איך מלמדים עניים לחסוך?

רון היקר,

הבנק העולמי פרסם באחרונה דו"ח שנותן קצת תקווה בעניין.

הוא מתעד מבצע סיוע לתושבים בקניה שטוענים שאין להם כסף לרכישת אביזרים בסיסיים של ניקיון ורפואה מונעת - דברים כמו רשתות מיוחדות נגד יתושים.

חוקרים ניסו לסייע לקנייתים העניים כך: כל משפחה קיבלה קופת חיסכון קטנה ממתכת, עם מנעול ולוחית שעליה התבקשו לרשום את שמו של הפריט הסניטרי הנחשק. בקרב המשפחות שקיבלו את קופת החיסכון שיעורי הרכישה של אביזרים סניטריים ומוצרי בריאות בסיסיים עלה ב־66%–75%.

ילדים עניים בקניה | צילום: millennium promise

הרעיון מאחורי הניסוי הוא הנטייה האנושית להחליט על הוצאות בתהליך שחוקרי כלכלה התנהגותית מכנים חשבונאות נפשית: מגדירים מראש את תחומי ההוצאה, ולפי המיון מחליטים מה לקנות. קופת החיסכון עזרה להם להקצות כסף למטרה מסוימת.

באופן כללי יותר, זו דוגמה לאיך תוויות והצהרות יכולות לעזור בחיסכון ובניהול פיננסי. וזה ערך שאולי דווקא אנחנו, המערביים השבעים, צריכים ללמוד. בעיקר כשאנחנו מבזבזים את הכסף שחסכנו לחופשות או ליום סגריר, וכשאנחנו מנסים להחליט כמה להוציא בסופר או על שיפוצים.

האם על טובות חלה התיישנות?

לא מזמן חברה עשתה לי טובה, בהבנה שאחזיר לה טובה בעתיד. בהתחלה רציתי לגמול לה, אבל עם הזמן ההתלהבות שלי ירדה. האם לטובות יש חיי מדף? ג'ן

כן, אבל רק בעיני האנשים שחייבים אותן.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il