אחד השינויים הגדולים שמשה כחלון דרש בתמורה לכניסתו לממשלה היה העברת מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר.
עם המינהל בסמכותו הוא יוכל לטפל במשבר הדיור בלי בירוקרטיה בין־משרדית. ואולם, מה שעשוי להצטייר כמהלך פשוט של העברה ממשרד אחד לאחר כולל שינוי בסמכות הרשויות המקומיות ובהנהגת הוועדות המחוזיות: ב־8 ביוני יתכנס קבינט הדיור כדי לאשר את המעבר ואת המבנה החדש של מוסדות התכנון. צוות היגוי שהוקם לצורך העניין ומונה נציגים ממשרדי האוצר, הפנים, היועץ המשפטי, מינהל התכנון ונציבות שירות המדינה מתבקש לנסח מחדש את פעילות המוסד, וברקע נשמעת לא מעט ביקורת מכיוון משרד הפנים.
ביום רביעי האחרון התקיים בתל אביב הכנס השנתי לתכנון ולבנייה של משרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' ומרכז הלכה למעשה. מי שהאזין לדברים שנשא בכנס מנכ"ל משרד הפנים שוקי אמרני יכול היה להתרשם מעוצמת הטלטלה שעובר המשרד. "אנחנו מחשבים מסלול מחדש", אמר אמרני, "נצטרך למצוא את הדרך לקדם את השלטון המקומי לנוכח השינויים". המעבר נועד לזרז את הליכי התכנון כדי להגדיל את היצע הדירות. בהקשר הזה הרשויות המקומיות נתפסות כחסם המעכב אישור תוכניות בנייה. עם זאת, אמרני מבקש לא לזלזל באותם עיכובים, הנובעים מצורכי הרשויות: "אף אחד לא רוצה לחיות במקום שמערכת הביוב בו קורסת", אמר.
אנשי משרד הפנים חוששים כי אובדן השליטה במינהל התכנון יגזול מידיהם מכשיר מרכזי בניהול הרשויות המקומיות. למשל, בעזרת החלטות תכנוניות כמו הקמת אזור תעשייה ניתן להעשיר את קופתה של רשות מוניציפלית ולצמצם פערים בין רשויות.
בניסיון למצוא פתרון שיאפשר ליישם את החלטת הממשלה להעביר את המינהל אך ישאיר למשרד הפנים השפעה בהליכי התכנון הציעו גורמים בכירים במשרד לפצל את המינהל. כך הוועדות המיוחדות לדיור (ותמ"ל, וד"ל) יעברו לסמכות האוצר ויאפשרו לכחלון להתפאר בהישגים, אבל המועצה הארצית לתכנון ולבנייה והוועדות המחוזיות יישארו במשרד הפנים בסמכות השר סילבן שלום. אלא שלא ניתן לנתק את הוועדות לחלוטין ממוסדות התכנון, ושמירה על ממשקים ביניהם תיצור מבנה מסורבל ותהפוך את כוונת כחלון לפשט ולזרז את תהליכי התכנון.
גם אם רעיון הפיצול אינו ריאלי, בצוות ההיגוי מבינים כי צריך לאפשר למשרד הפנים נציגות כלשהי בוועדות המחוזיות, שכן הם שיודעים אם רשות מקומית מסוגלת לקלוט תוספת של אלפי דירות.
העברת מוסדות התכנון למשרד האוצר עוררה דיון על סמכויות ראשי הוועדות. בסביבת שר האוצר יכנו זאת משילות, כלומר היכולת של שר להכתיב תוצאות. אנשי משרד הפנים, הרשויות המקומיות וארגוני הסביבה מודאגים יותר מעצמאות מוסדות התכנון. בתווך נמצאים פקידי היועץ המשפטי לממשלה, שצריכים לאפשר לממש את החלטות הממשלה בלי להפר את חוק התכנון והבנייה.
את קשיי המשילות ביטאה בכנס ראש מינהל התכנון בינת שוורץ, כשהתייחסה לחוות דעת של היועץ המשפטי מ־2013, שלפיה אסור לשר או לראש מינהל התכנון להורות לנציגים בוועדות איך להצביע. "לעובדים שלי יש בכיסים חוות הדעת של היועץ המשפטי, והם מוכנים לשלוף אותה", אמרה שוורץ. "בכל העולם מתווי מדיניות התכנון הם גם מקבלי החלטות, וכאן אסור לשר להנחות את הנציג שלו בוועדה. המחוקק רצה להרחיק את הפוליטיקאים, אך חוות הדעת הרחיקה לכת ואסרה על ראש מינהל התכנון ומנכ"לי המשרדים להנחות את עובדיהם. כך יש הרבה שותפים לסמכות, אבל איש לא נושא באחריות".
היו שקיוו כי השינוי המבני במינהל יפתור את הקושי - הרפורמה תאפשר לשר האוצר למנות את יושבי הראש של הוועדות המחוזיות, במקום הממונים על המחוזות מטעם משרד הפנים, שעד עתה הפכו יושבי ראש באופן אוטומטי. המבנה החדש, חשבו המצדדים במשילות, יקבע את מידת עצמאותם של מוסדות התכנון. אלא שאנשי היועץ המשפטי מתעקשים כי עצמאות החברים בוועדות תישמר גם כשמינהל התכנון יהיה כפוף לאוצר. כדי לשנות את המצב צריך לשנות את חוק התכנון והבנייה, ובשלב זה הסוגיה אינה על הפרק. התקווה שנותרה לאוצר היא ראש המועצה הארצית לכלכלה יוג'ין קנדל, שאחראי לגיבוש חוק קידום פרויקטים לאומיים, בייחוד דיור. באוצר שואפים כי בפרויקטים כאלה יוכל השר להורות לנציגו בוועדה כיצד להצביע.
צילום: עמית שעל תומי הרפז
2 תגובות לכתיבת תגובה