אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
וורן באפט משקיע לראשונה בסטארט-אפ ישראלי צילום: בלומברג

וורן באפט משקיע לראשונה בסטארט-אפ ישראלי

החברה היא Evolution Networks, שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לספקיות סלולר להוזיל משמעותית עלויות הפעלת רשתות. סבב ההשקעה, בהיקף 22.5 מיליון דולר, הובל בידי באפט והשתתפה בו גם קרן ההון סיכון של ג'נרל אלקטריק

19.05.2015, 14:36 | אסף גלעד

לאחר שרכש בישראל את חברת הלהבים ישקר ואת חברת רכיבי האלקטרוניקה נט-איי, מבצע המולטי-מיליארדר וורן באפט השקעה ראשונה בסטארט-אפ ישראלי. ברקשייר האתואיי של באפט מובילה השקעה של 22.5 מיליון דולר ב-eVolution Networks מרמת גן. 

קראו עוד בכלכליסט

לסבב ההשקעה, שנוהל על ידי חטיבת האנרגיה של ברקשייר האתויי, הצטרפה גם קרן ההון סיכון של ג'נרל אלקטריק - שכבר השקיעה בארץ במספר חברות בהן סולאראדג', אמפסי ואינסייטק.

וורן באפט, צילום: בלומברג וורן באפט | צילום: בלומברג וורן באפט, צילום: בלומברג

אבולושן נטוורקס הוקמה בידי רועי מורד ועידן כהן. היא פיתחה מערכת לרשתות סלולר שמאפשרת לספקיות לחסוך בחשמל על ידי הפעלה חכמה וממוקדת של רשת האנטנות שלהן בהתאם לחיזוי העומסים. התוכנה לומדת באופן שוטף את דפוסי ההתנהגות והצריכה של מנויים ברשת ומסוגלת לנבא את העומסים הצפויים. בהתבסס על המנוע החכם שלה, היא מכבה ומדליקה אנטנות באופן יזום רק כאשר מתעורר הצורך בכך. טלפוניקה הספרדית הפכה בשנה האחרונה ללקוחה של אבולושן, עסקה שעודדה את סבב הגיוס הנוכחי.

בעקבות הגיוס היא מתכוונת להגדיל את פעילות השיווק שלה בעולם, לגייס 80 עובדים נוספים, מחציתם בישראל וכן לפתח מוצר דומה לחדרי שרתים. קודם לגיוס, מומנה אבולושן מהכנסותיה וכן מהשקעה שגייסה בשנת 2012 מקרן ברסלאו בניהולו של גדי פלג שעמדה אז על ארבעה מיליון דולר.

קודם ג'מייקה, אחר כך העולם

פספוס או החלטה מבריקה? שניים ממייסדי אינטוסל פרשו ופספסו את אקזיט המיליונים רועי מורד ועידן כהן הקימו עם עידו סוסן את הסטארט־אפ שנמכר בשבוע שעבר לסיסקו תמורת 475 מיליון דולר. אך ב־2010, כשהחברה עוד דשדשה, הם נקלעו לסכסוך עם סוסן והמנכ"ל רן ולינגשטיין, ויתרו על האחזקות והקימו חברה חדשה אסף גלעד, 14 תגובותלכתבה המלאה

את צעדיה הראשונים עשתה אבולושן עם הלקוחה הראשונה והכמעט יחידה שלה בשנים האחרונות: דיגיסל, רשת סלולר מממרכז אמריקה שהתקינה את מערכותיה בג'ימייקה וחסכה בצורה 23% מצריכת החשמל. המודל הכלכלי של אבולושן מבוסס על עמלה שמחושבת מתוך שיעור החסכון בהוצאות החשמל של המפעילה הסלולרית. בצורה זו, העריכו בעבר מומחים, הטכנולוגיה של אבולושן יכולה לחסוך מאות מיליוני דולרים עבור כל רשת סלולרית גדולה, כאשר עלות ההתקנה של המערכת נאמדת במיליוני דולרים בודדים לרשת קטנה עד עשרות מיליוני דולרים עבור רשתות סלולר גלובליות. תעשיית הסלולר אחראית על כ-3% מצריכת האנרגיה העולמית מה שמיתרגם לכ-20 מיליארד דולר שניתן לחסוך שנתית. ואכן, בעת ההשקעה של באפט נחשבה אבולושן כבר לחברה רווחית.

משרדי אבולושן נטוורקס, צילום: אוראל כהן משרדי אבולושן נטוורקס | צילום: אוראל כהן משרדי אבולושן נטוורקס, צילום: אוראל כהן

הפתרון של אבולושן מזכיר את אינטוסל הישראלית שפיתחה תוכנה לניהול אנטנות לפתרון עומסים ברשת ושנמכרה לפני יותר משנתיים לסיסקו ב-475 מיליון דולר, ולא בכדי: מייסדי אבולושן רועי מורד ועידן כהן הקימו בעברם גם את אינטוסל יחד עם עידו סוסן, אך פרשו מהחברה בשנת 2010 בעקבות מחלוקת עמו ועם המנכ"ל דאז רני ולינגשטיין. מורד וכהן החליטו לוותר על מניותיהם באינטוסל, שנחשבה אז לחברה שאיבדה את דרכה והיתה עמוסה במחויבויות כלכליות למשקיעים. ב-2011 הקימו את אבולושן ופיתחו מוצר דומה, אלא שבעוד שאינטוסל פיתחה מערכת לפתרון עומסים ברשת הסלולר, אבולושן מתמקדת בהפחתת צריכת האנרגיה שלה

לא מדובר בפתרון מובן מאליו משום רשתות סלולריות בנויות לעבוד בצורה ההפוכה: לתת כיסוי מקסימלי בתוך שניות, אם הביקוש יתעורר במהירות. לכן הן נותרות דרוכות ללא הפסקה ולמעשה פעילות במלוא העוצמה, בין אם מדובר בשעות הפקקים העמוסות ובין אם מדובר באישון לילה. כמו באינטוסל, גם הטכנולוגיה של אבולושן מנטרת את העומסים ברשת ומנסה לזהות תבניות בהתנהגותם. בהתבסס על כך, היא מקבלת את ההחלטה אלו אנטנות סלולריות היא יכולה להשבית מבלי שייגרם נזק לרשת הסלולרית.

לטענת החברה, הפיתרון שלה הוא היחיד בשוק שמסוגל להפחית את צריכת החשמל של הרשתות הסלולריות ב-35%. היא פיתחה מערכת שלומדת את דפוסי השימוש של המנויים ברשת לאורך זמן; על בסיס המידע הזה ונתונים בזמן אמת, ביכולתה לנבא בכל רגע את העומסים הצפויים. בנוסף אבולושן מתייחסת אל הרשת כאל אקוסיסטם, בה אלמנטים שונים כאנטנות, מתגים, משתמשים ועוד - מה שמאפשר פעולה חכמה של המערכת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות