כך תילחמו בספאם בהודעות פייסבוק

בתקופה האחרונה, יותר מתמיד, נראה שאי אפשר להתחמק מספאם בפייסבוק. רבים מאיתנו קיבלו הודעות מציקות מזרים שהציעו לנו לעבוד מהבית בשיווק ברשת, להיות מלוהקים לסדרות טלוויזיה או לחגוג יום הולדת במועדון.

סעיף 30א' לחוק התקשורת, הידוע יותר כ"חוק הספאם", חל על הודעות ברשתות חברתיות כפי שהוא חל על מיילים והודעות SMS. גם בפייסבוק החוק חל על מסרים מסחריים בלבד, ולא על בקשות תרומה לעמותות או בקשות התפקדות למפלגות, למשל. לא מעט תביעות הוגשו עד היום בעקבות חוק הספאם, המעניק פיצוי של עד 1,000 שקל להודעה ללא הוכחת נזק, ולהערכת איגוד האינטרנט נפסקו עד היום פיצויים בסכום כולל של מיליוני שקלים בגין הפרתו. במדריך הבא נסביר כיצד אפשר להתמודד מבחינה חוקית עם הודעות כאלה.

האם אפשר לתבוע בעקבות ספאם בפייסבוק?

ראשית, יש להבדיל בין מסר שנשלח ישירות לנמען לבין תיוגו בפוסט פומבי. על פניו, שליחת מסר במסנג'ר של פייסבוק עונה על ההגדרה החוקית של "הודעה אלקטרונית", שכן היא "מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים". תיוג, לעומת זאת, ככל הנראה אינו נופל תחת ההגדרה הזאת, כך שאם שוב תייגו אתכם בהזמנה למסיבה באילת אין הרבה שניתן לעשות בנדון.

באילו מקרים ניתן לתבוע בעקבות שליחת הודעות זבל?

כאשר היא עונה להגדרה של דבר פרסומת, כלומר מסר שנועד להביא את הנמענים להוציא כספים, כמו דמי כניסה להופעה, מזון, משקאות וכו'. מהבחינה הזאת הצעת עבודה, למשל בחברת שיווק באינטרנט, אינה מוגדרת כדבר פרסומת כשלעצמה. ואולם, אם הגולש יכול להוכיח שמדובר בניסיון להוצאת כספים (לדוגמה באמצעות דמי הרשמה או קניית ערכה לשיווק) הרי שמדובר בדבר פרסומת.

אילו פניות אינן נחשבות להודעות ספאם?

פניות אישיות ספציפיות, שאינן מהוות הודעה אוטומטית, אינן נכנסות לכאורה תחת ההגדרה החוקית של ספאם, אם כי הן עשויות להוות הטרדה. החוק דורש משלוח ממוכן ומסחרי, שעליו יכולה להעיד למשל הודעה בנוסח אחיד. ואולם, גישה זו אינה חד־משמעית: לאחרונה פסק בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לטובת אזרח בשם אלעד אורי, שתבע את פלאפון בגין ארבע שיחות מכירה אישיות, והן הוגדרו כספאם.

מיהם היעדים האפשריים לתביעה על פי חוק הספאם?

שולחי ההודעות והחברה שמאחוריהם כאחד. החוק מגדיר את ה"מפרסם" כ"מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר". בתי המשפט אפשרו בפסיקותיהם לתבוע לא רק את מי ששלח את ההודעה בפועל, אלא גם את מי שנהנה ממנה.

האם יש הבדל חוקי בין שליחת הודעה חד־פעמית לשליחה חוזרת?

החוק לא מבדיל בין הודעות חד־פעמיות לבין פניה חוזרת. החריג היחיד הוא שמותר לפנות חד־פעמית לבית עסק, וגם זה רק כדי להציע שליחת דיוור בעתיד. הכלל הוא שאם אתה אדם פרטי, ולא הענקת רשות, אסור לשלוח לך ספאם.

ספאמר הציק לי בפייסבוק. מותר לי לצלם את המסך ולהעלות כפוסט?

אם אתה צד לשיחה, הרי שלפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות זו זכותך להציג אותה. זאת בהנחה שבהודעה אין פרטים מבזים או משפילים כנגד אדם, או פרסום של מידע הנוגע לצנעת אישיותו. ואולם, יש להיזהר ולזכור שלא כל מה שנתפס בעיני הגולש כספאם הוא באמת כזה. שולחי ההודעות, שכנראה לא יהיו מרוצים מהחשיפה, עוד עלולים לאיים בתביעת לשון הרע. עדיף להימנע מהסתבכויות מיותרות.