אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מפרקי אגרקסקו נגד המדינה: נס ורובין לוטשים עיניים לשכר טרחה של 100 מיליון שקל צילום: אוראל כהן

מפרקי אגרקסקו נגד המדינה: נס ורובין לוטשים עיניים לשכר טרחה של 100 מיליון שקל

עוד לפני שהסתיימה העבודה על כתב התביעה נגד המדינה סיכמו המפרק שלמה נס ועו"ד פיני רובין על חלוקת השלל. לבקשתם הוסתר ההסכם במשך חצי שנה. מקדמה של חצי מיליון שקל כבר הועברה לשניים נוסף על שכר טרחה של 2.8 מיליון שקל שקיבל נס

26.05.2015, 06:57 | ענת רואה

"זהו יום עצוב. יכלנו להימנע מלהגיע אליו", כך אמר אתמול (ב') עו"ד שלמה נס, מפרק חברת היצוא החקלאי אגרקסקו, באסיפה של נושיה בה הציג את תביעת הענק שבכוונתו להגיש נגד המדינה. אך עבור נס מדובר ביום משמח שכן למרות שתביעת הענק טרם הוגשה, המפרק כבר הספיק להסדיר את סוגית שכר הטרחה - כשזה יעמוד על 21% ומע"מ, שהם כמעט 25% מהכסף יגבו הנושים.

קראו עוד בכלכליסט

מאחר שהתביעה מוגשת בהיקף נטען של חצי מיליארד שקל, מדובר בשכר הטרחה העשוי להסתכם ב־100 מיליון שקל לפני מע"מ. שכר זה ישולם ללא כל קשר לשכר הטרחה שכבר שולם לנס המסתכם בכ־2.8 מיליון שקל.

המשרד של נס ינהל את התביעה בשם המפרקים ביחד עם משרד גורניצקי בראשותו של עו"ד פיני רובין והשניים יחלקו את השכר העצום.

"פרסום שכר הטרחה יחשוף ממצאי חקירה"

הסדר שכר הטרחה זכה לאישורו של השופט איתן אורנשטיין כבר לפני חצי שנה, עוד בטרם הוכנה טיוטת כתב התביעה. לבקשתו של נס, הוטל חיסיון על הסדר שכר הטרחה, כך שלא ניתן היה לפרסמו עד אתמול. היתה זו הפעם הראשונה בה הוטל צו איסור פרסום על הסדר שכר טרחה בתיק פירוק.

הצו הוטל בדיון בבית המשפט באוקטובר 2014. באותו דיון ציין נס שבתיקים גדולים קיים צורך אפילו ביותר משני משרדי עורכי דין שיגישו את התביעה והוסיף כי הוא ורובין גם דורשים לקבל חצי מיליון שקל כמקדמה שתשולם מתוך קופת הפירוק, עניין שגם הוא לא מאוד מקובל.

כבר אז טען עו"ד עידן מילר ממשרדו של נס כי "בפועל הושלמה עבודת החקירה והוגש דו"ח לבית המשפט" עם זאת הוא ציין כי "ניסיון החיים מלמד שלפעמים נדרשות השלמות חקירות קצרות בעניינים כאלה ואחרים", אך הוסיף: "בשלב זה לא צפויה עבודה נוספת". מילר העריך שהתהליך יושלם בתוך חודשיים וביקש שעד אז יורה השופט אורנשטיין על חיסיון.

בחלוף חודשיים פנה "כלכליסט" בעתירה להתרת פרסום שהוגשה לשופט אורנשטיין. עורכי הדין מטעם העיתון טלי ליבליך וירון חנין טענו שדו"ח המפרק כבר הוגש לבית המשפט ושכר הטרחה בגין התביעה העתידית כבר נקבע. לכן, לא הייתה אמורה להיות כל מניעה מלפרסם את הדו"ח וההסדר.

מימין: פיני רובין ושלמה נס. יקבלו יותר ממפרקי אי.די.בי, צילום: אוראל כהן מימין: פיני רובין ושלמה נס. יקבלו יותר ממפרקי אי.די.בי | צילום: אוראל כהן מימין: פיני רובין ושלמה נס. יקבלו יותר ממפרקי אי.די.בי, צילום: אוראל כהן

נס הגיב בהתנגדות חריפה. נס טען שעצם הגשת הבקשה, החשופה לעיני יתר הצדדים בתיק, עלולה לגרום נזק כבד לחקירה, שהיא אומנם הסתיימה אלא ש"בינתיים התעורר צורך באיסוף נוסף של ראיות ועדויות".

נס ביקש שההליכים, כולל שכר הטרחה של עצמו, לא יפורסמו במשך שישה חודשים. לפי עמדתו של נס, חשיפת הסדר שכר הטרחה תחשוף בפני המדינה את ממצאי החקירה.

בתגובה שהגישו עו"ד ליבליך וחנין נטען כי המפרקים לא הציגו נימוקים המסבירים כיצד פרסום העסקת משרדי עורכי הדין וקביעת שכרם עלול "לפגוע משמעותית בפעולות החקירה".

הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן, הצטרף לעמדתו של נס והתנגד להסרת החיסיון. האן נימק את החלטתו בכך שהוא מקבל את טענת המפרקים שפעולות החקירה טרם מוצו אך לא סיפק התייחסות לאופן בו חשיפת הסדר שכר הטרחה עלול לפגוע בחקירה.

אורנשטיין קבע בהחלטתו כי טרם בשלה העת להורות על חשיפת דו"ח החקירה ואפילו על הסכם שכר הטרחה, אך בתוך כחודשיים ניתן יהיה לשקול את עמדתו בשנית.

איסור הפרסום שהוטל על הסדר שכר הטרחה שירת את נס במובן אחד עיקרי: הוא חסך ממנו ביקורת ציבורית או ביקורת מצד הנושים לגבי אחוזי שכר הטרחה. כעת, הפך ההסדר לעובדה מוגמרת.

לרוב מפרידים בין המפרקים לבין המגישים תביעת נגד

חלקו של נס בייצוג בתביעת הענק איננו מובן מאליו. בלא מעט תיקים דומים ישנה הפרדה בין בעלי התפקיד שמנהלים את תיק הפירוק לבין מי ששירותיו נשכרים לצורך הגשת תביעות נגד מי שמואשמים באחריות לקריסה.

למשל, בתיק הקריסה של אייס, החליטו המפרקים שיש מקום להגיש תביעת ענק נגד הבעלים לשעבר, אך הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן, המליץ שתביעה זו תופקד בידיו של עו"ד עמית פינס ולא בידי המפרקים עצמם.

נאמני אידיבי, עו"ד חגי אולמן והכלכלן איל גבאי, היו אלו ששינו את המצב בצורה רשמית. השניים הצליחו לקבל אישור מהשופט אורנשטיין לכך שיהיו אחראים להגשת התביעות בשם הנושים, תמורת שכר טרחה של 15% ומע"מ ממה שיופק בתביעה. בהמשך, שכרו אולמן וגבאי את שירותיהם של עו"ד אופיר נאור ורנן גרשט שאמורים לייצג את הנאמנים בהליכים הללו.

עם זאת, נאמני אדיבי הסתפקו ב־15% מתוך עילות תביעה שנטען כי הן מסתכמות ב־200 מיליון שקל, לעומת נס ורובין להם אושר 21% מתוך עילות תביעה נטענות המסתכמות ב־500 מיליון שקל.

משום שאין מערכת כללים בנושא, כל שופט פוסק לפי דעתו האישית ולפי הבקשה שהונחה בפניו.

מטעם המפרקים נמסר: "משמעות הסעד המבוקש בתביעה היא כי על המדינה לשאת בחובות החברה, לרבות כל שכר טרחה שייפסק והוצאות שנגרמו ומשכך, תחת התסריט המתואר בכתבה לפיו התביעה תתקבל במלואה, הרי שהנושים לא יידרשו לשאת ולו בשקל אחד. שכר טרחת שלושת המשרדים אושר הן על ידי בית המשפט והן על ידי הכנ"ר, לאחר דיון ממושך ולאחר שהוצגה בפני בית המשפט והכנ"ר המורכבות שבניהול ההליך. בדומה לכל הסדר שכר טרחה, הכולל רכיב של אחוזי הצלחה מגבייה, מגולמים בו סיכוי וסיכון.

"התביעה נגד המדינה והמועצות מוגשת לאחר כמעט שלוש שנים של עבודה מאומצת, על ידי צוות, המונה 9 עוה"ד ורואי חשבון. בתביעה עותרים המפרקים לייחוס כל חובות החברה לבעלי השליטה - המדינה והמועצות. אנו מקווים כי באם התביעה תתקבל, יהא בה כדי להשיב לנושי החברה חלק גדול, ככל הניתן, מיתרת חובם. נבקש להדגיש כי לא מן הנמנע כי לאחר קבלת התייחסויות מהצדדים המעורבים ינקטו הליכים נוספים, שתחייב עבודה נוספת ואף היא כלולה בהסדר שכר הטרחה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות