"העיקר הבריאות", ומה עם הסביבה?
בכנס שהתקיים בחודש האחרון במכללה האקדמית הדסה, ירושלים בנושא השפעת החשיפה למזהמים סביבתיים על התפתחות מוחית בקרב ילדים ויילודים, הוצגו ממצאי מחקר שנעשה בישראל בשנים האחרונות ולפיו, חשיפה של הציבור בישראל למגוון מזהמים סביבתיים, ביניהם חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים, פתאלטים וביספנול A עלולה להשפיע לרעה על התפתחות מוחית בילדים וביילודים.
נתוני המחקר מעידים על חשיפה גבוהה יחסית לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בישראל, בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בעולם.
חשיפה סביבתית של ילדים לחומרים כימיים מסוכנים, נחקרת מזה למעלה מ-30 שנה כשהמסקנה היא: לחשיפה בילדות יכולה להיות השפעה לאורך כל החיים.
"ילדים אינם מבוגרים קטנים. הם מושפעים מחשיפה למזהמים סביבתיים באופן שונה ממבוגרים. ילדים, תינוקות וגם עוברים ברחם אימהותיהם רגישים הרבה יותר לחשיפות לחומרים כימיים מאשר מבוגרים. לחשיפה לחומרים כימיים מסוכנים, גם ברמות נמוכות ביותר, בשלב חיים מוקדם, עלולות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות", מסבירה ד"ר גאולה שרף, מ"מ ראש החוג למדעי בריאות הסביבה במכללה האקדמית הדסה.
הקשר שבין סביבה לבריאות
תחום בריאות הסביבה נחשב אחד התחומים המתקדמים והמתפתחים ביותר בשנים האחרונות. אין ספק שבין סביבה לבריאות ישנו קשר הדוק ועל פי הערכת ארגון הבריאות העולמי, ניתן לייחס כ-25% מהאפקטים הבריאותיים מהם סובלים אנשים לגורמים סביבתיים, גורמים שעליהם אנחנו אחראיים ושאנו יכולים לשנות!
"הדרך שבה אנו מסדירים כיום פליטה של חומרים כימיים מסוכנים לסביבה, במסגרת "היתרי פליטה", היתרים הניתנים ע"י הרשויות, נעשית בהנחה שיש רמת סף בטוחה. דרך זו חייבת לעבור שוב בחינה ובדיקה אם היא מצליחה להגן על בריאותינו" מדגישה ד"ר שרף
מסתבר שבישראל, מלבד במכללה האקדמית הדסה, אין לימודים ייעודיים לתחום המיוחד של מדעי בריאות הסביבה לתואר ראשון. "אצלנו מושם דגש על הקשר שבין סביבה לבריאות. החלטנו להוביל את הנושא לאחר שמצאנו שבישראל תוכניות הלימודים האקדמיות התרכזו בלימודי סביבה ללא ההקשר הבריאותי החשוב כל כך", אומרת ד"ר שרף.
מה מייחד את תוכנית הלימודים במדעי בריאות הסביבה במכללה האקדמית הדסה מתכניות דומות, אחרות, באוניברסיטאות ומכללות בארץ?
"גורמים רבים מבדילים בין התוכנית במכללה לבין תוכניות אחרות והחשוב ביותר הוא אותה יכולת של שילוב בין הידע התיאורטי לבין יכולת יישומית משמעותית, הנרכשת במהלך הלימודים, בשעות המעבדה הרבות ובסיורי השטח. בנוסף, הראיה המערכתית והידע הרב-תחומי ובין-תחומי, נותנים לבוגרי התוכנית במכללה, יתרון ועדיפות בשוק העבודה".
ואכן שוק העבודה משווע לאנשי מקצוע שמצויים בחיבור שבין בריאות וסביבה. הן בסקטור הציבורי הממשלתי, המוניציפלי ובצה"ל והן בסקטור הפרטי מחפשים מומחים לבריאות הסביבה. קחו כל מפעל תעשייתי שפולט חומרים מזהמים לסביבה, אם דרך הזרמת מים המזוהמים בחומרים מסוכנים לשפכים ואם דרך פליטה של אוויר מזוהם לסביבה מארובות מפעלי תעשיה ומתקנים ליצור אנרגיה.
יחידה מובחרת
במסגרת תוכנית הלימודים במכללה האקדמית הדסה, מושם דגש על הניסיון היישומי של הסטודנטים יחד עם חשיפה והיכרות עם השטח. שעות מעבדה רבות וסיורים משולבים בתוכנית הלימודים. בוגרי החוג מכירים את השטח עוד לפני שהם נקלטים במקומות תעסוקה. אנו מפעילים מעבדות ייעודיות בתחומים כמו איכות אוויר, כימיה של מים, שיטות טיפול במי שתיה, מיקרוביולוגיה סביבתית, גהות תעסוקתית ועוד. הניסיון היישומי מהווה בסיס ויתרון משמעותי במציאת עבודה מעניינת ומתגמלת
"בתחום הזה של בריאות הסביבה, אנחנו כמו "יחידה מובחרת", קבוצה איכותית, מגובשת, בעלת רמה אנושית ומקצועית גבוהה וחדורי מוטיבציה" מסבירה ד"ר שרף. "אנו לא כמו אותם חוגים שבהם לומדים עשרות ומאות סטודנטים שאחרי לימודיהם מתקשים במציאת מקורות עבודה ופרנסה. רק אנשים שאכפת להם מגיעים ללמוד ולעסוק בתחום חשוב ומתפתח זה. ראוי להדגיש כי מספרם של אנשי המקצוע כיום בארץ אינו מספיק בכדי לספק את כל דרישות שוק העבודה ובוגרי החוג מאיישים כיום בארץ עשרות משרות ונמצאים בצמתים חשובים בתחום הבריאות והסביבה".
לימודי בריאות הסביבה המשתייכים לתחום מדעי הטבע, אינם קלים ואף מאתגרים. אולם אצלנו, במכללה, כשלומדים אותם נכון, עם עזרה, אמפתיה ותמיכה, הם ניתנים ללמידה גם ע"י צעירים שלא כל כך התחברו לתחומי מדעי הטבע בתקופת לימודיהם בתיכון, אבל כן מחוברים לטבע ולסביבה.
תגובה אחת לכתיבת תגובה