כוח הרקמה האתיופית

"לקהילה האתיופית יש דברים כל כך יפים להציע, וחבל לי שמה שיוצא החוצה בסוף זה דווקא אלימות", אומרת מעצבת האופנה אושרת פרדה (31) מגבעתיים. ואכן, הכותרות בתקופה האחרונה מדגישות את קשיי הקליטה של האתיופים ואת אפלייתם בחברה הישראלית, אבל הפגישה עם פרדה מזכירה שדווקא שונות ופערים תרבותיים יכולים לתפקד כיתרון יחסי המכניס עניין, גיוון וחידוש למציאות שלנו. זהו בדיוק הערך המוסף של עיצובי האופנה שלה - אלה בגדים עם שיק אקזוטי ורענן.

פרדה משיקה בימים אלו את קולקציית הביכורים שלה הנושאת את שמה, ליין מצומצם המונה שבעה פריטים (אליהם יצטרפו עוד כחמישה נוספים במרוצת העונה), המציע בעיקר שמלות וחצאיות עם רקמה אתיופית. התוצאה היא פיוז'ן עשיר ומקסים שמושתת על סגנון בוהמייני־מערבי בשילוב עם נגיעה אתיופית אינטנסיבית וחושנית.

אושרת פרדה. "גם בעולם אין כמעט מעצבים אתיופיים וזה היעד הבא שלי" | צילום: תומי הרפז

מוכרת בבוטיקים אנינים

שמלה מתוך קולקציית הביכורים של פרדה | צילום: גיא דויטש

הקולקציה החדשה כבר מוצעת למכירה בבוטיקים ידועים באנינותם ברחבי תל אביב, דוגמת בנקר בדיזנגוף וצ'וצ'ה בשינקין, או ישירות דרכה (050-4909404, או feredefashion בפייסבוק). המחירים נעים בין 450 ל־1,200 שקל. "הרקמה האתיופית משמשת כמוטיב בסיסי בעיצובים שלי ומופיעה באופן כזה או אחר בכל הפריטים", מספרת פרדה, "היא צבעונית, יפה ומושכת את העין. הרקמה המקורית מגיעה בדרך כלל ברצועות מובנות שנעשות בעבודת יד, ולכן ניתן לשזור אותה פנימה באופן מוגבל. חיפשתי דרך לשפר את הוורסטיליות שלה והגעתי להדפס מיוחד, תלת־ממדי, שמובלט בעדינות מהבגד ועל כן מרגיש כמו רקמה, אבל מעניק אפשרויות משחק".

פרדה נולדה וגדלה באשקלון, ואת האהבה לאופנה קיבלה מאמה. "אמא שלי תמיד הקפידה להיראות טיפ־טופ עם שיער עשוי ותכשיטים גדולים. עוד בתיכון נהגתי לצייר סקיצות, קראו לי 'האופנתית'. אחרי הצבא ניסיתי להתקבל לשנקר. לא היה לי תיק עבודות מפואר כמו לכולן - באתי נטו מתוך תשוקה לדבר - ולא התקבלתי. במקום זאת נרשמתי ללימודים מקצועיים המתמקדים בתדמיתנות ובתפירת מוצרי טקסטיל, ובמקביל לקחתי קורסים בשנקר וככה בניתי את ההשכלה שלי בתחום".

את המשך ההשתפשפות במסגרת עולם האופנה עשתה פרדה במקומות עבודה שונים. "שימשתי כעוזרת של המעצבת אורלי גולן, ניהלתי את השיווק בזבוב ג'ינס ובהמשך גם עיצבתי בשבילם. זה היה בית ספר רציני עבורי - ללמוד את התחום מרמת השרטוט ועד לשלב המוצר המוגמר".

לבקר באתיופיה

ביום הולדתה ה־30 הבינה פרדה שזה הרגע להקים מותג עצמאי משלה. "תמיד היה לי ברור שזה יקרה, וגיל 30 תפקד כמו קריאת השכמה. פתחתי חסכונות, נכנסתי למינוס והשקעתי את כל כולי. אני מאוד מאמינה במותג. במהלך השנים קיבלתי גם חיזוקים מחברים שאמרו לי להבליט את הזהות האתיופית של העיצובים שלי, לא לחשוש מהתיוג הזה, אלא לראות בו מקור של ייחוד. גם בעולם אין כמעט מעצבים אתיופיים, וזה היעד הבא שלי".

לאור קריאות הקהילה האתיופית לאחרונה, איך לא נשברה רוחך?

"גדלתי בשכונה מעורבת, ולמרות שנתקלתי בגזענות, לא הבנתי שזה חריג. אולי מכיוון שלא ייחסתי לזה כובד משקל בזמנו, גם לא היתה לזה השפעה על עתידי".

ביקרת באתיופיה?

"מעולם לא, אבל הגיבוש של המותג, ששואב השראה מהתרבות האתיופית, דורש שאסע לשם ואבחן את שורשיי מקרוב".