אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצאת מהמשרד? הבוס ממשיך לעקוב אחריך איור: יונתן פופר

יצאת מהמשרד? הבוס ממשיך לעקוב אחריך

תביעה בקליפורניה חושפת את התחום האפור שבו פועלות אפליקציות המציעות למעסיקים לדעת היכן העובדים נמצאים בכל רגע. לצד שימושים כמו ניהול שעון נוכחות, הבוסים יכולים לקבל הודעה כשאתם מאחרים לפגישה, חותכים לים ועוד

26.05.2015, 18:38 | נמרוד צוק
הבוס של מירנה אריאס ידע איפה היא מסתובבת בזמנה החופשי ובסופי השבוע, מתי היא נוסעת במכוניתה ובאיזו מהירות. הוא אסר עליה לכבות את הטלפון אחרי שעות העבודה, בנימוק שעליה להיות זמינה לשיחות מלקוחות. אילו היא היתה מפרה את הוראותיו, הוא היה יודע מיד.

קראו עוד בכלכליסט

אריאס, מנהלת מכירות מקליפורניה, עלתה החודש לכותרות בעקבות התביעה שהגישה נגד אינטרמקס, חברת העברת הכספים שבה עבדה בשנה שעברה. לדברי אריאס, שדורשת פיצויים בגובה חצי מיליון דולר, היא פוטרה לאחר שהסירה אפליקציית מעקב שהותקנה על הסמארטפון שלה כדי לדעת מהו מיקומה במשך 24 שעות ביממה.

הלו, למה אתה לא במשרד?, איור: יונתן פופר הלו, למה אתה לא במשרד? | איור: יונתן פופר הלו, למה אתה לא במשרד?, איור: יונתן פופר

מה מספרים לעובדים

המקרה של אריאס קיצוני, אבל מדגים מגמה גוברת: שימוש מצד מעסיקים באפליקציות שאמורות לפקח על העובדים ולאתר את מיקומם בשעות העבודה, ולעתים מאפשרות לחדור לחייהם הפרטיים.

Xora StreetSmart, המערכת שבה השתמשה אינטרמקס כדי לעקוב אחרי אריאס, מותקנת כיום על מכשיריהם של 150 אלף אמריקאים. היא נמצאת כיום בבעלות ישראלית, לאחר ש-Xora נרכשה בשנה שעברה בידי חברת קליקסופטוור. בדף של אפליקציית החברה בגוגל פליי, שאותה העובדים נדרשים להוריד, מפורטים פיצ'רים כמו שליחת הודעות פנימיות, טפסים דיגיטליים וקבלת הוראות הגעה לסניפי החברה. האפשרות לעקוב אחר העובד כל עוד האפליקציה מותקנת דווקא לא מוזכרת (עם זאת, בדף האפליקציה באפסטור של אפל מופיע אזכור לכך).

אפליקציית Xora אפליקציית Xora אפליקציית Xora

בדף המוצר באתר החברה, המיועד למנהלים בארגונים שעשויים לקנות את המערכת, אפשר לשמוע זמירות אחרות לגמרי. "תוכל לצפות במיקומם של כל העובדים על גבי מפות גוגל, כולל האפשרות לקבל מידע מפורט על כל עובד, המסלול שעשה במהלך היום והמיקום הנוכחי שלו", מבטיחה Xora. לצד שימוש בפיצ'רים אלה כדי להפנות עובדים למשימות הקרובות ביותר למיקומם, יכולים המנהלים גם לקבל התראה כשאחד מעובדיהם מאחר לפגישה. ב-Xora לא הגיבו לפניית "כלכליסט" בנושא.

Xora היא אינה השחקנית היחידה בשוק המעקב אחר עובדים במובייל: לפי חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן, התחום גדל בצפון אמריקה בקצב של 40% בשנה, וב-2018 צפוי היקפו לעמוד על 3 מיליארד דולר. חברות שמפעילות צוותים גדולים בשטח (דוגמת טכנאים) מחבבות יישומים כאלה במיוחד, ולפי חברת המעקב אברדין, יותר מ-60% מהן אימצו אותם ברמה כזו או אחרת. בין הגופים הפועלים בתחום ניתן למצוא את ענקית המחשוב הארגוני אורקל, לצד חברות קטנות יותר כמו iPointLive או קוגניטו הבריטיות

ו-TSheets האמריקאית.

גם בישראל קיימות חברות דוגמת OfficeCore או ok2go, המציעות שירותי איתור עובדים כחלק משירותי ניהול נוכחות דיגיטליים וניהול ציי רכב. "רוב הלקוחות שלנו מסתפקים בשימוש בנייד כשעון נוכחות, שכרוך בדיווח על מיקום העובד למעסיק בתחילת יום העבודה ובסופו", אמר ל"כלכליסט" שמואל מדר, מנכ"ל ok2go.

מה אתם עושים? הבוס רוצה לדעת, צילום: שאטרסטוק מה אתם עושים? הבוס רוצה לדעת | צילום: שאטרסטוק מה אתם עושים? הבוס רוצה לדעת, צילום: שאטרסטוק

"עם זאת, חלק קטן מהם מעוניין באיכון מיקום העובדים, בעיקר מעסיקים שמפעילים צוותים ניידים. במקרים כאלה המטרה היא בדרך כלל לשלוח את העובד הכי קרוב כשצריך לטפל במשהו, אבל יש גם מעסיקים שחשוב להם לדעת שהעובדים לא נמצאים בחוף הים". מדר הדגיש כי האפליקציה שלו ניתנת להתקנה רק על טלפונים שמספקת החברה ולא על מכשירים פרטיים השייכים לעובדים עצמם, ומופעלת רק בשעות העבודה ורק בידיעת והסכמת העובדים.

איפה החקיקה?

התועלת שאפשר להפיק משירותי מעקב דוגמת Xora ברורה מבחינת המעסיקים, ובמקרים מסוימים יכולים גם העובדים ליהנות מניצול זמן יעיל יותר ולסבול מפחות מטלות מיותרות. ואולם, במידה רבה מדובר בתחום פרוץ. אין מגבלות שמוטלות על האפליקציות במטרה למנוע שימוש לרעה, ואין רגולציה על רמת האבטחה של השירותים שתמנע מהמידע הרגיש לדלוף לידיים זרות.

המצב המשפטי במרבית העולם המערבי נוטה היום במידה רבה לטובת המעסיקים. שירותי המעקב המתקדמים הם תופעה חדשה יחסית, אך במקומות רבים בארה"ב ובאירופה החוק מתיר לחברות לעקוב באמצעות מכשירי GPS אחר צי המכוניות שבבעלותן בכל שעות היום, ובמקצתם מותרת התקנת מכשיר GPS קבוע גם במכוניות הפרטיות של העובדים. בחלק ממדינות ארה"ב ניתן אף לעשות זאת ללא ידיעתו של העובד, ולפי שעה קונטיקט היא המדינה היחידה בארה"ב שבה נדרשת חברה לדווח למועסק כשהיא מספקת לו טלפון הכולל אפליקציית ניטור.

בישראל תקדים משפטי מ-2009 (עודד רובין נגד חברת תשתיות נפט ואנרגיה) מגביל את היכולת של מעסיקים מקומיים לרגל אחר עובדיהם, וקובע כי מעקב לאחר שעות העבודה מהווה פגיעה חמורה בפרטיותם. מנגד, החוק אינו מגדיר מגבלות על ביצוע מעקב כזה בשעות העבודה, כל עוד העובד יודע שעוקבים אחריו. פיטורים שהתבססו על מעקב שהוגדר כאסור, כמו שימוש באפליקציה כדי לגלות היכן העובד מסתובב בלילה, ייפסלו לרוב בידי בית המשפט, אך אין מניעה לפטר או לא לקבל עובדים שמסרבים למעקב חוקי.

"הבסיס החוקי למעקב אחר עובדים בישראל הוא קבלת הסכמה", אומר ל"כלכליסט" עו"ד דן חי, חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ויו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין. "בעבר עצם השימוש בציוד של המעסיק, כמו מכונית, מחשב או טלפון נחשב כהסכמה, אך מאז 2007 דרוש אישור מפורש של העובד. יש גידול מתמיד במעקב מצד מעסיקים אחר העובדים באמצעים טכנולוגיים שונים, ולתחושתי יש בישראל יותר ארגונים שעושים זאת בצורה לא נכונה לעומת כאלו שפועלים באופן מסודר ומבינים שצריך לשתף את העובדים. אנחנו נמצאים במצב שבו נדרשת חקיקה ברורה שתסדיר את הנושא".

אם התביעה של אריאס תסתיים בניצחון, ייתכן שהמעסיקים ויצרני אפליקציות המעקב יהפכו רגישים יותר לסוגיות הנוגעות לפרטיות. בינתיים, אם לשפוט לפי אתרי המפתחות, את הלקוחות שלהם מטרידות סוגיות אחרות לגמרי.

אל תנסו לעקוף

iPointlive, למשל, מציינת שהיא ייחודית בכך שהעובד אינו יכול לשלוט בה. "האפליקציה פועלת ברקע כל העת ויודעת מתי להתחיל ולהפסיק את אגירת המידע", נכתב באתר החברה. "המערכת שלנו יודעת לזהות מתי הטלפון כבוי, הועבר למצב טיסה או נמצא מחוץ לטווח הקליטה של רשת ה-GPS, ובכך מצמצמת את יכולת המשתמשים לעקוף אותה". במקרים שבהם העובד מנסה להסיר את האפליקציה, מציינת החברה, תישלח על כך הודעת טקסט למנהליו. אמנם לטענת iPointlive המעקב מסתיים בתום יום העבודה, אך בפועל השליטה על כך לא נתונה בידי העובד הנעקב, אלא בידי מנהל המערכת.

המתחרה קוגניטו, מצדה, נותנת לחברות המשתמשות בשירותיה טיפים המסבירים כיצד לזהות שיבוש אותות GPS בידי עובדים סוררים. מפתחות אחרות מנסות לנקוט גישה נוקשה פחות: "המטרה היא להעניק לעובדים חופש רב יותר", כותבים אנשי TSheets בדף שכותרתו "כיצד לרתום את העובדים". הם מוסיפים כי השירות שפיתחו יכול לקדם עבודה מחוץ למשרד תוך שמירה על אמון המעסיק, ולעודד רמת ציפיות ריאלית מצד ההנהלה.

מעקב המובייל הוא רק חלק מפסיפס הולך וגדל של שימוש בטכנולוגיה להידוק הפיקוח מצד הבוסים. רבים מהם מנטרים הודעות מייל, שיחות טלפון וגלישה ברשת המתבצעים באמצעות המכשירים שהם מספקים. עליית השימוש בשעונים החכמים ובשאר מוצרי המחשוב הלביש תאפשר לדעת בצורה מדויקת אפילו יותר היכן העובדים מבלים את זמנם, ושימוש בכלי ביג דאטה מאפשרים כבר היום למעסיקים לדעת על העובדים הרבה יותר ממה שהם משערים. תאגידים כמו יאהו, וולמארט וניסאן, למשל, משתמשים במערכת שיודעת לזהות מתי עובד שוקל לעזוב.

עובדים בסביבה מנוטרת יצטרכו לפתח מודעות גבוהה יותר לעין שבוחנת אותם, כשמנגד המעסיק יצטרך לשקול את התועלת מול הפגיעה במורל העובדים. אחרי הכל, לאף חברה לא משתלם להגיע למקרים דוגמת אלה של אריאס, שתיארה את תחושתה בג'וב שממנו פוטרה במילים "הרגשתי כמו אסירה לשעבר שנאלצת להסתובב עם אזיק אלקטרוני על הרגל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות