר רק מרכז הסייבר של ישראל", הסביר הראל.

כיום מזהה הראל רצון רב של מנהלים בכירים להבין את נושא הסייבר ולהיערך טוב יותר. "אם עד לא מזמן זה היה נושא של מנהלי מערכות המחשוב, הרי שהתקיפות הקשות שפגעו בטרגט וסוני הבהירו לחברי דירקטוריון ומנהלים בחברות שזה אינו משחק. כיום מנהלים רואים בזה סיכון חמור באותה מידה כמו כל סיכון אחר בחברה. חברות מגדילות תקציבים ועניין ברמה הניהולית לנושא הסייבר. אני מאמין שככל שהמחוייבות של ארגונים ממשלתיים ופרטיים לנושא תגדל היכולת לשלב ידיים בין כל הגורמים תאפשר להתמודד טוב יותר עם התוקפים".

תגיות