רואים 6/6. לומדים אופטומטריה
מתי בפעם האחרונה שמעתם על תחום קליני שמהמעסיקים משוועים לבוגריו? המכללה האקדמית הדסה מציגה בפניכם תואר מרתק המשלב תרפיה ועזרה לזולת
בשנת 1991 עבר תחום האופטומטריה הסדרה בישראל. חקיקה שקבעה שכדי לעבוד כאופטומטריסט יש צורך בתואר אקדמי ומבחן של משרד הבריאות, הצעידה את התחום קדימה. אם עד אז לא היה אפשרי ללמוד אופטומטריה ברמה אקדמית בישראל, אזי שהחקיקה נתנה לו לגיטימציה ויצרה לימודים אקדמיים בשני מוסדות מרכזיים. המכללה האקדמית הדסה שבירושלים מאפשרת לימודיים אקדמיים באופטומטריה לתואר ראשון ולתואר שני.
"הצורך בתואר שני נבע מרצון להתמקצע יותר. הרגשנו צורך להרים את הרמה האקדמית וגם להעניק התמקצעות בתחומים כמו הראיה הירודה. לשם כך אף הקמנו מרפאות ייחודיות. מעבר לצורך בשוק, זה גם תורם לתעסוקה בתחום ומוסיף הרבה ידע לבוגרים", אומרת פרופ' אריאלה גורדון-שאג, ראש החוג לאופטומטריה במכללה האקדמית הדסה. "מדובר בענף מרתק שמניב סיפוק רב לעוסקים בו". המעבדות הקליניות שנמצאות במוסד הלימודים מאפשרות לסטודנטים להתמחות ולהתמקצע במכון הצנוע אשר משרת את כל תושבי הבירה. "תחשבי על כך: מגיעים אלינו לקויי ראייה רבים שלאחר תקופה של טיפולים, שבה להם ראייתם. כמה סיפוק ונחת יש בלסייע לאדם שברגע אחד משתנים חייו. זאת בזכות התאמת משקפיים או זיהוי מחלות ראיה", היא מתארת.
לטענתה, מעבר לאמרה ש"העיניים הן חלון לנשמה", הן גם "חלון לבריאות". תסמינים של מחלות רבות מכל חלקי הגוף באות לידי ביטוי בעיניים. "תפקידו של האופטומטריסט זה מכבר הפך קליני ובעל משמעות מכרעת בקרב הציבור. וכמובן שאין צורך להזכיר פעם נוספת את סיפוקם של האופטומטריסטים מכל זיהוי מחלה וטיפול מוצלח שכזה", היא מוסיפה.
רק לסבר את האוזן, ענף האופטומטריה הוגדר על פי מועצת האופטומטריה העולמית (World Council of Optometry) כתחום קליני. יש נטייה להתבלבל ולקטלג את התחום כענף פרה-רפואי, אבל כאמור לא כך הדבר.
זיהוי מחלות קליניות
האופטומטריה היא תחום עצמאי שמוסמך לקבוע ולהחליט לגבי העיניים של כולנו. אדם אינו זקוק לרופא עבור התאמת משקפיים- ראייה או שמש. הוא יכול לפנות לאופטומטריסט. זאת ועוד, מקצוע האופטומטריה אינו מתעסק רק בהתאמת משקפים. האופטומטריסט עוסק גם באבחון מצב התשבורת בעיניים (הצורך במשקפיים או עדשות מגע – כיצד האור עובר פיקוס על החלק האחורי של העין כדי לשפר את הראיה). ובנוסף, עליו לבחון במקביל את הפעילות המוטורית של העיניים ולקבוע את הצורך של הסובלים מבעיות מוטוריות בתרפיה ויזואלית ותיקון הבעיה. "מדובר במקצוע מאתגר" טוענת ראש החוג בעודה מסבירה כי האופטומטריסט מטפל גם באיתור סימנים למחלות באמצעות העין. מחלות כגון גלאוקומה, סכרת, לחץ דם ועוד. הדבר משמעותי שכן רבים מאיתנו נמנעים מלבקר באופן תדיר אצל רופאי העיניים, כפי שמעידה גורדון-שאג. היא ממליצה לכל מי שעבר את גיל 40 להיבדק לפחות פעם בשנה אצל רופא עיניים.
מהו גודל השוק בישראל כיום?
"בישראל יש כ-1,600 אופטומטריסטים המשולבים בשוק העבודה. הענף אינו סובל מזעזועים או פיטורים ונחשב יציב. אפילו יש בו ביקושים ערים. יש לנו מעקב קבוע אחרי הבוגרים שלנו והשוק. אנחנו בקשר ישיר עם מעסיקים בגלל הביקוש לאופטומטריסטים והמחסור לעובדים בתחום. פונים אלינו גם בזכות העובדה שאנחנו כאמור הגוף היחיד בישראל שמעניק גם תואר שני ושיש לו מרפאות המעניקות שירות ייחודי ובמחירי עלות".
פתרון מיידי
ולמרות הביקוש לעובדים בתחום, מסתבר ששיעור הלומדים אופטומטריה לא נחשב המוני. כ-300 סטודנטים המתמחים בענף האופטומטריה לומדים במכללה האקדמית הדסה. מי שכבר הגיע לענף בדרך כלל נכנס לתחום בזכות היכרות משפחתית. בתוך כך מרביתם מעידים כי מדובר במקצוע עם חוויית עבודה אחרת, כזו המעניקה סיפוק מידי, והמקצוע מגוון מבחינת אפשרויות תעסוקה.
"לעזור לאדם שנכנס לקליניקה כשהוא לא רואה טוב ולהוציא אותו עם פתרון מיידי זה מחמם את הלב. זאת כמובן מעבר לעובדה שמדובר במקצוע המאפשר קשת רחבה של אפשרויות תעסוקה: החל מעבודה ברשתות אופטיקה וקליניקות פרטיות, התמקצעות בתרפיה ויזואלית וכלה בהשתלבות במגזר הציבורי בבתי חולים ובקופות החולים", מסכמת גורדון-שאג.
5 תגובות לכתיבת תגובה