כסף זול
ריבית שלילית? רק לזמן קצר ולא עמוק מדי
הנהגת ריבית שלילית בישראל נתפסת כאופציה מאוד ריאלית בקרב הכלכלנים ובשווקים. מהדיון על הריבית השלילית עושה הרושם שחציית גבול אפס כלפי מטה פותחת אפשרויות נרחבות בפני בנקים מרכזיים, בדיוק כפי שאין גבול לגובה הריבית בכיוון מעלה.
קראו עוד בכלכליסט
אולם, המצב אינו סימטרי. אכן אפשר להוריד את הריבית מתחת לאפס, אך כנראה לא יותר מדי ולא לזמן רב מדי.
בראשונה, ריבית שלילית מעבירה את המשק והמערכת הפיננסית ל"שטח לא נודע". אין בעולם התנסות במצב ריבית שלילית שנמשכה לאורך זמן. דרך אגב, הניסיון הקצר במדינות בהן הונהגה ריבית שלילית בחודשים האחרונים (שוודיה, דנמרק ושוויץ), מלמד שהיא לא פוטרת את הבעיות איתם מתמודד בנק ישראל של הלחץ להתחזקות המטבע ואינפלציה נמוכה מדי.
הריבית השלילית תעודד עוד יותר לקיחת סיכון פיננסי עודף שבישראל הוא ממש לא נמוך כבר היום. בחודשים האחרונים הצרכנים מתנפלים על הלוואות, בועת הנדל"ן מתנפחת ונמשכת זרימת כספים אל השווקים הפיננסיים ובמיוחד אל שוק האג"ח.
הריבית השלילית עלולה דווקא לפגוע במגזר העסקי. מצד אחד, על פי הניסיון במדינות בהן היא כבר קיימת, הבנקים מגלגלים אותה בינתיים רק על החשבונות של החברות ולא האנשים הפרטיים. מנגד, עלות האשראי בבנקים לא תוזל. הבנקים, שאינם יכולים או אינם רוצים לגלגל את ריבית השלילית על בעלי הפיקדונות הפרטיים, גם לא ימהרו להוריד ריבית חובה, כדי לא לפגוע ברווחיות של עצמם. כתוצאה מזה, המגזר העסקי יפגע בשני צדי המאזן.
שינויים בהתנהגות הכלכלית
נראה שבעקבות הריבית השלילית, אנשים ינסו להימנע מהחזקת יתרות חיוביות בחשבון הבנק. יהיה כדאי להקדים תשלומי החוב, תשלומי המס ותשלומים אחרים. אנשים ירצו לדחות הפקדות צ'קים כדי להטיל את העלויות של הריבית השלילית בעו"ש על בעל הצ'ק. התמריצים של המערכת הכלכלית הרגילה יתהפכו וישפיעו על התנהגות הכלכלית של המשק.
בנוסף, הפרקטיקה של הטלת הריבית השלילית רק על הלקוחות העסקיים תגרום לכך שלאורך זמן העסקים ינסו לחמוק מהגדרתם כעסקים באמצעות תרגילים חוקיים וחוקיים פחות. מצב זה שיצור סרבול מיותר, עלויות רגולטוריות נוספות ועלויות אכיפה.
במידה והבנקים לא ירצו או לא יוכלו לגלגל את מלוא העלות של הריבית השלילית על בעלי הפיקדונות, הם יצטרכו לספוג הפסדים על החזקת פיקדונות שלהם בבנק ישראל שמגיעים היום ל-110 מיליארד שקל. מצב זה יוביל לפגיעה ברווחיות הבנקים אשר לאורך זמן עלולה לפגוע ביכולת הספקת האשראי למשק.
לעומת זאת, אם הבנקים יחליטו בשלב כלשהו להטיל ריבית שלילית על בעלי הפיקדונות, לקוחות הבנקים עשויים למשוך כספים כדי להחזיק מזומן בבית או לשכור כספות. מצב זה מאיים להוביל לפגיעה בבסיס ההון של הבנקים, להקטנת הספקת האשראי למשק ולפגיעה כלכלית רוחבית.
החזקת יתרות מזומן גבוהות מחוץ לבנק תעודד שימוש במזומן, זאת כאשר הרגולטורים דווקא מנסים לגרום להקטנת השימוש בו כדי להגדיל שקיפות, לשפר גביית המסים ולהילחם בשוק שחור ובפשיעה.
הנהגת ריבית שלילית תוביל לשינויים בשוק האג"ח. כעיקרון, הביקוש לחוב ככלל עלול לקטון. מדוע שהמשקיעים שאינם חייבים להחזיק אג"ח מתוקף דרישות רגולטוריות יקנו אג"ח בריבית שלילית, אם לא בגלל המניעה הספקולטיבית. זאת במקום המניע הכלכלי הרגיל של הרצון לקבל תזרים מזומנים קבוע ויציב?
במיוחד ירד הביקוש לאג"ח בריבית משתנה, הן של המגזר העסקי והן של הממשלה מכיוון שהמשקיעים לא ירצו לשלם כספים מדי תקופה. מצב זה עלול להקטין את הגמישות הפיננסית של המלווים. כנראה, שיהיו יותר הנפקות אג"ח ללא קופון (בדומה למק"מ) ע"י הגופים העסקיים. זה יכול לסבך מעקב של בעלי החוב אחרי המצב הפיננסי של הנושים שאינם נדרשים לפירעונות שוטפים של תשלומי הריבית.
לסיכום, אפשר להוריד ריבית מתחת לאפס, אך לא לאורך זמן ולא עמוק מדי. אחרת, העלויות והנזקים עלולים להיות בלתי נסבלים לכלכלה ולמערכת הפיננסית.
הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות
3 תגובות לכתיבת תגובה