סוף אפשרי לסאגה? שני הצדדים מופסדים בהסכם המסתמן בכיל

נציגי ההסתדרות והנהלת כיל ישבו עד לשעות הערב המאוחרות במטרה למצוא מוצא למשבר המתמשך בחברה שכולל שביתה בת שלושה חודשים במפעלי ים המלח ובתרכובות ברום. עוד לפני שהשיחות הסתיימו עקרונות ההסכם המסתמן כבר החלו לדלוף החוצה.

לגבי מספר המפוטרים נראה שבמקום 115 מפוטרים בשני המפעלים, מספר המפוטרים החדש ינוע בין 40 ל־50, כאשר עוד 60 עובדים ייצאו לפרישה בכפייה, כלומר לפנסיה מוקדמת, עם פיצויים מוגדלים של מאות אלפי שקלים ומענק חודשי שיינתן להם עד גיל הפרישה לפנסיה. עקרון שני הוא שהפיטורים עצמם לא יקרו באופן מיידי, אלא יידחו במספר שבועות ואפילו חודשים, לצורך בחינה מחדש של הצורך בפיטורים בכל מפעל ועריכת שימועים חוזרים לעובדים.

עם זאת, נכון לשעות הערב, עוד לא נקבע כיצד יעבוד המנגנון שיכריע לגבי הפיטורים - האם המילה האחרונה תהיה של הנהלת החברה, כפי שדורש יו"ר כיל ניר גלעד, או שהמילה האחרונה תהיה שמורה לבורר, למשל - מה שיהפוך את המנגנון לכזה שמקשה על הפיטורים, כפי שדורשים העובדים.

מנכ"ל כיל, סטפן בורגס | צילום: עמית שעל

המחלוקת העקרונית נותרה לא פטורה

במילים אחרות, השאלה היא האם הנהלת כיל תצליח ליצור תקדים של פיטורים בחברה או לא. מצד שני, אם ההנהלה תרצה לפטר עובדים בעתיד היא עדיין תהיה זקוקה בפועל להסכמה של הוועד, גם אם לא לאישורו, שכן אחרת היא שוב תצטרך לחזות במראות של שביתה במפעלי כיל. לכן, במידה וההסכם לא יכלול מנגנון שיעבודה בצורה קבועה מכאן והלאה, לא ישתנה שום דבר מבני מבחינת ההנהלה לטווח הארוך.

הסכם שכולל פיטורים משאיר על כנה את הסוגייה העקרונית של פיטורים בחברה שהרווח הנקי שלה הוא מאות מיליוני דולרים בשנה; שרק לפני חצי שנה עוד חילקה דיבידנד של 125 מיליון דולר לבעלי המניות. בכיל אומרים כי זכותם לייעל מפעלים מפסידים, גם אם המשמעות היא פיטורים, כך שלפחות במובן זה יווצר בחברה תקדים מוסרי, גם אם לא משפטי. לכן, בשורה התחתונה, אם יווצר תקדים פיטורים בכיל, מצד אחד לא יהיה בכך הישג בפועל להנהלה, ומצד שני הוועד לא יוכל לטעון שהצליחו להגן על העובדים מפיטורים.

אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות בהפגנת עובדי כיל בב"ש. סבב שיחות לילי | צילום: ישראל יוסף

הדרישה המקורית של ההנהלה: 275 מפוטרים

הנהלת כיל דרשה אתמול גם לאפשר לה לנייד עובדים בין מתקנים ומחלקות שונות ללא צורך בהסכמת הוועד, כחלק מההכנה לאיחוד מטות הרכש של מפעליה בשנתיים הקרובות. בתמורה, ההנהלה הסכימה להבטיח שלא יהיו פיטורי התייעלות שכאלו בשנתיים‑שלוש הקרובות.

על פי הדרישה המקורית של ההנהלה, 140 עובדים בתרכובות ברום אמורים היו להיות מפוטרים או לצאת בכפייה לפנסיה מוקדמת; ובמפעלי ים המלח דובר על 135 מפוטרים. בשלושת החודשים האחרונים 100 עובדים כבר יצאו לפרישה מוקדמת בשני המפעלים, כלומר שנותרו 60 עובדים שאמורים לפרוש.